גבעת חלפון אינה עונה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גבעת חלפון אינה עונה הוא סרט קומי ישראלי משנת 1976 אודות ההוויה האבסורדית של שירות המילואים בצה"ל. הסרט בוים על־ידי אסי דיין ומככבים בו חברי שלישיית הגשש החיוור.

הדמויות העיקריות בסרט הן: סרג'יו קונסטנצה (ישראל פוליאקוב(וצ)), ויקטור חסון (שייקה לוי), רפאל "ג'ינג'י" מוקד (גברי בנאי(וצ)), ושמגר (טוביה צפיר(וצ)).

תוכן עניינים

[עריכה] סרג'יו קונסטנצה

  • "קצין גבוה באו"ם, מלא דולרים."
  • "ז'וז'י! תביא פה שני מרטיני כחול און דה רוק." ~ סרג'יו אומר לברמן בבר להביא שתייה בזמן שהוא משחק קלפים. בעצם הוא מתכוון שהברמן יקרא לשני חבר'ה מחופשים לשוטרים (מרטיני כחול) כדי שהם יסגרו את המשחק.
  • "לסרג'יו פניתָ - לא טעיתָ!"
  • "לסרג'יו פניתְ - בודדת לא טעיתְ."
  • "לכל פקק יש בקבוק, ולכל דלי יש סמרטוט."
  • "אתה קיבלת מה קוראים בשפה מדיצינה 'זפטה שמש' [...] אתה צריך לעשות אמבטיה חול." ~ לויקטור אחרי שזה אמר שהוא ראה את יעלי.
  • "תכתבי, רק אל תשלחי את המכתבים דרך צלב אדום, הם גונבים את הבולים." ~ סרג'יו מסביר לשפרה מה לעשות במקרה והוא לא חוזר.
  • "ועכשיו גבירותי ורבותי, הרשו לי להציג לפניכם זמרת מהשורה הראשונה, כיסא 23, חחח... זמרת עם, רקדנית המדינה ואקרובטית השטחים, סילביה המשתוללת!" ~ מציג את יעלי בתפקיד הזמרת בהופעה לחבר'ה.
  • "אוי ג'ינג'י, א פוטו מיי גוט, אני שכחתי את נעלי הבית בבית." ~ לאחר שהם נסעו כל הלילה והגיעו לבסיס בסיני
  • "לאן הביאו אותי? בטח מלא נחשים פה."
  • "אני לא זוכר שאני ארזתי אותך מותק!" ~ כשיעלי יוצאת מהמזוודה
  • "אני פס־בליינד המפקד."
  • "תגידי לי מיימוצה (קופיף ברומנית), ממה סובלת אחות שלך?"
  • "אריק, סי יו אין מיי קלאב. יו נו, ז'קלין."
  • "התרחצת? הסתרקת? מה זה? כמה ברילנטין שמת על הראש?!"
  • "על פיוז'י שמעת? פירמה."
  • "אתה רואה מה אתה חושב שאתה רואה, אבל אתה לא רואה מה אתה באמת חושב, אתה הבנת את זה?"
  • "לא מבין איזה אינטרס יש למצרים לבוא פה בחום הזה." ~ בתשובה לשאלה מה יעשה כשהמצרים יתקפו את המוצב
  • "אבל למה בחמש בבוקר, כשכל הציפורים נוחרים על העצים?" ~ בסוף הסרט, בניסיונם למכור את הנפט שמצאו
  • "לסרג'יו פנית - ג'רי קנית." ~ סיסמת פרסום לג'ריקן נפט
  • "קרה לוקח והולך הביתה" (בקטע של משחק הפוקר במועדון)
  • "שיפרה...שיפרה דשופרא..."

