מלקולם דה שאזאל

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלקולם דה שאזאל (12 בספטמבר 1902 - 1 באוקטובר 1981), סופר וצייר בן האי מאוריציוס.

תוכן עניינים

[עריכה] מתוך ספריו

[עריכה] רגשות פלסטיים

  • "התאווה היא הצורה הקצרה ביותר של השיכחה."
  • "רוב האנשים הבלתי סובלנים מגוייסים מתוך אלה שאינם מודעים לעצמם."
  • "מכות פרגול בילדותנו מובילות לאי סובלנות בבגרותנו."
  • "הנשיקה היא חץ, והתאווה היא מזרקת מים."
  • "הצבע הכחול כמוהו כצלילה אינסופית ובלתי מודעת."
  • "הצבע הורוד כמוהו כשיני החלב של השמש."
  • "טוב הלב מתרבת את הבינה."
  • "מבט אדיש כמוהו כפרידה נצחית."

[עריכה] לחשוב בשלבים

  • "היצירה היא הממלכה היחידה שבה אנו מתנשלים מנכסינו כדי להתעשר."
  • "החיידק הוא החיה שהפיקה את התועלת הגדולה ביותר מחברתו של האדם."
  • "ניתן ללמוד הרבה מן הטיפשים, בתנאי שנלמד מהם על אודות עצמנו."
  • "העקשנות היא אמו האומללה של הרצון."
  • "הדמעות הן אבקת הכביסה של הרגשות."
  • "לעשות מהפכה פירושו להכריז מלחמה על כספו של הזולת."

[עריכה] המהפכה שלי

  • "כל הפחדנים מגמגמים במבטם."
  • "בתי העלמין הם שורותיהם של אלילים."

[עריכה] החיים שמאחרי הדברים

  • "גבות העיניים הן סככות המבט."
  • "הצחוק הוא פעמונו של המין."

[עריכה] חיים מסוננים

  • "השירה בעבורי איננה אלא האמנות לתאר את הנסתר."

[עריכה] מיוחס

  • "לישון בשניים גורם ללילה להיות פחות מעורפל."
  • "העין היא היפה שבחדרי הפגישה."
  • "הנשים גורמות לנו להפוך למשוררים; הילדים גורמים לנו להפוך לפילוסופים."
  • "ללמוד פירושו להתמצא."