ז'אק פרוור

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"מחווה מתוקה של ההווה."

ז'אק פרוור (בצרפתית: Jacques Prévert;‏ 4 בפברואר 1900 - 11 באפריל 1977), משורר צרפתי.

מתוך שיריו[עריכה]

  • "אין על מה לסלוח, כל אחד יכול לטעות."
  • "אהבה זו כה יפה, כה מאושרת, כה שמחה."
  • "את רואה לא שכחתי דבר, זה השיר שלנו מכבר."
  • "אהבה זו כולה עדיין חיה, ומוצפת בקרני השמש."
  • "אבינו שבשמים, הישאר שם, ואנו נישאר על האדמה."
  • "עיר בשלכת, רוח של סתיו, עלים על מדרכת, זוג מאוהב."
  • "כבר לא מצדיעים, שאל המפקד. לא, כבר לא מצדיעים, ענתה הציפור."
  • "את במיטתי, מחווה מתוקה של ההווה, קרירות הלילה, חמימות חיי."
  • "אהבתנו נשארת כאן, עקשנית כמו אתון, חיה כמו תשוקה, אכזרית כזיכרון."
  • "המאמץ האנושי הנו דור של קסרקטינים... דור של כנסיות ומפעלים, דור של תותחים."

כללי[עריכה]

  • "אמונה היא הרגל."
  • "מי שיצחק אחרון ימות היטב."
  • "ישנם מבוגרים שמעולם לא היו ילדים."
  • "כאשר האמת אינה חופשית, החופש אינו אמיתי."
  • "אלוהים עושה בידיו מה שביכולתו, אך השטן עושה טוב יותר בזנבו."
  • "סודות שמורים הם אלה שמעולם לא נתבקשנו לשומרם."
  • "אלוהים הוא איום ונורא."
  • "מעולם לא נפגעתי מאלוהים."
  • "ציפור אחת בכלוב, והחירות מתאבלת."
  • "הקידמה היא אוטומטית מדי מכדי להיות אמיתית."
  • מלחמה הייתה חסדם של האלים אילו הרגה רק את המקצוענים."
  • "אל לנו להרשות לאינטלקטואלים לשחק בגפרורים."
  • "עלינו לנסות להיות מאושרים, גם אם רק לשם דוגמה."
  • "חיינו אינם מאחרינו או לפנינו. הם בתוכנו."
  • "אין בנמצא שישה או שבעה פלאים בעולם. ישנו אחד בלבד והוא האהבה."
  • "האופן הטוב ביותר כדי לא להתקדם הוא ללכת בדרכה של דעה קדומה."
  • "ישנם אנשים המסוגלים להיות במקום אחר כאשר יש ברצונם, ואין להם צורך בדרכון."