ז'אן דה לה ברייר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
ז'אן דה לה ברייר

ז'אן דה לה ברייר (16 באוגוסט 1645 - 10 במאי 1696), סופר וסאטיריקן צרפתי.

כללי[עריכה]

  • "לכתוב ספרים זו אומנות כמו ליצור אורלוגין."
  • "בערות עמוקה מעניקה השראה לנימה פסקנית."
  • צניעות היא למידות הטובות כצללים על דמויות שבתמונות. היא מעניקה להן עוצמה ומבליטה אותן."
  • "לעתים הלגלוג הוא דלות הרוח."
  • "מה שאנו מבזבזים אנו מפחיתים מירושתנו; מה שאנו חוסכים באופן מכוער אנו מחסירים מעצמנו. שביל הזהב נכון בשביל אחרים ובשבילנו."
  • "מי שיודע לחכות לטוב אשר לו הוא מייחל, לא ילך בדרך שממנה יתייאש באם הטוב לא יבוא. מי שחפץ בדבר כלשהו בקוצר רוח מרובה, שם בו יותר מדי משל עצמו מכדי להיות מפוצה דייו על ידי הצלחתו."
  • "כאשר אנו עושים דיינו לאנשים מסוימים כדי שנהיה זכאים לרכוש את לבם, אם זה לא מצליח כלל, קיים עוד אמצעי והוא לא לעשות דבר."
  • "לקצר ולחסוך אלף ויכוחים, זה לחשוב על אנשים מסוימים שאינם מסוגלים לומר את האמת, ומאשימים את כל מי שאומר, שאמר ושיאמר אותה."
  • "אם תבחן בתשומת לב מיהם האנשים שאינם מסוגלים לחלק שבחים, המגנים תמיד ואינם מרוצים מאיש, תיווכח כי אלה אותם אנשים שמהם איש אינו מרוצה."
  • "יש רק שתי דרכים לעשות קריירה בעולם; או הודות לכושר ההמצאה של האדם עצמו או הודות לטיפשות של אחרים."
  • "הכלל של דקארט שלא רצה שנחליט על האמת לפני שנכיר אותה באופן ברור ומובהק, הוא די יפה ונכון כדי לחרוץ משפט על הזולת."
  • "אלף אנשים הורסים את עצמם בהימורים, והם אומרים בקרירות שלא יוכלו לוותר על ההימור; איזה תרוץ! האם קיימת עוד תשוקה כה אלימה או מכלימה שמילים אלה יתאימו לה? האם אפשר לקבל את דבריו של מי שאומר שלא נוכל לוותר על הגניבה, הרצח, הנמהרות? משחק איום ללא איפוק, ללא גבול שבו אין לאדם מטרה אלא להרוס את מתחרהו לגמרי, שבו תאוות הבצע מעבירה אדם על דעתו."
  • "אהבה הנולדת באופן פתאומי היא הקשה ביותר לרפא."
  • "הדברים להם אנו מייחלים יותר מכול אינם קורים כלל; או באם הם קורים, זה אינו בזמן ובנסיבות שבהם יגרמו לנו תענוג גדול."
  • מוות בא פעם אחת וגורם לנו לחוש בו בכל רגע. קל יותר לסבול אותו מאשר לצפות לו בדאגה."
  • "אנשים מתחילים על ידי האהבה, גומרים על ידי התאווה, ולעתים קרובות אינם שקטים אלא כשהם מתים."
  • "מיהו זה אשר יוכל בכשרונותיו הנדירים ובמעלותיו המצוינות לא להשתכנע בחוסר התועלת שבחייו, ביודעו כי במותו הוא משאיר אחריו עולם שכלל אינו יודע על אובדנו ובו נמצאים כל האנשים כדי להחליפו?"
  • "קיימים דברים מחרידים ואסונות נוראים שעליהם אין אנו מעזים לחשוב ואשר לראותם בלבד גורם לנו לרעוד. אם יקרה שניפול לשם נמצא בתוכנו את כוחות הנפש שעליהם לא ידענו כלל. עלינו להתכונן לרוע מזלנו ולעמוד כנגדו טוב יותר משקיווינו."

חיי האדם[עריכה]

