ארתור רובינשטיין

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארתור רובינשטיין, 1937

ארתור רובינשטיין (28 בינואר 1887 - 20 בדצמבר 1982), פסנתרן יהודי נודע. נולד בפולין והיגר לארצות הברית.

מיוחס[עריכה]

  • "אהוב את החיים ואת האנשים, והם יאהבוך."
  • "גיליתי שאם אתה אוהב את החיים, החיים יאהבו אותך חזרה."
  • "כשאני לא מתאמן יום אחד אני שם לב; כשאני לא מתאמן יומיים הקהל שם לב."
  • "אישה כמוה כסיגר; לפעמים צריך להדליקם מחדש."
  • "נראה שאמני היום מנגנים יותר עם כיסם מאשר עם לִבם."
  • "אני מקבל את החיים ללא תנאים. רוב האנשים מבקשים אושר על תנאי, אך באושר ניתן להרגיש רק אם אינך מציב תנאים מוקדמים."
  • "את התווים אני לא מנגן טוב יותר מהרבה אחרים, אבל ההפסקות – שם נמצאת האמנות"
  • "עם התווים השגויים שאני מנגן בהופעותיי אפשר היה לכתוב סונטה נוספת."
  • "ישנם בחיים דברים רגישים רבים הגורמים לנו להיות מאושרים."
  • "עונות השנה כמוהן כסימפוניה: ארבעה חלקים מושלמים של הרמוניה."
  • "פסנתר, כלי כה מרשים, בדיוק בגודל המתאים, כדי שלא תוכל לקחת אותו איתך."
  • "אני מעורב בתשוקה בחיים: אני אוהב את השינויים, את הצבעים, את התנועה. להיות חי, להיות מסוגל לראות, ללכת, להיות בעל בית, מוזיקה, ציורים – כל זה פלא."
  • "האנגלים מהווים את קהל המאזינים הטוב ביותר שבעולם; הם מוחאים כף אפילו כאשר אתה מנגן היטב."
  • "התרגלתי למוות; פסנתרן הוא אדם מחופש לקברן, כאשר הפסנתר מונח לפניו בדומה לארון קבורה."
  • "קח, למשל, את גודובסקי. הייתי נדהם למשמע נגינתו. זה עלול לקחת לי 500 שנה כדי להגיע לדרגה זו של שליטה מכנית. אך להיכן זה הביא אותו? הוא היה אדם לא מאושר, כפייתי ואומלל כשהיה רחוק מהמנענעים. האם הוא נהנה מהחיים? זה גרם לי לחשוב מעט. פסנתרן איננו בית־חרושת לפלדה, כמו פיטסבורג."
  • "בכל העולם, כשאנשים חולים בשפעת הם הולכים לרופא, בתל אביב הם באים לקונצרטים שלי." ~ על השיעולים של הישראלים

קישורים חיצוניים[עריכה]