זכרונותיה של גיישה

עטיפת הספר

זכרונותיה של גיישה הוא רומן מאת ארתור גולדן שיצא לאור ב־1997. הרומן מספר על גיישה מפורסמת, ניטה סאיורי (צ'יו), ביפן שלפני מלחמת העולם השנייה.

הציטוטים בדף זה מובאים מתוך התרגום לעברית של נועם יורן, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד.

• "אף אחד מאיתנו לא מוצא מספיק טוב בעולם."
• "עם כל המים האלה באישיות שלה, היא בטח תוכל להריח אש לפני שתפרוץ."
• "אם מישהי תראה אותך דורכת עליהן, את תקבלי כאלה קללות שהאוזניים שלך יעלו שלפוחיות."
• "אנחנו חיים את חיינו כמו מים הזורמים במורד גבעה, ממשיכים פחות או יותר באותו כיוון, עד שנתקלים במשהו שמכריח אותנו למצוא נתיב חדש."
• "היי, זה יום יפה מכדי להיות כל כך אומלל בו."
• "אני מניחה שהצומומו לא מקדישה לה יותר תשומת לב מאשר לעלה שנשר בחצר."
• "כאשר אנו חשים כאב, גם העצים בפריחתם נראים לנו כורעים מעומס סבלותיהם."
• "מצוקה היא כמו רוח חזקה.לא רק שהיא מונעת מאיתנו להגיע למקומות שאליהם אנחנו רוצים להגיע, היא גם קורעת אותנו מכל הדברים, למעט אלה שאינם יכולים להיקרע מאיתנו, ואחריה אנחנו רואים את עצמנו כפי שאנחנו באמת - ולא כפי שהיינו רוצים להיות." (עמ' 348)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: זכרונותיה של גיישה