משתמש:Yuval Y
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
 |
משתמש זה הוא מפעיל מערכת בוויקישיתוף. |
| תיבת כישורי שפה | |||
|---|---|---|---|
|
|
אני אוסף ציטטות, ומאוד נהנה למצוא מקום שבו הן מאורגנות
עוד עלי, בדף שלי בוויקיפדיה
משתמש:Yuval Y/ארגז חול
תוכן עניינים |
[עריכה] משפטים שחיברתי
- אינך צריך הרבה בכדי להימשך, אך דרוש יותר בכדי לאהוב.
- בקש משאלה, והנח לה להתגשם - אם כי עדיף לא לחכות כך סתם.
- כשמופיעה הזדמנות, האמן שאתה ראוי לה
- יש מי שיתלהבו מתחייתו של עוף החול, ויש שיקוננו על שקיפח את חייו בשריפה.
- בתוכנית אירוח, כשהאורח מדבר בשיחת ווידאו עם קרוב משפחה בחו"ל,
ב-90% מהמקרים, קרוב המשפחה נמצא למעשה ליד האולפן...
[עריכה] ערכים שהרחבתי
- האלכימאי, מאת פאולו קואלו
- יש לך שתי פרות (העברתי מהוויקיפדיה, והוספתי אחד משלי)
- מחשבות עמוקות (עריכה לשונית)
- סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי, מאת דאגלס אדאמס
[עריכה] פעילותי בוויקימדיה
 רשימת התרומות של משתמש Yuval Y |
 בוויקיפדיה העברית: דף אישי, מונה התרומות שלי. |
| בוויקישיתוף: דף אישי, Admin, העלאת תמונות, עזרה בתרגום. |
| בוויקיפדיות הזרות: דף אישי בוויקיפדיה האנגלית, ובינוויקי בעיקר. |
 בוויקימילון: דף אישי, ומספר ערכים. |
 בוויקיציטוט: דף אישי, וציטטות, מספרים בעיקר. |
| בוויקיציטוט האנגלי: דף אישי, ומעט ציטטות. |
 בוויקיספר: דף אישי בשלב זה. |
 בוויקיטקסט: דף אישי בשלב זה. |
 בוויקיחדשות: דף אישי, ותרומות נוספות. |
[עריכה] משפטים שאהבתי
יש לך שתי פרות. אתה מתחיל לחלוב אותן ואז עשרות אנשים מעבירים עליך ביקורת,
משנים את צורת החליבה ובסוף מחליפים אותך לגמרי.
אתה מתעצבן ומנסה לפגוע בפרות, בתגובה מפעיל מערכת מעיף אותך מהחווה.
(אחד מהטקסטים ששיעשעו אותי ב'יש לך שתי פרות')
יש תיאוריה הגורסת כי אם אי פעם יגלה מישהו לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן,
ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר...
יש תיאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה.
~ דאגלאס אדאמס, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה
רקוד כאילו אף אחד לא מסתכל. שיר כאילו אף אחד לא שומע. אהוב כאילו מעולם לא נפגעת וחיה כאילו זה גן עדן עלי אדמות.
It was a couple of days before Kate Schechter became aware of any of these things, or indeed of anything at all in the outside world.
She passed the time quietly in a world of her own in which she was surrounded as far as the eye could see with old cabin trunks full of past memories in which she rummaged with great curiosity, and sometimes bewilderment. Or, at least, about a tenth of the cabin trunks were full of vivid, and often painful or uncomfortable memories of her past life; the other nine-tenths were full of penguins, which surprised her.
Insofar as she recognised at all that she was dreaming, she realised that she must be exploring her own subconscious mind. She had heard it said that humans are supposed only to use about a tenth of their brains, and that no one was very clear what the other nine-tenths were for, but she had certainly never heard it suggested that they were used for storing penguins.
~ Douglas Adams, The Long Dark Tea-Time of the Soul
דאגלס אדאמס, שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש ~
