אדית וורטון
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
אדית וורטון (באנגלית: Edith Wharton) (24 בינואר 1862 - 11 באוגוסט 1937), סופרת אמריקנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] מתוך ספריה
[עריכה] קודש הקודשים (1903)
- "היא ידעה כי החיים הם היועץ האמיתי היחיד, וכי חוכמה שאיננה נרכשת באמצעות התנסות איננה הופכת לחלק של אושיות המוסר."
[עריכה] הבית העליז (1905)
- "הדרך היחידה שלא לחשוב על כסף, היא להיות עשיר מאוד."
[עריכה] עידן התום (1920)
- "היה זה מנהג ישן בניו יורק לקחת את החיים 'ללא שפיכת דם'. היה זה מנהגם של אנשים שפחדו משערוריה יותר ממחלה, ושהעדיפו את ההגינות על פני הגבורה."
[עריכה] הילדים (1928)
- "כאשר אנשים מבקשים פסק זמן, זה תמיד כדי לומר 'לא'."
[עריכה] מבט לאחור (1934)
- "זִקנה איננה בנמצא; קיים צער בלבד."
- "הרגל הוא מן ההכרח, אך אם ברצוננו להישאר בחיים אנו חייבים להיאבק בהרגל ההופך שביל לשִגרה."
- "למרות החולי והצער, שהוא אויבנו הגדול, אנו יכולים לשרוד... אם אין אנו מפחדים משינויים, אם אנו סקרנים, מתעניינים בדברים גדולים ומאושרים בדברים הקטנים שבחיים."
[עריכה] מיוחס
- "מקוריות אמיתית איננה צורה חדשה של כתיבה, אלא השקפת עולם חדשה."
- "אילו היינו חדלים מלנסות להיות מאושרים, היינו הופכים לכאלה."
- "קיימות שתי דרכים להפיץ אור: להיות נר או להיות ראי המשקף אותו."
- "עד מתי נחשוב שאנו חייבים להיות 'אמריקנים' לפני שנהיה מתורבתים, נאורים ואנושיים?"
- "אחרי הכול, אנו מכירים היטב את מגרעותינו, ואנו משתוממים כאשר המבקרים מתעלמים מהן, וממציאים מגרעות אחרות שאינן קיימות."