מרסל פרוסט

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרסל פרוסט בשנת 1900

ולנטן-לואי-ז'ורז'-אז'ן-מרסל פרוסט (בצרפתית: Valentin Louis Georges Eugène Marcel Proust)‏ (10 ביולי 1871 - 18 בנובמבר 1922), אינטלקטואל, סופר ומבקר צרפתי, הידוע ביותר כמחברו של הספר "בעקבות הזמן האבוד".

  • "לאנשים יש אולי תענוגות רבים, אך האמיתי שבהם הוא זה שלמענו הם נוטשים את האחרים."
  • "אין בנמצא הצלחה קלה או כישלון מוחלט."
  • "הלמדנות היא הימלטות הרחק מחיינו שאין לנו אומץ להתבונן בפניה."
  • "הקיץ מסמל לא פחות יתושים וזבובים מאשר כוכבים וורדים."
  • "האהבה הם החלל והזמן ההופכים רגישים באמצעותו של הלב."
  • "ההיעדרות, למי שאוהב, האם אינה ודאית, יעילה, ערנית ובת קיימא יותר מכל נוכחות נאמנה?"
  • "נראה כי הטעם בספרים משתלב ברמת המשכל."
  • "הקושי עבור הרווקים הוא להפשיט את הנשים, ועבור הבעלים הוא להלבישן."
  • "התשוקה פורחת והבעלות גורמת לכמישה של כל הדברים."
  • "ההנאה שבהרגל לעתים קרובות מתוקה יותר מזו שבחידוש."
  • "מסע התגליות האמיתי אינו למצוא נוף חדש אלא להיות בעל עיניים חדשות."
  • "הימים אולי זהים עבור אורלוגין אך לא עבור אנשים."
  • "הפרדוקס של היום הוא הדעה הקדומה של מחר."
  • "הפלגיאט האנושי שקשה מכל להימנע ממנו, הוא לגבי הפרט הפלגיאט מעצמנו."
  • "במובן מסוים השבח הגדול ביותר לאלוהים הוא הכחשתו על ידי האתאיסט החושב שהבריאה היא כל כך מושלמת עד שאינה זקוקה לבורא."
  • "...האדם אשר שורה עליו הלוך-רוח של "התבוננות", מצוי ברמה נמוכה בהרבה מרמתו של האדם כאשר הוא יוצר."

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרסל פרוסט