חנוכה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
שולחן חג החנוכה

חג החנוכה הוא חג יהודי בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' או ג' בטבת שתיקן חז"ל לזכר הניצחון במרד החשמונאים ומצוין בעיקר בהדלקת נרות חנוכה.

כללי[עריכה]

  • "עיני הילדים נצצו. עבור ילדינו הפך רגע זה משל להצתת אומה שלמה. תחילה נר אחד... ואחר כך עוד אחד, ועוד אחד... משעה שדולקים כל הנרות כולם, חייבים הכול לעמוד כמשתאים ולשמוח על מה שנוצר." ~ בנימין זאב הרצל, 'המנורה'
  • "הברק האלוהי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לניצוצות, כשיתקבצו לאבוקה אחת ישוב להיגלות." ~ הרב קוק
  • "הו, אור אציל, העוטה את העולם, אתה יונק מחיינו המחתרתיים, מחיי הנצח הנשארים נאמנים לעצמם. אתה מפאר את השעות הנפלאות, האפלות והמסתוריות האלה." ~ הפילוסוף עמנואל לוינס
  • "אמנם אין בכוחם של נרות חנוכה להאיר את חשכת החורף, אך יש בהם כדי לחזק את הלב הדואג בכך שהנה, מוצאים את האמת, הטוב והיופי גם בחשכה." ~ רפי פוירשטיין
  • "יש להאזין לסיפורי הנרות." ~ רבי יוסף יצחק שניאורסון ,האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד
  • "מה הותירה המסורת ממלחמות החשמונאים? לא סמלי גבורה, ולא אביזרי מלחמה, אלא נר. חובת הדלקת נר בכל בית היא כסמל לניצחוננו על כוחות החושך והרוע, כסמל לחובת איכות החיים שלאחר הניצחון. בחנוכה אנו חייבים להדליק נר בכל ערב, המוסיף והולך עד שמונה נרות. יותר אור פנימי אישי. יותר אור במשפחה. יותר גילוי אור באומה." ~ אריה בן גוריון, קיבוץ בית השיטה
  • "חושך יכול לבוא בצורות שונות: הוא לא רק החושך הפיזי. הוא גם החושך שבחיים תחת שלטון זר, דיכוי, איום ביטחוני, ניצול, היעדר שיוויון, עוני, ועוד. כמו שאני רואה את החברה בישראל, מצבנו הולך ומחשיך, מסיבות שונות. מה אפשר לעשות וללמוד מחג החנוכה? שכדי להתנגד לחושך צריך להדליק אור, אפילו נר קטן, כמה שאפשר להדליק. גם נר קטן מאיר מעבר לעצמו." ~ אבשלום בן צבי
  • "אני לא מעלה על דעתי שאדם כמו אוסמה בן לאדן יוכל להבין את האושר הצפון בחנוכה." ~ נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש בטקס הדלקת החנוכייה בבית הלבן, 2001
  • "הסיפור היהודי עובר מדור לדור באמצעות נר קטן ופשוט, שהורים וילדים מדליקים בחלון. הנר הזה מלמד אותנו כבר שנים שלא חייבים תמיד לצאת כדי 'לעשות חיים'. החיים האמיתיים נמצאים בפנים, בתוך הבית." ~ סיון רהב-מאיר

מהות החג[עריכה]

  • "שכשנכנסו יוונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה." ~ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כא, עמוד ב
  • "בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס." ~ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג', הלכות א'-ג'
  • "זֵכֶר חֲסָדִים וּפִלְאֵי אֱ-לוֹהַּ, בִּשְׁנוֹת קֶדֶם הִבִּיט מִגָּבוֹהַּ, לָתֵת עֹז לְהַחֲלִיף כֹּחַ, לָעָם מְמֻשָּׁךְ מִגֶּזַע קָדוֹשׁ פּוֹרֵחַ, חוֹבָה עָלֵינוּ לָעַד לְהַזְכִּירָהּ, חֶסֶד אֵ-ל בְּמַעֲשֵׂה וַאֲמִירָה. בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְכִסְלֵו הַחֹדֶשׁ יוֹם אַדִּיר בְּרֹב טוֹהַר וְקוֹדֶשׁ, שְׁמוֹנַת יָמִים בּוֹ יָבֹאוּ,לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל יִקָּבֵעוּ, לְהַדְלִיק נֵרוֹת כִּבְרָקִים מַזְהִירִים, וּמִדֵּי יוֹם יוֹסִיפוּ הַמְּהַדְּרִים הַבְּחִירִים, גַּם כָּל נַפְשׁוֹת בַּיִת יַדְלִיקוֹ בְּגִילָה, אִישׁ נֵרוֹתָיו וִיסַלְּדוּ בְּחִילָה." ~ מתוך השיר "קיצור דיני חנוכה", מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק

טקס הדלקת נרות חנוכה[עריכה]

  • "בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה."~ ברכת הנר
  • "בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה." ~ ברכת הניסים
  • "מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ / תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ / לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ /אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" ~ הבית הראשון של מעוז צור
  • "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים. וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת (וּלְהַלֵל) לִשְמֶךָ (י"א: לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל), עַל נִסֶּיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ." ~ הנרות הללו

ספר מקבים א'[עריכה]

