ארי דה לוקה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

ארי דה לוקה (באיטלקית: Erri de Luca) (נולד ב־1950) הוא סופר איטלקי.

[עריכה] מתוך ספריו

[עריכה] הר אדוני (2001)

• "אני ישנו: בסך הכול אני נעשה חשוב. עד עכשיו הנוכחות שלי, שהייתה או לא הייתה לא הזיזה כלום. מריה אומרת שאני ישנו, והנה ככה גם אני מבין שאני ישנו, אני שואל לבדי: לא יכולתי להבחין שאני ישנו בעצמי? כנראה שלא. כנראה יש צורך באדם אחר שמודיע."
• "היא לוקחת את הראש שלי בידיה, מניחה אותו על החזה שלה, אני חש מתחת לתפיחה של הבשר הבולט שלה בנשימתה ואחר כך בהלמות הנוקשה של הלב, שנשמעת לי כאילו מישהו נוקש בדלת, ובא לי לענות: יבוא."
• "כשיש לך געגועים, זה לא חיסרון, זאת נוכחות, זה ביקור, מגיעים מרחוק אנשים, עיירות, ואורחים לך קצת לחברה." ~ עמוד 104