  • "צרה צרורה היא לאדם, שאין הוא יכול להיות לבדו."
  • "מי שמתפעל מעצמו ומשוכנע הרבה מאוד בחוכמתו הוא אסון הקורה למי שאין לו חוכמה כלל, או שיש לו רק מעט. צרה גדולה למי שנחשף לשיחה עם דמות שכזאת. מה יקרה לך ולו אם מישהו יגיע במפתיע כדי לקלקל את החוג ולגרום לסיפור להישכח?"
  • "איש אינו מעז להכיר במעלותיהם של אחרים. אנשים עסוקים מדי בעצמם מכדי שיהיה להם פנאי להכיר בזולתם או להבחין בהתנהגותם. מכאן, שגם עם מעלה גדולה וצניעות רבה אפשר להיות בלתי מוכר זמן רב."
  • "אדם עשיר מאוד יכול ליהנות מסעודה, לצבוע את ציפויי הקיר וחדרי השינה, ליהנות מארמון אחד בעיר ושני בכפר, מצוות משרתים בבגדי שרד, למנות לדוכס אחד מבני משפחתו, ואת בנו לבעל אחוזות גדולות. כל זה נכון ונמצא בסמכותו; אך להיות מרוצים אולי שייך לאחרים."
  • "נוחות החיים, השפע, השקט שברווחה גדולה, גורמים לכך שאצל הנסיכים קיים עודף של שמחה לצחוק על הננס, הסכל, הסיפור הרע והקוף; הפחות מאושרים אינם צוחקים אלא ברגע הנכון."
  • "אל נא נקנא בעושרם הרב של אנשים מסוימים. יש להם תואר מכביד שאינו מתאים לנו כלל. הם שמו בעושרם את מנוחתם, בריאותם, כבודם ומצפונם. זה יותר מדי יקר ואין כל תועלת בשוק שכזה."
  • "אנו רואים אנשים הנופלים ממרומי האוצר בגלל אותן מגרעות שגרמו להם לעלות."
  • "אדם חסר עניין הוא מי שאין לו אופי כלל."
  • "לאדם אין אלא שלושה מאורעות: להיוולד, לחיות ולמות. הוא אינו מרגיש בלידתו, הוא סובל במותו והוא שוכח לחיות."
  • "אפשר לומר שקל יותר לעלות לתפקיד רם ונישא מאשר לשמור עליו."
  • "אלה שמבלי להכירנו חורשים רעה עלינו אינם גורמים לנו כל רע. הם אינם תוקפים אותנו אלא את רוח הרפאים של דמיונם."
  • "ניגודם של הרעשים האופפים את האנשים והדברים הוא לעתים קרובות אמתי לחלוטין."
  • "מתפקידו של השוטה להיות טרדן. אדם חכם מרגיש אם הוא מפריע או מתאים; הוא יודע להיעלם ברגע המקדים את זה שבו יהיה לו חלק גדול מדי."

זמן[עריכה]

  • "אלה המארגנים לא טוב את זמנם הם הראשונים להתאונן על חוסר זמן. בעשותם בו שימוש ללבוש, לאכילה ולשינה, לדברי שטות. בנסותם להחליט מה עליהם לעשות הם אינם עושים דבר לעתים קרובות, וחסר להם זמן לעסקים והנאות. בניגוד לזאת, אלה המארגנים זמנם כראוי נשאר להם זמן פנוי."
  • "הצער שיש לאנשים שעשו שימוש בזמן בצורה לא נאותה, אינו מוביל אותם תמיד לעשות שימוש יעיל יותר בשארית זמנם."
  • "הבה נחשוב שכמו שאנו מתגעגעים עתה לנעורינו בפריחתם, שעברו ואינם ולא ישובו לעולם, חולשתנו מלווה אותנו וגורמת לנו צער על בגרותנו שהיא עדיין אתנו ושאותה אין אנו מעריכים דייה."
  • "כדי לחשוב על עושר צריך להיות בן שלושים; ואין מגיעים לזאת גם כשאנו בני חמישים; אנו בונים בזקנתנו ואנו מתים כאשר באים הצבעים והזגגים."

אושר[עריכה]

  • "אין צורך לפעמים כי אם בבית יפה שאנו יורשים, בסוס או כלב יפה שבו נמצא לנו אדון. בשטיח קיר, באורלוגין, כדי להמתיק את היגון וכדי לחוש פחות באובדן גדול."
  • שעמום נכנס לעולם באמצעות העצלות."
  • "קיימת בושה להיות מאושרים בראותנו חיי דלות מסוימים."
  • "לעתים קרובות זה קצר ותועלתי יותר להתאים עצמנו לזולתנו מאשר לגרום להם להסתגל אלינו."
  • "יש לחפש את המחשבה והדיבור הכנים בלבד, ללא רצון לנהל את חייו של הזולת על פי רגשותינו וטעמנו. זוהי משימה גדולה מאוד."
  • "אל נא נכעס על בני אדם בראותנו את נוקשותם, עוולתם, גאוותם, אהבת עצמם, בהיותם כפויי טובה ובשוכחם את הזולת. הם עשויים כך; זה מטבעם, כמו שהאבן נופלת וכמו שהאש משתלהבת."
  • "חוסר יכולת לסבול את כל הטיפוסים הרעים הממלאים את העולם, אינו מעיד על אופי חזק. צריך לדעת לסחור בזהב ובכסף קטן."
  • "לקדם את הידידות אין אנו יכולים, אם למחול על מגרעות קטנות אין אנו מוכנים."
  • "דע בדייקנות למה אתה יכול לצפות מבני אדם, בדרך כלל, ומכל אחד מהם באופן מיוחד, ואחר כך הטל את עצמך למסחרו של עולם."
  • "אדם חופשי שאין לו אישה, אם יש לו שאר רוח כלשהו, מסוגל להתרומם מעמקי גורלו, להתמזג עם בני אדם ולהיות שווה לכנים שבאנשים. זה אינו כה קל לאדם נשוי. נראה כי הנישואין שמים את כל האנשים תחת שלטונם."
  • "מוטב להתגעגע למי שאנו אוהבים מאשר לחיות עם מי שאנו שונאים."