  • "וינוס כל אזרח בישראל מירושלים, וזרים ישבו תחתם. ותהי העיר זרה לזרעה, ותקיא את בניה. מקדשה היה לשמה, ומועדיה נהפכו לאבל. שבתו שבתותיה וכל כבודה לאין, ותרב חרפתה וקלונה מתפארתה והדריה." ~ תאור ירושלים לאחר כיבושה בידי אנטיוכוס, פרק א'
  • "אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהם. לא כן אנוכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו. חלילה לנו לשוב ממצוות ה' אלוהינו ולהפר בריתו אתנו. לכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך." ~ מתתיהו לפקידי המלך, פרק ב'
  • "מי האיש החרד לתורת אלוהיו ומחזיק בבריתו – יבוא אחרי." ~ מתתיהו מכריז על מרד ביוונים, פרק ב'
  • "הנה עת רעה וזוועה עת צרה ותוכחה לישראל. לכן קומו בני וקנאו לתורת אלוהינו, שימו נפשכם בכפיכם על ברית אלוהינו. זכרו את המעשים אשר עשו אבותינו בימי קדם, והיו לכם לשם ולתפארת לדורות עולם... לכן התאוששו בני וחזקו לבבכם בתורת ה', וירם אלוהים קרנכם. שמעו לקול שמעון אחיכם, כי איש חכם ונבון הוא ויהי לכם לאב. יהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה. ועתה אספו לכם כל הדבקים בתורת ה', לנקום את נקמת עמנו בצריכם. השיבו להם כפועלם ושימרו את מצוות ה' בכל לבבכם." ~ מתתיהו לבניו לפני מותו, פרק ב'
  • "היד ה' תקצר לתת רבים ביד מעטים, ואם יש מעצור לו להושיע ברב או במעט. הן לה' התשועה, ורוב חיל לא ימלט. הם בוטחים על המונם ועל רוב חילם להשמידנו עם נשינו וטפנו ולבוז את שללינו. ואנחנו נעמוד על נפשנו להילחם בעד חיינו ותורתנו. לכן אל תיראון ואל תעצרון מפניהם, כי השמד ישמידם ה' לעינינו." ~ יהודה לפני קרב בית חורון, פרק ג'
  • "התקדשו למחר והיו לבני חיל להילחם באויביכם אשר התקבצו להכריתנו ולאבד את מקדשנו. כי טוב לנו למות במלחמה, מראות ברע אשר ימצא את עמנו ואת מקדשנו. וה' אלוהים את הטוב בעיניו יעשה." ~ יהודה לפני הקרב נגד גורגיאש
  • "ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו [...] ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עז ותשועה. ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם ... ותהי שמחה גדולה בכל העם כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצו יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחודש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'." ~ תאור חנוכת המקדש, פרק ד'

ספר קדמוניות היהודים[עריכה]

  • "יהודה חגג עם בני עירו את חידוש הקורבנות בבית המקדש במשך שמונה ימים, ולא הניח שום צורה של שמחה[...] וגדולה כל כך הייתה חדוותם על חידוש מנהגיהם, שניתנה להם הרשות לאחר זמן רב, בלי שציפו לכך, לעבוד את אלוהיהם, עד שחוקקו חוק לדורות אחריהם לחוג את חידוש העבודה במקדש במשך שמונה ימים. ומאותו זמן ועד היום הננו חוגגים את החג וקוראים לו האורים. ונראה לי, שנתנו את הכינוי הזה לחג, משום שאותה הזכות הופיע לנו בלי שקיווינו לה." ~ ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו

על נס פך השמן[עריכה]

  • "הו, הקיום הלילי המכורבל בעצמו, בגבולות הצרים של צנצנת שכוחה, הו, הקיום המנותק מכל מגע חשוד בעולם החיצון... הקיום הרדום בשולי החיים, כמו תורה אחת השמורה באיזו ישיבה נידחת, קיום מחתרתי, מבודד, מחוץ לזמן ולמאורעות, קיום נצחי, כתב־צופן שחכם אחד הועיד לחכם אחר, טוהר נלעג בעולם שכולו תערובות! הו, פלא המסורת, התנאי וההבטחה למחשבה בלי כפייה, שאינה רוצה להיות רק הד במהומת תקופה!" ~ הפילוסוף עמנואל לוינס, ביחס לנס פך השמן
  • "זה הפלא היומיומי של הרוח, לפני התרבות. זו הלהבה המתלקחת מחום עצמה: זו הגאונות, הממציאה את מה שטרם נשמע, אף על פי שהכול כבר נאמר, זו האהבה היוקדת, גם אם האהוב אינו כליל השלמות, זה הרצון היוזם למרות המכשולים המשתקים אותו, זו התקווה המאירה על החיים גם כשאפסו הסיבות לתקווה, זו הסבלנות המקבלת על עצמה את מה שעשוי להורגה." ~ הפילוסוף עמנואל לוינס, ביחס לנס פך השמן

חנוכה והציונות[עריכה]

  • "לכן אני מאמין, כי דור חדש של יהודים נפלאים יצמח מן האדמה. שוב יקומו המכבים!" ~ בנימין זאב הרצל, מדינת היהודים
  • "תמונות ההיסטוריה מתאחות עם תמונות חלום, ומילות שבאו לשבח גבורות עבר קוראות לגבורה חדשה. בעיקר קשור בחגיגה זו זיכרון האנשים שנאבקו והוציאו את ציון וירושלים מידי האויב הפנימי והחיצוני, קשר בל ינתק בהבעת רצוננו, לגבור על כל מכשולי חוץ ופנים ולרכוש לנו מחדש את הארץ, בה טמונים שורשי כוחנו. עיצוב דמות חדשה זו לחג לא היה מקרה, אלא פרי ביטוי לתהליך החדש באומתנו." ~ מרטין בובר, מה לנו חנוכה?

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חנוכה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנוכה


חגי ישראל ומועדיו
ראש השנהיום הכיפוריםסוכותשמחת תורהחנוכהט"ו בשבטפוריםפסחיום הזיכרון לשואה ולגבורהיום הזיכרון לחללי מערכות ישראליום העצמאותל"ג בעומריום ירושליםשבועותתשעה באב