חוסה אורטגה אי גאסט

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוסה אורטגה אי גאסט

חוסה אורטגה אי גאסט (בספרדית: José Ortega y Gasset)‏ (9 במאי 1883 - 18 באוקטובר 1955), מחשובי הפילוסופים הספרדיים של המאה ה־20.

  • "לאדם אין טבע אלא היסטוריה... אין האדם דבר או חפץ אלא דרמה... חייו הם דבר בו חייבים לבחור, אותו חייבים ליצור. האדם אינו אלא בחירה ויצירה זו. כל אדם הוא המחבר-הסופר של עצמו, ולמרות שהוא יכול לבחור בין היותו סופר מקורי או סתם חקיין, אין הוא יכול לברוח מבחירה... הוא נידון לחופש. להיות חופשי, פירושו, להיות בעל יכולת להיות משהו שונה ממה שהאדם כרגע. פירושו לא להיות מסוגל להטביע עצמו, אחת ולתמיד, בטבע או במהות נתונה וקבועה כלשהי... לא רק בכלכלה, אלא גם במטפיזיקה, האדם חייב להרוויח במו ידיו את לחמו לזכות בחייו הוא."

מסות על אהבה[עריכה]

תרגום מספרדית: יורם ברונובסקי, הוצאת כתר, 1985

  • "לא היה בעבר פילוסוף גדול כלשהו שלא ראה חובה לעצמו להעלות תורת אהבה משלו." ~ עמוד 8
  • "אין דבר פורה בחיינו האינטימיים מרגש האהבה, עד כדי כך שהרגש הזה נעשה לסמל כל פריון באשר הוא." ~ עמוד 9
  • "האדם האוהב יוצא מתוך עצמו; הרי זה הניסיון הגדול ביותר שעשה הטבע לאפשר לאדם לצאת מתוך סגירותו לעבר משהו השונה ממנו." ~ עמוד 10
  • "אהבת אמת מתוודעת לעצמה, ואם אפשר לומר מודדת את עוצמתה, לפי מידת הכאב והעינוי שבהם היא מסוגלת לעמוד." ~ עמוד 10
  • "המצב של הליכה מתמדת של ישותנו אל הישות האחרת, הרי הוא עצם מהותה של האהבה, כשם שהוא במהות השנאה." ~ עמוד 12
  • "בשעה שאנחנו אוהבים אובדת שלוותנו, אובדת הסגירות הרגילה שלנו בתוך תוכנו, ואנו מוצאים את עצמנו בתהליך של הגירה מתמשכת לתחומו של המושא." ~ עמוד 13
  • "האהבה איננה התפרצות, אלא היא נביעה מתמשכת, קרינה נפשית הבאה מן האוהב ופונה אל האהוב." ~ עמוד 13
  • "בשנאה ובאהבה פונים לעבר המושא, אך בעוד שבשנאה הכוונה היא לאיונו ונגדו, באהבה היא למענו ובעדו." ~ עמוד 14
  • "האהבה והשנאה נושאות עמן חום, ולא זו בלבד שהן חמות, אלא שחומן עובר מידות שונות." ~ עמוד 14
  • "האהבה זורמת בזרם של אהדה חמה כלפי האהוב, בעוד שהשנאה מפרישה ארס מכרסם." ~ עמוד 15
  • "באהבה אנו חשים את עצמנו מאוחדים עם המושא באיחוד מיסטי." ~ עמוד 15
  • "האהבה הריהי לב הקשור ללב אחר, היא איחוד־לבבות. השנאה היא הפרדת־לבבות, התרחקות מטפיסית, הפרדות מוחלטת מן השנוא." ~ עמוד 16
  • "האהבה מעניקה אישור פעיל ומתמיד למושאה." ~ עמוד 16
  • "לאהוב משהו פירושו להכיר באורח העמוק ביותר בקיומו, פירושו לסרב להסכים לעולם המתקיים בלי המושא הזה שבו תלוי הכול." ~ עמוד 17
  • "התאורטיקן מגיע לידי נוסחה מלומדה מתוך מאמץ נואש לשמור על זיקה למציאות. לשם כך הוא נדרש לאמצעי זהירות לאין ספור, ואחד מהם הוא השמירה על האחדות והצמידות הפנימית הגמורה של המון רעיונותיו, שהרי המציאות היא אחת ביסודה." ~ עמוד 18
  • "האהבה זכתה לשבח ולתהילה יותר מכל פעילות אחרת בעולם. מאז ומעולם ייפו אותה המשוררים ואף קישטותה בכל הקוסמטיקה שלהם, כשהם מעניקים לה ממשות משונה." ~ עמוד 22
  • "כמה מאלף הדבר שרק אלה שאינם מסוגלים ליצירה גדולה, סבורים שנכון להתייחס ברצינות למדע, לאמנות או לפוליטיקה, ולהקל ראש בפרשות אהבה." ~ עמוד 24
  • "דון ז'ואן איננו הגבר המבקש את אהבתן של הנשים, אלא הוא הגבר שהנשים מבקשות את אהבתו." ~ עמוד 25