[עריכה] ויקטור חסון

  • "בור ועם הספר!"
  • "היד פתוח והפנקס רושמת." ~ היפוך ל"הפנקס פתוח והיד רושמת" של לוי אשכול, פרפרזה על "והפנקס פתוח, והיד כותבת" מתוך מסכת אבות, ג', ט"ז.
  • "מילואים?! איזה צבא יקח אותו?" ~ על יציאתו של סרג'יו קונסטנצה למילואים.
  • "מי נתן את ההוראה?!" ~ כשתופסים אותו ברשת (פרפרזה לשאלה שנשאלה לאחר "העסק הביש" במצרים).
  • "קסל"ר אני הייתי כשאתה עוד היית בשא"ש [...] עכשיו אני קמרשהלור"ל."
  • "חן חן למתחנפן."
  • "לפחות היו שמים שלט 'חולות טובעניים', זה המינימום שהבן אדם מחפש."
  • "שעה, שעה שאני מחפש את הים... לא למדו לשים שלט קטן 'ים'?"
  • "מה זה? אשכנזים נהייתם?! ככה עושים קפה?! אטאללה, גיב אל פרימוס!" ~ ויקטור צועק על החייל המצרי ששובה אותו ומרתיח מים באמצעות כף חשמלית.
  • "אין צבא בעולם שיעצור אותי מלעשות פרצלציה מהפרצוף של הקונצרטינה הזה." ~ על סרג'יו קונסטנצה
  • "לא דובים ולא סולר - מקסימום חולר [...] ימין ושמאל רק חול וכולירה."
  • "טיסת צילום?! אני לא אתן שיצלמו אותי בבגדי עבודה."

[עריכה] רפאל "ג'ינג'י" מוקד

  • "מר חסון בצורת שופל מתקרב הנה!"
  • "סרג'יו, מה אתה עושה? יש שם חולות טובעניים, הוא עלול להיעלם לנו!" ~ ג'ינג'י לסרג'יו כשויקטור טובע בדיונה.
  • "ברגמן, רפורט הבבלט השינגימלה."
  • "יוסיפון, עשה משהו."
  • "חיליק, אתה לא נורמלי, הפלפל."
  • "איזה הביתה?! באחת אתה עולה לעבודות ביצורים."
  • "המח"ט בישיבת מח"ט, הוא יהיה כאן באחת."
  • "את לא נוסעת, אבא שלך לא נוסע, אז מי ייסע, ג'חנון?!"
  • "הוא יכניס אותי לבית סוהר בעוון גיוס שווא של אזרח סרק"
  • "כל אוקטן מלמליאן" ~ בסצנת הסיום

[עריכה] שמגר

  • "תתקשר לפיקוד ותשאל אם מישהו איבד שם שופל ותגיד לכולם ש... הכל בסדר."
  • "מניאקים. כל היחידה הזאת, מניאקים." ~ משפט חוזר של שמגר בכל פעם שג'ינג'י תופס אותו מביט בתמונות עירום.
  • "תביא אותו בכל מחיר, ואם צריך תשתמש בכוח. אם הכח לא יעזור, אז תעבור לבית"ר." ~ לג'ינג'י
  • "שחקי אותה מיידלע."
  • "אני למדתי צ'יקום אצל סמי"
  • "בּוּלֶה בּוּלֶה איפה את?"

[עריכה] שיחות

סרג'יו: "אני הייתי אצל טיטו, בפרטיזנים."
ג'ינג'י: "טיטו מהחפ"ק?"
סרג'יו: "לא, מיוגוסלביה."
ג'ינג'י: "תפס חופשה, החרא, אה?"

ויקטור בשיחה טלפונית עם סרג'יו:
ויקטור: "איפה הכסף קונטאסה, הא!?"
סרג'יו: "בשעה טובה ומוצלחת, יש לי את כל הכסף ביד."
ויקטור: "אני יוצא עלייך קונצרטה, ואם אתה לא שם אני תופס אותך, מוציא לך את המעיים מהבטן, ו.. ו.. תולה אותך עליהם."
סרג'יו: "זה בסדר מותק. אני שם, אפילו יעבירו את שם, ל... [מאוים על־ידי שני הקלפנים במועדון] שם, אני פה. סאלאמת!"

ג'ינג'י: "מצפון הים המכונה תיכון, ממזרח ישראל המכונה מדינה..."
סרג'יו: "ישראל מכיר."
ג'ינג'י: "...וממערב - המצרים."
סרג'יו: [משתעל] "המצרים?"
ג'ינג'י: "המצרים בצורת תחנת התרעה 3 ק"מ מכאן."
סרג'יו: "עם מצרים נהיה פה?"

