החיים זה לא הכל

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

החיים זה לא הכל, סדרת קומדיה ישראלית.

  • "לדעתי אם נחפש בכל העולם כולל הודו, סין וברזיל לא נמצא אדם עלוב ממך" ~ גדי למיקי
  • "אתה גרסה אנושית של הקוביה ההונגרית" ~ גדי למיקי
  • גדי ומיקי אחרי שמיקי דרס את מכין הפלאפל:
גדי: "תגיד שאתה לא יכול, פעם הבאה תודיע שאתה מטומטם"
מיקי: "חשבתי שאתה יודע"
גדי: "אני יודע שאתה מטומטם לא ידעתי עד כמה אתה מטומטם"
  • גדי עומד במרפסת וכולם חושבים שהוא עומד לקפוץ:
קנובלר: "תקפוץ, נוימן, תקפוץ, תהיה גבר, תקפוץ."
דוריס: "מה אתה עושה?"
קנובלר: "פסיכולגיה הפוכה, דוריס, אני מכיר אותו, הוא דווקא לא יקפוץ, אני מכיר אותו הוא איש של דווקא."
דוריס: "ואם הוא יקפוץ?"
קנובלר: "אז טעיתי"
  • גדי: "אוי ואבוי, דפנה בוגדת בי!"
מיקי: "עם מי היא בוגדת בך?"
גדי: "עם מעריץ אלמוני ששולח לה פרחים!"
מיקי: "שזה למעשה אתה, אבל היא חושבת שזה מישהו אחר שהיא בכלל לא מכירה"
גדי: "בדיוק" (מופתע מהקליטה הלא אופיינית למיקי)
מיקי: "בפעם הבאה שאתה קורא לי מטומטם, תזכור את השיחה הזאת"
  • שיחה בין ההורים של גדי, אחרי שקיבלו את ההודעה על כך שגדי עוזב את הדירה:
בתיה: "אלא אם כן..."
מאיר: "אלא אם כן מה?"
בתיה: "לא משנה, זה רעיון טיפשי"
מאיר: "אז מה, בגלל זה לא לספר? אפשר לחשוב שזה פעם ראשונה שיש לך איזה רעיון טיפשי."
  • "זה באמת אני, אני איש מטומטם" ~ מיקי על עצמו
  • "להתנצל לאורלי זה כמו שישראל תבוא לחיזבאללה, תבקש סליחה, זה רק יזמין עוד התקפות" ~ גדי למיקי (אחרי שאורלי זרקה אותו שוב)
  • שיחה בין גדי למיקי (לאחר שמיקי שוב מוכיח פחדנות מול התגובות של אורלי)
גדי: "תשמע טוב מה שאני אומר לך, בהיסטוריה לא קם סמרטוט כמוך"
מיקי: "אני סמרטוט, נכון?"
גדי: "סמרטוט, מרבד, שטיח, נילון נצמד, תבחר"
מיקי: "מטלית"
גדי: "גם מטלית"
  • שיחה בין קנובלר לדוריס
דוריס: "היי, מה נשמע? מה קורה, בבון?"
קנובלר: "בסדר, מה את עושה פה, מדוזה?"
  • גדי : "מיקי, העולם מחולק לשני חלקים. העולם, ומיקי."
  • מיקי: "קרה אסון, אורלי שוב זרקה אותי"
  • מיקי: "אני המיקי שלו"
  • דפנה בכעס: "אני רוצה לדבר איתך."
גדי: "מה קרה?"
קנובלר: "מה קרה?"
דפנה: "מה קרה? גיליתי שאתה אדם עלוב עם אישיות של מדוזה!"
גדי: "אבל למה?"
קנובלר: "את זה גיליתי עליו כבר מזמן..."
דפנה: "אני מדברת עליך!"
קנובלר: "עלי?"
גדי: "עליו?... מה אני מתפלא בעצם."
  • דפנה: "אתה מאד משועמם, נכון?"
גדי: "תגדירי משועמם."
דפנה: "אתה."
  • (מיקי חוזר) גדי: "זהו? נגמר הירח דבש? לא אמרתם שאתם חוזרים בערב?"
מיקי: "אנחנו חוזרים רק בערב."
גדי: "הא, הגיוני..." (פונה לדפנה) "הוא חוזר רק בערב, זה מדהים לאן הגיעו עם ההולוגרמות האלה."
(מיקי מתעלם והולך)
גדי: "תראי תראי, זה גם הולך! איזה יופי. זה כאילו שהוא ממש פה, פנטאסטי."
