אלי ויזל

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלי ויזל

אלי ויזל (נולד ב־30 בספטמבר 1928), אינטלקטואל וסופר יהודי ניצול השואה, חתן פרס נובל לשלום. עוסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ומניעת התרחשותה שנית.

מיוחס[עריכה]

  • "כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס."
  • "העם העתיק והיחיד ששרד את העתיקות, העם היהודי שבמהלך רוב ההיסטוריה שלו סבל מגלות ודיכוי, אבל לעולם לא ויתר על התקווה לגאולה."
  • "העד היהודי מדבר על סבל עמו כאזהרה. הוא משמיע פעמון אזעקה במטרה למנוע הישנות הזוועות. הוא יודע שלמתים שנזנחו על ידי אלוהים ונבגדו על ידי האנושות הניצחון הגיע מאוחר מדי. אבל אין זה מאוחר עבור ילדינו, שלנו ושלכם. למען הילדים מחובתנו לגנות אנטישמיות, גזענות ואיבה."
  • "אושוויץ היה המקום שלאבד בו פרוסת לחם היה לאבד את החיים."
  • "לא כל הקרבנות היו יהודים, אבל כל היהודים היו קרבנות."
  • "ילדים יהודים הלכו למותם עוד לפני שנולדו. כמה מהם היו יכולים להיות בעתיד חתני פרס נובל? להמציא תרופות לסרטן? הנאצים רצו עולם חדש נטול יהודים, הם הקימו מפעלים אפלים למוות. זהו הפתרון הסופי שלהם, הרוצחים באו לרצוח, הקורבנות באו למות."
  • "עלינו לזכור תמיד את האדישות המביישת הזאת, כפי שאנו זוכרים להודות ליחידים הגיבורים, כמו ראול ולנברג, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. עלינו לזכור גם את הצבאות ששחררו את מחנות השמדה. אבל עבור רבים מהם, הם הגיעו מאוחר מדי, גם את זה אנו חייבים לזכור."
  • "צריך להוקיע את האנטישמיות או שנאה דתית או אתנית."
  • "השנאה והנקמה הן מחלות."
  • "כל מי שמטיף היום למוות, מי שמשתמש בטרור מתאבדים, הפגע של המאה הנוכחית, חייבים להעמיד אותו לדין בגין פשעים נגד האנושות ולגנות את מעשיו."
  • "העבר הוא ההווה, אך על העתיד עדיין ניתן להשפיע. אלה ששרדו את אושוויץ מטיפים לתקווה ולא ייאוש. השאלה שתמיד נשארת איתנו - האם העולם למד את הלקח?"
  • "לעולם לא אשכח את הלהבות אשר שרפו לתמיד את אמונתי."
  • "אף פעם לא איבדתי את האמונה באלוהים. התקוממתי נגד שתיקתו של אלוהים... היו לי שאלות ומחאות."
  • "יש לי אמונה פצועה, אבל היא אמונה."
  • "אני מדבר בלחישה וכותב בלחישה."
  • "כל מה שכתוב ב'הלילה' עובדתי. אפילו השתיקה בין המילים עובדתית." ~ על ספרו "הלילה"
  • "דווקא בירושלים הקדושה והרוחנית מכל הערים הרגשתי בפעם הראשונה את הצורך למחות נגד הצדק האלוהי והעוול האלוהי."
  • "אלוהים לא זקוק לתפילות האלו. אנחנו זקוקים להן, כל אחד בשבילו. אצלי זה דבר מאוד, מאוד חשוב."
  • "אני לא עושה את זה כדי לקבל משהו. זה מגדיר את עצמי בעיניי, מי אני." ~ על התפילה
  • "אני חושב שיום הכיפורים זה תהליך כפול. אני אסלח לבורא והוא יסלח לי."
  • ההיפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההיפך מאמנות אינו כיעור, הוא אדישות. ההיפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות. וההיפך מחיים אינו מוות, הוא אדישות."
  • "הטרגדיה של העם היהודי היא שתמיד העדיף לשמוע להבטחות של ידידיו, במקום להאזין לאיומים של אויביו."
  • "בגלל שאני זוכר אני מיואש; אבל בגלל שאני זוכר, חובתי היא לדחות את הייאוש."

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלי ויזל