התפסן בשדה השיפון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

התפסן בשדה השיפון (באנגלית: The Catcher in the Rye), מאת ג'יי די סלינג'ר הוא רומן ריאליסטי, שיצא לראשונה בשנת 1951. הספר כולו הוא מונולוג של הולדן קולפילד, בן־עשרה החולק עם הקוראים את תסכוליו מהעולם – אכזבתו מהוריו, ממוריו ומהנערות איתן יצא. הצהרותיו ושאלותיו של הולדן, המצטיינות בשילוב עדין ומדויק של כנות, תמימות ואירוניה עודן מצוטטות תכופות ברוב רלוונטיות גם כיום.

• "לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא?"
• "זה בחלקו נכון, אבל זה לא לגמרי נכון. אנשים תמיד חושבים על דברים שהם לגמרי נכונים."
• "כל המטומטמים שונאים שקוראים להם מטומטמים."
• "אני סוג של אתאיסט. כלומר, אני מחבב את ישו והכול, אבל אני לא מתלהב יותר מדי מכל שאר הדברים בתנ"ך."
• "אתה לא חייב להיות בחור רע בשביל לגרום למישהו לדיכאון."
• " 'אתה לא אוהב שום דבר שקורה'. לשמוע אותה אומרת לי את זה דיכא אותי עוד יותר."
• "אני אוהב את זה כשמישהו לא מסכים. זה יותר מעניין והכול."
• "כנראה שאני לא אוהב שנצמדים לנקודה יותר מדי."
• "הרבה פעמים אתה לא יודע מה הכי מעניין אותך עד שאתה לא מתחיל לדבר על משהו שלא הכי מעניין אותך."
• "אף פעם אל תספרו שום דבר לאף אחד. אם תספרו, תתחילו להתגעגע לכולם."
• "אני אהיה התפסן בשדה השיפון. אני יודע שזה מטורף, אבל זה הדבר היחיד שבאמת הייתי רוצה להיות."
• "כסף מחורבן. בסוף הוא תמיד עושה אותך עצוב נורא."
• "מה שמלהיב אותי באמת זה ספר שכשאתה גומר לקרוא אותו, היית רוצה שהסופר שכתב אותו יהיה חבר טוב שלך, שאתה יכול לתת לו צלצול כל פעם שמתחשק לך. זה אבל לא קורה לעתים קרובות."