  • גדי: "אני חושב שאני בתקופת מעבר."
מיקי: "מעבר למה?"
גדי: "לתקופה אחרת שגם שם לא יהיה לי טוב."
  • קנובלר: (לשוטר) "יש סיכוי שתמצאו את הג'קט שלי? בלעדיו אני כלום!"
גדי: "גם איתו אתה לא משהו."
  • מיקי: "אני מטומטם!"
גדי: "אתה יודע מה החן בשיחות שלנו? שאני אפילו לא צריך להתערב בהן."
  • גדי: "אתם לא צריכים עוד כותבים ליצפאן? ומה עם עוזר כותב, מקליד? אז, טוב, ביי."
  • גדי: "גם אם הדגים בים יתחילו לדבר יידיש והשמש תהפוך למרובעת אני לא אתן לך לעקוף אותי בתור וזה כולל תור לקופת חולים, תור בבנק ותור למסכות אב"כ " (גדי לאיש בסופר מרקט)
  • גדי למיקי: "אין לי כוח אליך."
מיקי: "ואתה חושב שלי יש כוח אלי? אתה רואה אותי רק לפעמים, אני צריך להיות איתי כל הזמן!"
  • גדי למיקי: "אתה כאילו קנית את ספר הטעויות השלם, ואתה עובר פרק-פרק, לא מחמיץ עמוד!"
  • מיקי על גדי: "אם הוא ישמע שאיבדתי לו את הילדה הוא ישתגע, אני מכיר אותו. הוא כזה רכושני..."
  • מיקי: "אני אהיה משורר! יש בי עומק!... מסויים!... אני חושב..."
  • בתיה על מאיר: "הרגעים הכי יפים שלי זה כשהוא ישן."
מאיר: "לפחות היו לך רגעים, הא? אתם יודעים על מה אני חולם כשאני ישן בלילה? עליה!"
  • קנובלר לגדי: "מה קרה נוימן, השתנת מול הרוח, התחלת להבריק?"
  • גדי לדפנה: "האנושות מתחלק לשני חלקים, האנושות ומיקי... "
  • מיקי: "קרה אסון, אני עורך-דין!"
  • מאיר: "דוד זה כמו החיים, פתאום זה נגמר."
  • גדי: "לבקש ממיקי לשמור סוד זה כמו לבקש מכלב לא ללקק לעצמו את הביצים."
  • מיקי: "אתה חושב שקל לי בחיים?"
גדי: "ולי קל בחיים?"
מיקי: "לי יותר קשה, לי יש אותי בחיים."
גדי: "לא, לא, מיקי, לי הרבה יותר קשה, כי לי יש אותי בחיים וגם אותך יש לי בחיים!"
  • אורלי למיקי: "בּובּה אם אתה אוהב אותי..."
  • קנובלר ודוריס ברבנות הראשית, מבטים מאוהבים, רגע לפני שהם מתחתנים:
דוריס: "קנובלר, אתה אוהב אותי?"
קנובלר: "כלב, אוהב להריח חרא?"
  • גדי: "איך אני שונא מסיבות הפתעה, קבוצה של אנשים מתארגנת כדי להראות לך כמה אתה מטומטם"
  • דפנה, מנסה את משקפי השמש של גדי: "אני לא רואה מה הגדולה פה".
"כי את אישה פשוטה, לא מבינה באמנות. בגלל אנשים כמוך ואן-גוך התאבד."
  • אישה לגדי ומיקי בתור לאגף הגבייה: "אז מה אתם עושים בחיים?"
גדי (מתיישב חזרה עם מבט פסימי על הפנים): "סובלים."
  • בתיה(כול פעם שהיא רואה את גדי ודפנה ביחד):"הם חזרווו"
מאיר: "מה? "
בתיה: "גדי ודפנה"
מאיר: "מה איתם?"
בתיה: "הם חזרו מאיר, גדי ודפנה חזרו"
מאיר: "לא הבנתי"
  • קנובלר (כך הוא מגיב כאשר מישהו חולק איתו את מחשבותיו): "לא מעניין"
...
קנובלר: "עדיין לא מעניין"
...
קנובלר: "מתי זה יתחיל לעניין?"
...
קנובלר: "רגע, בואו נחשוב.. (עושה כאילו הוא חושב)- לא! עדיין לא מעניין.."

כלים אישיים