  • "אהבה שלמה שנולדה בשורש נשמתו של אדם, אינה יכולה למות. ככל הנראה, היא נעשית למרכיב מתמיד של הנפש המרגישה." ~ עמוד 28
  • "בכל אהבה צפונה התשוקה של האוהב להתאחד עם מושא שנראה כי חונן בשלמות כלשהי." ~ פרשנות להגדרתו של אפלטון את האהבה כתשוקה להפרות את היופי ולהוליד בתוכו, עמוד 31
  • "האהבה היא שלמה, כשהיא מגיעה אל השיא שברצון הברור להותיר סמל לאיחוד הזה, צאצא שבו תשמרנה סגולות השלמות של הישות האהובה." ~ עמוד 33
  • "לאמתו של דבר אין אדם הרואה את הדברים בממשותם העירומה. היום שבו כך ייראו הדברים יהיה היום האחרון של העולם, יום ההתגלות הגדולה." ~ עמוד 35
  • "אהבה במובנה הרחב היא חיוב לוהט של אדם אחד במושא כלשהו." ~ עמוד 39
  • "נטייתי לאמת הפשוטה היא המעכבת את הצטרפותי לקהל שוחרי המיסטיקה." ~ עמוד 54
  • "כל תיאולוגיה מעבירה לנו תחושה של האלוהות, השגות ורעיונות באשר לאלוהי, הרבה יותר מכל האקסטזות של כל המיסטיקנים." ~ עמוד 54
  • אני מאמין שהנפש האירופית קרובה כיום לחוויה חדשה של האל. להשגות חדשות באשר למציאות האלוהית, החשובה שבכל מיני המציאות." ~ עמוד 54
  • "דרושה לנו תיאולוגיה – לאו דווקא אקסטזה." ~ עמוד 54
  • "המיסטיקן מתגורר בעולם הגשמיות רק למראית עין, ולאמיתו של דבר הוא שרוי בעולם האחר, בממד האחר, שבו מצויים רק הוא ואלוהיו." ~ עמוד 60
  • "דרכה של האישה המאוהבת להגיע לכלל ייאוש, משום שדומה לה כי הגבר שהיא אוהבת לעולם לא ניצב לפניה בשלמותו האחידה." ~ עמוד 68
  • "כל אהבה עוברת את התחום הקדחתני הזה של התאהבות, ומצד אחר לא כל התאהבות מתפתחת לכדי אהבת אמת." ~ עמוד 70
  • "התוכן המכריע של האישיות שלנו אינו יציר הדעות שלנו וגם לא תוצאות ניסיוננו בחיים... מעל לכל הננו מערכת מופנת של העדפות ורתיעות." ~ עמוד 72
  • "חלק גדול של חיינו מבוסס על הקומדיה טובת הכוונות הזאת שאנו משחקים למען עצמנו." ~ עמוד 73
  • "הטיפוס האנושי המועדף בעינינו הוא המשרטט את הצדודית של ליבנו אנו." ~ עמוד 74
  • "האמירה שהאדם הוא יצור רציונלי וחופשי היא לדעתי כוזבת כמעט לגמרי." ~ עמ' 77
  • "השכל והרצון אינם אלא קרום פריך העוטף את עיקרה של הווייתנו, שפנימה אינו רציונלי ואף אינו חופשי" ~ עמ' 77
  • "בבחירת מושא האהבה אנו חושפים את פנימנו האותנטי ביותר." ~ עמ' 78
  • "אם איוולת היא לומר שאהבת אמת בין גבר לאישה עשויה להיות חסרת מיניות, הרי שאיוולת לא פחותה תהיה בסברה שאהבה אינה אלא מיניות." ~ עמ' 81
  • "האהבה במהותה אינה אלא בחירה הפורצת מתוך העומק ההיולי, החייתי והפנימי של האישיות, ומצביע על ההעדפות האינטימיות ביותר המעצבות את האופי האנושי." ~ עמ' 81
  • "החן רב ההבעה של צורת הוויה מסוימת, ולא השלמות הפלסטית, הוא לדעתי מה שמיטיב לעורר את האהבה." ~ עמ' 83
  • "הגאון הכביר ביותר נכחד לנוכח העוצמה הרבה לאין שיעור של ההמוניות." ~ עמ' 107
  • "ההיסטוריה האנושית היא דרמה פנימית: היא מתחוללת בתוך הנפשות." ~ עמ' 110
  • "האישה מעולם לא התעניינה בגאונים, אלא אם כן מתוך צירוף-מקרים בלבד." ~ עמ' 112
  • "האהבה דומה במהותה לז'אנר ספרותי, הרבה יותר מאשר לעוצמה היולית." ~ עמ' 127
  • "ההתאהבות הריהי כשרון מופלא שנפל בחלקן של בריות מעטות מאוד." ~ עמ' 128
  • "הספקן נבדל מן הדוגמטיקן בכך שהאחרון מאמין רק בדבר אחד ואילו הראשון מאמין בדברים רבים." ~ עמ' 138
  • "סביר להניח שהאנושות חיה מאז ומעולם במצב סהרורי שכזה, אשר בו אין הרעיונות בבחינת תגובות מודעות ומפוכחות על המתרחש אלא הם הרגל עיוור מכני." ~ עמ' 144

קישורים חיצוניים[עריכה]