אלכסנדר סולז'ניצין

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

אלכסנדר איסייביץ' סולז'ניצין (ברוסית: Алекса́ндр Иса́евич Солжени́цын)‏ (11 בדצמבר 1918 - 3 באוגוסט 2008), סופר והיסטוריון רוסי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1970.

תוכן עניינים 1 מתוך נאום בטקס קבלת פרס נובל לספרות, 1970 2 מתוך ספריו 2.1 יום אחד בחייו של איוואן דניסוביץ (1962) 3 מיוחס 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] מתוך נאום בטקס קבלת פרס נובל לספרות, 1970

• "על האמן להיות ער להרמוניה שבעולם יותר מאשר כל מישהו אחר."
• "העמים מהווים את עושרה של האנושות."
• "המאה העשרים הייתה אכזרית יותר מאשר מאות השנים שקדמו לה."
• "אני מאמין כי יש בכוחה של הספרות לעזור לאנושות."
• "מי שעושה שימוש באלימות כשיטה, נאלץ לעשות שימוש בשקר."

[עריכה] מתוך ספריו

[עריכה] יום אחד בחייו של איוואן דניסוביץ (1962)

• "האם אדם היושב ליד האח יכול להבין את מי שקופא בקור?"

[עריכה] מיוחס

• "אני סמוך ובטוח כי אמלא את תפקידי כסופר בכל הנסיבות, ומתוך קברי באופן שאין עליו עוררין ובהצלחה גדולה יותר מאשר בחיי."
• "המלחמה היא המחיר שאנו משלמים בעבור חיינו במסגרת המדינה. כדי שנוכל לבטל את המלחמה עלינו לבטל את כל המדינות."
• "דרכו הפשוטה של אדם עז לבב, היא לא לקחת חלק בשקר."
• "האדם הציב לעצמו מטרה לכבוש את העולם, אך בעשותו כן הוא מאבד את נשמתו."
• "המלחמה הבאה... תקבור את הציוויליזציה המערבית לתמיד."
• "הגענו למצב של אנדרלמוסיה אינטלקטואלית."
• "שוגה כל מי שמנבא כי האמנות תגיע לקִצה... אנו נמות אך האמנות תישאר."
• "הצדק מהווה... את מצפונה של האנושות כולה."

[עריכה] קישורים חיצוניים