יהודה עמיחי
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
יהודה עמיחי (3 במאי 1924 - 22 בספטמבר 2000), משורר ישראלי, מהבולטים בשירה העברית החדשה, ובשירה הבינלאומית במאה ה־20.
[עריכה] מתוך שיריו
- "אל מלא רחמים. אלמלא היה האל מלא רחמים, היו הרחמים בעולם, ולא רק בו."
- "גם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות."
- "אבני ירושלים מלאות בהיסטוריה."
- "הבדידות היא דלת, חשבתי קיר."
- "רוב בני האדם קמים יום יום לתחייה... מי שיש לו עיניים טובות יכול לראות את כל מה שמונח על האנשים הקמים יום־יום: חלקי חלומות וחתיכות של טיח קיר חדרם וכמה מילים והרבה לוחות שתיקה עבים."
- "יותר מדי מתים, פחות מדי אדמה לכסות את כולם." ~ יותר מדי
- "אלוהים מרחם על ילדי הגן/פחות מזה על ילדי בית הספר/ועל הגדולים לא ירחם עוד... אולי על האוהבים באמת/יתן רחמים ויחוס ויצל/כאילן על הישן בספסל/ שבשדרה הצבורית."
- "לדבר עכשיו בשפה העייפה הזאת,/ שפה שנקרעה משנתה בתנ"ך: מסונוורת/, תתנדנד מפה אל פה. בשפה שתארה/ נסים ואלוהים להגיד עכשיו מכונית, פצצה, אלוהים".
- "וכתתו חרב למזמרה ומזמרה לחרב/וחוזר חלילה ושוב בלי הרף/אולי מכתותים והשחזות הרבה,/ברזל הריב בעולם יכלה. "
- "בית עזוב, מיד רואים שהוא עזוב/אדם עזוב, לא מיד רואים/כי בעיניו הפתוחות עדיין אור של זכרונות".
- "כשנחבט ראשי בדלת, צעקתי/'ראשי, ראשי' וצעקתי 'דלת, דלת'./ולא צעקתי אמא, ולא, אלהים./ולא אמרתי חזון אחרית הימים/על עולם שבו לא יהיו עוד ראשים ודלתות."
- "אנשים משתמשים זה בזה כמרפא לכאבם."
- "במקום שאת אוהבת צריכים לפנות את הרהיטים מן החדר."
- "בכל יום של חיינו יחדיו קהלת מוחק שורה מספרו."
[עריכה] מאמרותיו
- "שירה פירושה להפוך נביחה אמיתית ל'האו האו'."