אדית וורטון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדית וורטון

אדית וורטון (באנגלית: Edith Wharton)‏ (24 בינואר 1862 - 11 באוגוסט 1937), סופרת אמריקנית.

מתוך ספריה[עריכה]

קודש הקודשים (1903)[עריכה]

  • "היא ידעה כי החיים הם היועץ האמיתי היחיד, וכי חוכמה שאיננה נרכשת באמצעות התנסות איננה הופכת לחלק של אושיות המוסר."

הבית העליז (1905)[עריכה]

  • "הדרך היחידה שלא לחשוב על כסף, היא להיות עשיר מאוד."

עידן התום (1920)[עריכה]

  • "היה זה מנהג ישן בניו יורק לקחת את החיים 'ללא שפיכת דם'. היה זה מנהגם של אנשים שפחדו משערוריה יותר ממחלה, ושהעדיפו את ההגינות על פני הגבורה."

הילדים (1928)[עריכה]

  • "כאשר אנשים מבקשים פסק זמן, זה תמיד כדי לומר 'לא'."

מבט לאחור (1934)[עריכה]

  • "זִקנה איננה בנמצא; קיים צער בלבד."
  • "הרגל הוא מן ההכרח, אך אם ברצוננו להישאר בחיים אנו חייבים להיאבק בהרגל ההופך שביל לשִגרה."
  • "למרות החולי והצער, שהוא אויבנו הגדול, אנו יכולים לשרוד... אם אין אנו מפחדים משינויים, אם אנו סקרנים, מתעניינים בדברים גדולים ומאושרים בדברים הקטנים שבחיים."

מיוחס[עריכה]

  • "מקוריות אמיתית איננה צורה חדשה של כתיבה, אלא השקפת עולם חדשה."
  • "אילו היינו חדלים מלנסות להיות מאושרים, היינו הופכים לכאלה."
  • "קיימות שתי דרכים להפיץ אור: להיות נר או להיות ראי המשקף אותו."
  • "עד מתי נחשוב שאנו חייבים להיות 'אמריקנים' לפני שנהיה מתורבתים, נאורים ואנושיים?"
  • "אחרי הכול, אנו מכירים היטב את מגרעותינו, ואנו משתוממים כאשר המבקרים מתעלמים מהן, וממציאים מגרעות אחרות שאינן קיימות."