מלקולם דה שאזאל
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
מלקולם דה שאזאל (12 בספטמבר 1902 - 1 באוקטובר 1981), סופר וצייר בן האי מאוריציוס.
תוכן עניינים |
[עריכה] מתוך ספריו
[עריכה] רגשות פלסטיים
- "התאווה היא הצורה הקצרה ביותר של השיכחה."
- "רוב האנשים הבלתי סובלנים מגוייסים מתוך אלה שאינם מודעים לעצמם."
- "מכות פרגול בילדותנו מובילות לאי סובלנות בבגרותנו."
- "הנשיקה היא חץ, והתאווה היא מזרקת מים."
- "הצבע הכחול כמוהו כצלילה אינסופית ובלתי מודעת."
- "הצבע הורוד כמוהו כשיני החלב של השמש."
- "טוב הלב מתרבת את הבינה."
- "מבט אדיש כמוהו כפרידה נצחית."
[עריכה] לחשוב בשלבים
- "היצירה היא הממלכה היחידה שבה אנו מתנשלים מנכסינו כדי להתעשר."
- "החיידק הוא החיה שהפיקה את התועלת הגדולה ביותר מחברתו של האדם."
- "ניתן ללמוד הרבה מן הטיפשים, בתנאי שנלמד מהם על אודות עצמנו."
- "העקשנות היא אמו האומללה של הרצון."
- "הדמעות הן אבקת הכביסה של הרגשות."
- "לעשות מהפכה פירושו להכריז מלחמה על כספו של הזולת."
[עריכה] המהפכה שלי
- "כל הפחדנים מגמגמים במבטם."
- "בתי העלמין הם שורותיהם של אלילים."
[עריכה] החיים שמאחרי הדברים
- "גבות העיניים הן סככות המבט."
- "הצחוק הוא פעמונו של המין."
[עריכה] חיים מסוננים
- "השירה בעבורי איננה אלא האמנות לתאר את הנסתר."
[עריכה] מיוחס
- "לישון בשניים גורם ללילה להיות פחות מעורפל."
- "העין היא היפה שבחדרי הפגישה."
- "הנשים גורמות לנו להפוך למשוררים; הילדים גורמים לנו להפוך לפילוסופים."
- "ללמוד פירושו להתמצא."