מאיר אריאל

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאיר אריאל (1942 - 18 ביולי 1999) משורר, פזמונאי, נגן וזמר עברי

תוכן עניינים

1 מקור
- 1.1 שירים
- 1.2 לא מתוך שירים
2 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקור

[עריכה] שירים

"טוב שאפשר את כל זה בכל זאת לגמור באשה" ~ חבית הדגים
"לואיז לא אוהבת שאומרים לה מה לעשות. לואיז אדם חופשי. מישהו תמיד אומר לך מה לעשות, לואיז. רק יש לך קצת חופש לבחור מי..." ~ ברנרד ולואיז
"עת השתחררתי הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה. זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה..." ~ טרמינל לומינלט
"הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן. אני נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן..." ~ טרמינל לומינלט
"לפיכך מוסר השכל: מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה..." ~ שיר מוסר ההשכל
"ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש, ולמען האמת אני די אדיש. המצב אמנם ביש, אך איני מרגיש. אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש, ושלטון העם שוב יורד אל הכביש, ואני מתבזה..." ~ עברנו את פרעה, נעבור גם את זה
"אהובתי היא כמו ארץ מדבר. לא מתמסרת קל אם בכלל. להצגות שלי היא לא קהל. אפילו שרוצה אותי כבר, דוחה כל גינונים של מחזר. דווקא אז אני אוהב אותה יותר" ~ מים מתוקים
"זהו עצב של מים רבים. יבבה של אינסוף נעצר בחוף. יללה בצינורת, ותהום אל תהום גונח" ~ שיר מים רבים
"תם השרב הגדול. השמש רד לים הכחול, ורוח חרישית מרגיעה פנים וצואר, נחיריים ודם" ~ שלל שרב
הבן אדם אינו אלא חתיכת בוץ מתוחכם. כיצד? מהו בוץ? עפר ספוג רטיבות. כך גם הבן-אדם" ~ האדם אינו אלא.
"לא תצביעו בעדי - כי יהיה לכם טוב. בלי פצע, בלי מכאוב. הכל מול, הכל קרוב. בלי מיעוט, בלי רוב, ואף אחד לא מת ברחוב, ורק חושבים איך לאהוב, ואפילו אוהבים לחשוב, ויש הרבה על מה לכתוב, ויש מספיק זמן לשלם חוב" ~ נאום בחירות
"ירח שועלים מלא מרביץ בהיר את כל העיר, ההר, הים גזרת המגננה" ~ לילה שקט עבר על כוחותינו
"'לך לך' שרים לי במצעד הפזמונים. הייתי טס, לא רק הולך מכאן כעת" ~ הנ"ל
" הנה תסתכלי גם עלי רגע תראי חתיכת צדק, לא מי יודע מה, אולי רק עפר לרגליך, אבל גם כן צדק, של עפר לרגליך" ~ היכנסי כבר לאוטו וניסע.
"והנה עולמי, הנה עמי, הנה ארצי, הנה עירי, הנה ביתי, הנה אשתי וילדי, הנה גופי ואיברי, הנה נפשי, כשרונותי, רוחי, עשתונותי, נשמה שלי, חיי... שם השיר: ואיפה אני בכל העסק הזה???" ~ תקציר שירי החורף הבא.
"אני לא מפחד למות אני רק מת מפחד" ~ דוקטור התחכמות
"איך הייתי מאושר, חופשי בתוך הכלא" ~ כנ"ל
"עם שתי נשים צריך לחיות: עם למה ומדוע" ~ כנ"ל
"מי שיכול לספור כל חור שוכח את הרשת" ~ כנ"ל
"אשה שבוגדת איתך בבעלה אפילו תבגוד בך עם בעלה" ~ דלת אחורית
"על פני שולחנם עוברים שלובים אדם ותדמיתו ומחייכים למצלמה נסתרת, בדרך אל השירותים הם נפרדים אדם נכנס ותדמיתו נשארת" ~ טיפש חכם
"בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה" ~ שיר כאב
"מה לך כל כך נמרץ שלוח להתגרד על הסכין? די כבר תן גם לסכין לנוח- כן, רד מהסכין" ~ מדרש יונתי
"הזו גאולה? הזו כבודה? כגנב במחתרת יהודה?" ~ מדרש יונתי
"כמו שאתה מביט מגבוה עלי ככה גם אתה מתכופף להריח באחוריי. ספוג לח מכל מיני בוז והשפלה כמו נרקומן מועד אתה חוזר למזבלה היותר מצחינה מבין המזבלות זו המזבלה הגדולה שנקראת בחירות. אתה הלחם של העם, אתה שעשועיו! בשביל עוד מנה שום דבר לא נחשב, אני יודע את זה מנסיוני כמכור. רק שיש ביננו הבדל ברור: הנזק שלי חל רק עלי - שלך על כל הציבור" ~ נרקומן ציבור
"כרבים וטובים לפני שניסו לעקוף את העונש הזה ש'בזיעת אפיך'" ~ שיר הקומבינה
"ביקשתי לחיות את חיי כבדרך אגב,תוך כדי התנועה בשטף הזרם,לקלוט ולפלוט אם אפשר בלי לתפוס את הגב,להרדם בפרדס - להתעורר בכרם" ~ הנ"ל
"בריון פעלולים לכל עלול. כל תעלול מוציא מהשרוול. (כל תעלול הוא נעשה יותר מסטול)" ~ סינרומן
"מה אתה חושב, שאני לא נורמלי להיות נורמלי?! איפה! אני לא נורמלי, ואני גם מציע לך להיות לא נורמלי" ~ הדשא של השכן
"דרך כלל אני שואף לאפס, זה אצלי חזק כמו עיקרון, קורא לזה עזבון האחז תפס" ~ שואף לאפס
"יש מחסומים שגם הזמן לא עובר" ~ חבית הדגים
"הנה גבוה ורזה היא, ופעם היא חץ פעם קשת" ~ תקוה
"גופה הוא חלקת מכרזים, נפלאת גמישות בין קויה, שכמה מהם מופרזים, כמו מספר מאהביה" ~ תקוה
"כי יד ביד כל חושך עד הוא חתיכה שחרחורת" ~ ד"ר התחכמות.
"קורא איים בזרם מאת ארנסט המינגווי תרגם את זה יפה אהרון אמיר ~ 'לילה שקט עבר על כוחותינו'
"מעשה באחד ושמו מישו, כל היום התעטישו, אמרו לו: 'מישו קח טישו', ענה מישו: 'טישו זה לא issue', איזה איש הוא" ~ עכשיו להתאהב

"הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. זה נכון אתם יודעים, אני רציתי למלא את המשפט הזה הפסקתי להשקות את הדשא שלי. והדשא של השכן ירוק. מה זה ירוק! כל כך ירוק שהוא שחור"
"אני לא נורמלי. אם לשקר זה נורמה, אני לא נורמלי. אם לעבוד על חברים בעינים זה נורמה, אני לא נורמלי. אם להרביץ לאשא זה נורמה אני לא נורמלי! לא לא נורמלי לא."
"ואני מאיר טראומה אריאל, למה טראומה אתם שואלים- הסידן בורח, אני מתכווץ ושוכח" -מתוך ההופעה "דלתות נפתחות מעצמן"
"עצמי אומר לי בהגיענו אז נתחיל כל יום להתעמל מה נמלמל מה נעשה ג'וגינג?!" -'טרמינל לומינלט' בהופעה
" הרי כתוב זכר ונקבה עשה אותם. זה כמו גרב אתה מושך מצד אחד זה אשה, מצד שני זה גבר"- הקדמה ל"איתן איזה מין בחורה אתה" מתוך ההופעה האחרונה

"שיר חדש עולה חדש, חייכת קלטת"-הופעה אחרונה לפני עכשיו להתאהב
"אבא מתוקי יש לו את זה, את מה שאמא מתוקה צריכה..."- עכשיו להתאהב
"כי לאו דווקא בגילופין הבן אדם פתאום נופל, אל תוך משחק החילופין בין העיקר והטפל"- דוקטור התחכמות
"אדם צועק את שחסר לו. לא חסר לו? לא צועק"!

"אדם מפגין את שחסר לו. לא חסר לו? לא מפגין"!

" אדם גונב את שחסר לו. לא חסר לו? לא גונב"!

"אדם רודף את שחסר לו. לא חסר לו? לא רודף"!

"אדם משלים את שחסר לו. לא חסר לו? לא משלים"! ~ צועק את שחסר לו

"אז מה הדאווין של שירי מחאה? כל פעם חוזרים לאותה נקודה. מה שלא תעשה, המים יורדים" - דאווין של שיר מחאה
"רודף צדק ג'ימי מנגן מפוחית ודין רודף שלום מקיש על פחית והם שרים איש את שלו" ~ צדק צדק תרדוף.
"זורק דין שלום לג'ימי צדק "אתה מודע לזה שצדק זה חרוז להדק?" יורק ג'ימי צדק לדין שלום "ממש כמו ששלום זה חרוז לחלום" " ~ הנ"ל
"אך הגיחוך של מרלון ברנדו מול הקנה של מרטין שין נשאר כמו שיא של גודל בשביל ג'ימי ודין" ~ הנ"ל
"רשתות כבר פרסתי, מלכודות אין מספר, כצייד על משמר עד בוש התייבשתי - ואת לא תתפוס אותי, לא תתפוס אותי" ~ לא תתפוס אותי
"בלאט, חרש חרש, אט אט, טופפות, עתידות עתידות לקראתנו" - מודה אני

[עריכה] לא מתוך שירים

"צריך לדעת לדעת לדעת לדעת" מתוך הסיפור הקצר ברושו ברופו
"זה שאני פרנואיד, לא אומר שלא רודפים אחרי"
"אולי תתרוממו לי מפה?!" - {הנ"ל כלפי מפגינים מהקהילה ההומו-לסבית שהפגינו על דשא ביתו}
"אני לא נורמלי להיות נורמלי?" מתוך המערכון הדשא של השכן ירוק יותר
"קוץ דוקר את הכחלחלה" מתוך הדשא של השכן ירוק יותר
"היה לי נאום בחירות לתת לכם, אבל מרב מוזיקה התבלבלו לי המילים" מתוך "ההופעה האחרונה במועדון הברבי"
"זהו שיר שנכזבה תוחלתו" מאיר אריאל על "ירושלים של ברזל", כעשרים שנה אחרי
"מה זה שלטון העם? יש דבר כזה בכלל? איפה יש דבר כזה עם שולט? עם תמיד נשלט! הלו, עם נשלט! לכל היותר הוא בוחר מי שישלוט בו".