מלחמה ושלום
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
מלחמה ושלום (ברוסית: Война и мир, במקור: Война и миръ) הוא ספר רחב יריעה של הסופר לב טולסטוי, שנחשב בעיני רבים לאחד מן הרומנים החשובים ביותר בספרות העולמית.
- "אהבה אנושית עלולה להפוך מאהבה לשנאה; אהבה אלוהית איננה משתנה."
- "על האמת לכפות את רצונה ללא אלימות."
- "היוכל אדם בעל רגש, לשקוט בימינו?"
- "עד מה בלתי צודקת היא, לפעמים, חלוקת האושר בחיים."
- "עלינו לקדש מלחמה עד טיפת הדם האחרונה."
- "אה, הכסף, הרוזן, הכסף, מה רבו הצרות שהוא מביא לעולם!"
- "עוול הוא כל מעשה, שהוא רע לזולתנו."
- "הוא לא יושג בשכל, אלא יושג בחיים." ~ הבונה החופשי בשיחה עם פייר על אלהים
- "השתדל במחשבות רבות על המוות להגיע לידי כך, שהמוות לא יהיה עוד בעיניך אויב נורא, אלא רע וידיד הבא לפדות מענות-חיי-העולם-הזה את הנפש היגעה במעשים טובים ולהוליכה אל מקום מתן-שכרה ומנוחתה." ~ הבונה החופשי לפייר על מידת "אהבת המוות"
- "שים-לב אל עצמך, שים כבלים על רגשותיך, וחפש את האושר לא בתאוותיך, אלא בלבך פנימה. מעיין-הישועה לא מחוצה לנו, כי אם בתוכנו." ~ המאסון לפייר
- "מהו צדק ומהו עוול – על כך לא ידון אנוש. בני-האדם היו שוגים מעולם ולעולם ישגו בנוגע לצדק ועוול." ~ אנדריי לפייר
- "בגדוד עצמו הכול היה ידוע: מי ומי הוא הסגן, מי ומי הוא הגונדר, ומי הוא אדם טוב ומי אדם רע, והעיקר – מי חבר." ~ רוסטוב על הצבא
- "אם נתחיל אנו לדון ולהתדיין בכל דבר, אז לא יישאר שום דבר קדוש. אז נאמר שאין אלוהים, שאין כלום..." ~ רוסטוב על חבריו החיילים