ג'ינג'י בא לויקטור לבקש את ידה של בִתו הצעירה, יעלי:
ג'ינג'י: "מר חסון, אני באתי לדבר איתך בקשר לבקשת בִתך של ידך... בקשר לידך של בִתך."
ויקטור: "בקשר ליד זה בסדר, בקשר לשאר החלקים אני צריך לעבור לחליפה."
...
ג'ינג'י: "למה שלא תקנה מדחום שוויצרי, מר חסון? הם מדויקים מאוד."
ויקטור: "אולי אתה רוצה שאני אזמין איזה מדחום קוקיה בשביל הסלון?"
...
ויקטור: "מוקד... אתה לא קרוב של מוקד מהטלוויזיה?"
ג'ינג'י: "ייתכן מאוד, אנחנו משפחה ענפה."
...
ויקטור: "הבת שלך – שלי."
ג'ינג'י: "הבת שלי – שלך."
ויקטור: "מה, יש לך בת?"
...
ויקטור חושב שג'ינג'י רצה לבקש את ידה של שפרה, האחות הבכורה, וג'ינג'י מעמיד אותו על טעותו:
ג'ינג'י: "אני פשוט יותר חשבתי בכיוון של יעלי..."
ויקטור: "למה שלא תחשוב יותר בכיוון של הדלת, לפני שאני מוריד לך סטירה אֶחַד בכיוון של הלחי!"

ויקטור מנסה להיכנס לבסיס במרמה:
ויקטור: "סליחה אני ל־338, אמרו לי שזה אי־שם־פה־בסביבה."
ש"ג: [מסתכל בצו מילואים]: "אתה קונסטנזה?"
ויקטור: "אתה קונסטנזה!"
ש"ג: "סע, סע מפה, אין פה כניסה לאזרחים בלי אישור מהקשל"ר."
ויקטור: "תן לי רגע את טליק בטלפון."
ש"ג: "איזה טליק?"
ויקטור: "אלוף משנה טליק ברודי, מה איזה טליק?"
ש"ג: "סע, סע כבר מפה."
ויקטור: "נו תן לי רגע את טליק בטלפון, נו מה אכפת לך? תהיה ש"ד."
ש"ג: "סע כבר מפה!"
ויקטור: "על ויקטור חסון לא צועקים חביבי! אני אראה לך מה זה יא שין בן דלת! חכה חכה מה אני עושה עכשיו למפקדה..."

ג'ינג'י: "מר חסון, הנה מדים בדיוק במידה שלך!"
ויקטור: "מאיפה אתה יודע מה המידה שלי?"
ג'ינג'י: "מר חסון, מידותיך הטובות ידועות בכל הארץ!"

המח"ט: "מממ... טוב, מה אתה עושה אם המצרים מתקדמים אל עבר המוצב?"
ויקטור: "מה שעשינו ב־56'."
המח"ט: "ומה, מה עשיתם ב־56'?"
ויקטור: "מה שעשינו ב־48', אין יותר טוב מזה. בטח!"
המח"ט: "ומה עשיתם ב־48'?"
ויקטור: "30 שנה, לך תזכור! אני יודע..."

המח"ט: "המצרים מתקרבים אל המוצב, איזו הודעה אתה מעביר בקשר?"
סרג'יו: "בקשר למה?"
המח"ט: "בקשר להתקרבות!"
סרג'יו: "של מי?"
המח"ט: "של המצרים!"
סרג'יו: "המצרים? אהה... אני לא מבין איזה אינטרס יש להם לבוא פה בחום הזה..."
המח"ט: "בוא נניח, בוא נניח שהם באים."
סרג'יו: "אה נניח? אז בוא נניח שאני העברתי את ההודעה בקשר! מה דעתך המפקד, סיגריה המפקד?"
המח"ט: "עזוב את הסיגריה, זרוק רימון."
סרג'יו: "על מי?"
המח"ט: "על המצרים! תפעיל רימון יא דגנרט!"
סרג'יו: "אה... תחי מדינת ישראל! כל הכבוד לצה"ל!" [משליך את הרימון בלי להוציא נצרה, כורע על הקרקע ומתחיל לשיר "תחזקנה ידי כל אחינו המכוננים..."]
ויקטור: "קום קום יא אהבל, תראה איך זורקים רימון... תראה טוב, קודם כל אתה מוציא את הנצרה לגמרי... בכוח, אתה משתמש בכוח, מוציא את הנצרה... עכשיו אתה לוקח... כמה סופרים?"
המח"ט: "שלוש שניות! מהר!"
[כולם בורחים וצועקים "ברח"]
ויקטור: "ב־48 ספרו יותר... איפה נעלמתם כולכם?" [זורק את הרימון]

