יונתן נתניהו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

יונתן "יוני" נתניהו (13 במרץ 1946 - 4 ביולי 1976) היה מפקד סיירת מטכ"ל. נפל במבצע אנטבה.

• "כל פעם שקורה משהו בגבול מתמתח כל הצבא כמו קפיץ, ואחר-כך חוזר למצבו הקודם - מצב-מנוחה מתוח."
• "אין כמו הצבא שלנו! אין! זהו צבא שכולו שוחר שלום, ואינו שואף למלחמה כלל; אך כשהוא צריך להילחם אין כוח שיעמוד בפניו."
• "נכנסה בי מין עצבות שאינה מרפה ממני. [...] נדמה לי, שכולנו יצאנו פצועים, שונים, רגישים יותר, "איכפתיים" יותר, והרבה יותר זקנים. [...] איני יודע אם הרגשה זו היא כאותה שבאה מחמת הגיל. אך זוהי זקנה, בכל אופן - זקנה מיוחדת של צעירים." (לאחר מלחמת ששת הימים)
• "חיות מוזרות הן בני-האדם. אני מנבא לנו עתיד מזהיר בתור חלקיקים מכוערים מרחפים בחלל לאחר הפצצה הגדולה שבוא תבוא."
• "מה מצער, שאיננו יכולים להשיג שלום! הרי רק בזה רוצים כולנו, בסופו של דבר. פשוט, אין לנו עם מי לדבר."
• "אחד מן הגופים היחידים במדינה שהוא פועל ביעילות [...] הוא, כמובן, צה"ל. אמנם זהו צבא של כל העם, אך הצרה היא שבני עמנו מסתכלים בצבא כבתינוק, שיש להתפעל ממנו ולהתפאר בו, אך לא כבגוף, שמסוגל לשמש דוגמה למעשיהם."
• "אני מאד רוצה בשלום; הרי אין זה אהוד עלי לחיות על החרב - חיים, שפירושם להרוג ולנסות שלא ליהרג. [...] אך אני פסימי לגבי האפשרות של שלום תמידי בין הערבים ובינינו."
• "כמה חזקה האומה וכמה גדולה היא ברגעי משבר. קשה לתאר איך נקפצות האצבעות לאגרוף פלדה בימי פרעות. [...] מפליא עד כמה הצלחנו ביצירת עובדה זו, שהעם כולו צבא." (בהתיחסותו למלחמת יום-הכיפורים)
• "אין לי ספק ביכלתנו ובכוחנו וברצוננו להשאר כאן במשך זמן רב כל-כך עד שנהפך לעובדה מוגמרת. גם אין לי ספק, שלערבים אין ולא תהיה היכולת להזיז אותנו אפילו שעל. אבל יש לי ספק בנכונותו של העם להמשיך להקריב קרבנות לטווח ארוך."
• "אני מעדיף לחיות כאן תוך לחימה מתמשכת מלהיות חלק מן העם היהודי הנודד. כל מקרה של התפשרות יגרום לקרוב הקץ. כיון שאין לי כוונות לספר לנכדים שלי על מדינת-היהודים במאה העשרים כעל אפיזודה חולפת וקצרה באלפי שנות נדודים, אני מתכונן להאחז כאן בכוח רב."
• "אנו נתקעים בתווך; מצד אחד, רוצים בשינוי, ומצד שני, אין מוצאים את הגוף, שיוכל להביאו." (על האווירה הפוליטית לאחר מלחמת יוה"כ)
• "אני מאמין, שבכל דור התרפקו אנשים על העבר. זה לא משום שהעבר היה יותר שליו, יותר רגוע, אלא מפני שהזמן משכיח מאורעות ומרשה לנו לראות אותם דרך משקפים צהובים, וכך הכל נראה צהוב ולא מכאיב לעיניים."
• "אהבה אמיתית אינה נגמרת, היא תמיד נשארת - ים. רוגע או סוער - גלי או גבה-גלי, רוגש או מתחמם בשמש - אבל תמיד היא ים."
• "אנו נעים בקצב מטורף בתוך הזמן, ונדמה לנו שהזמן הוא שבורח מאתנו. מפליא אותי מימד הזמן בהתייחסותו לתכלית-החיים."