ג'ינג'י: "מה עושים סרג'יו?"
סרג'יו: "על האו"ם שמעת?"
ג'ינג'י: "נו..."
סרג'יו: "נו למה שלא תדבר עם ה... זה, איך קוראים אותו, השוודי."
ג'ינג'י: "מי?"
סרג'יו: "הבלונדיני הזה. ה... הבלגי."
ג'ינג'י: "מי?"
סרג'יו: "זה מדנמרק, נו. איך קוראים אותו. אנציו סילסוואו." (הגנרל Ensio Siilasvuo מפינלנד, היה שליח האו"ם למזרח התיכון לאחר מלחמת ששת הימים.)
ג'ינג'י: "ולדהיים! מבצע ולדהיים!" (קורט ולדהיים היה מזכ"ל האו"ם באותה תקופה.)

ויקטור: "איזה אחד בן אמו, מכר לי שני דונם ממול הרצליה פיתוח."
שפרה: "מה רע בשני דונם ממול הרצליה פיתוח, אבא?"
ויקטור: "רע! רע! הוא מכר לי אותם מהצד של הים! יום שלם נסעתי בסירה עם בטן מזכוכית בשביל לראות את השטח... איך עבד עליי..."
שפרה: "אפשר להקים שם שיכון לדגים צעירים... אבא."
ויקטור: "לכי תכיני לי את החליפה של האיומים, יותר טוב."

שמגר: "היי בחור!"
ויקטור: "כן חבוב?"
שמגר: "גש הנה."
ויקטור: "בוא אתה הנה."
שמגר: "שמע בחור..."
ויקטור: "כן?"
שמגר: "אם לא תיגש הנה עד שאני סופר עד 3, מחכה לך הפתעה מאוד לא נעימה."
ויקטור: "אני אוהב הפתעות."
שמגר: "אחד..."
ויקטור: "הא, אתה מתחיל בלי להודיע."
שמגר: "שתיים..."
ויקטור: "הא, יעני אתה ממשיך בלי להודיע."
שמגר: "פעל!"

סרג'יו: "אתה מכיר הזמרת זיזי טריפו?"
ג'ינג'י: "לא."
סרג'יו: "מי, מי, בנה אותה?"
ג'ינג'י: "אתה!"
סרג'יו: "אה, ניחשת נכון!"

ויקטור: "בחייכם, עד החוף. תודה רבה לכם. גולני, אה?"
חייל מצרי: "גמאסי."

ויקטור: ארוחת צהריים פעם ראשונה. בבקשה. שולחן מספר אחד. מנות ראשונות יש מרק עוף ברוטב קארי, או עגבניה ממולאה בכבד עם בצל.
ג'חנון: אני רוצה את העגבניה עם הקארי, עם הכבד ועם הבצל.
חיליק: וואלה ג'חנון. אתה לא רואה שהוא עובד עליך?
ויקטור: יוסיפון, שתי מנות ראשונות לשולחן מספר אחד. תרשו לי להמליץ בפניכם על מנה עיקרית, יש לנו אוסובוקו עם אורז בקארי,
יוסיפון: בבקשה, בתיאבון
חיליק: תגיד ג'חנון, אתה בטוח שאנחנו בצה"ל?
ויקטור: בואו, חברייה. בואו. תמלאו שולחן מספר שתיים.
ג'ינג'י: כל הכבוד מר חסון
ויקטור: בוא וסרמן. תשב. בתיאבון חברייה.
קונסטנצה: אה... באמת כל הכבוד ויקטור. באמת, כל הכבוד.
סרג'יו בא להיכנס לחדר אוכל:
ויקטור: "חבוב אתה מוכן לעזוב את המקום?"
סרג'יו: "מה זאת אומרת?"
ויקטור: "בלי ג'קט, בלי עניבה ובלי החוב, אני מבקש לעזוב."
סרג'יו: "מה אתה מדבר, אני בצבא לא?"
ויקטור: "אתה במועצה אזורית ויקטוריה."
סרג'יו: "אני לא רוצה לעזוב את המקום... מה זאת אומרת? אני בצבא, אני רוצה לאכול!"
ויקטור: "סרג'יו!"
סרג'יו: "ויקטור!"
ויקטור: "יוסיפון!"
סרג'יו: "יוסיפון? אה.. לך לעזאזל."