נעם תיבון
(הופנה מהדף נועם תיבון)
נׂעם תִּיבּוֹן (נולד ב-4 במרץ 1962), אלוף בצה"ל, מפקד הגיס הצפוני. כיהן כמפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון. שירת כלוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל ובהמשך בתפקידי פיקוד בחטיבת הצנחנים.
- "כמו בכל משפחה טובה, יש לי ממנה זיכרונות נהדרים ויש גם פחות יפים. אני, למשל, מאוד לא אהבתי את האליטיזם. אפשר להצטיין גם בלי שזה ילווה בשחצנות, צניעות היא תכונה חשובה לקצין צבא, לעתים קרובות מדי המדים והדרגות משבשים לנו את קנה המידה." ~ על ימיו בסיירת מטכ"ל. מתוך כתבה מאת אביחי בקר "דרך נועם", "הארץ", 5 במאי 2000.
- "רק כשהגעתי לפו"ם התברר לי שבשלום הגליל היינו במוקד העשייה. כחייל זה לא ממש עניין אותי. לחמנו נגד הקומנדו הסורי ב'מיוערת', היינו בעין א-תינה, בפריצה לביירות, הכי מצחיק זה ששי אביטל, מפקד היחידה, שם את הצעירים באגפים כדי לא לסכן אותנו והנה דווקא אנחנו נתקלנו." ~ על מלחמת לבנון אותה חווה כחייל צעיר בסיירת מטכ"ל. מתוך כתבה מאת אביחי בקר "דרך נועם", "הארץ", 5 במאי 2000.
- "בוגי הוא האדם שהכי השפיע עלי, הוא גם מיסד אותי כקצין בלי שעשיתי את בה"ד 1." ~ על מפקדו, רא"ל משה יעלון. מתוך כתבה מאת אביחי בקר "דרך נועם", "הארץ", 5 במאי 2000.
- "למעט היתקלות מטווח קצר אני לא רוצה שתשלפו. אני רוצה שתחשבו. תפעילו את האמל"ח העיקרי שלכם, שהוא השכל הישר." ~ בתדריך ללוחמים מגולני שהגיעו לעשות פעילות מבצעית בחברון. מתוך כתבה מאת אביחי בקר "דרך נועם", "הארץ", 5 במאי 2000.
- "נועם תיבון הוא בסך הכול מח"ט. אין לו שום ויכוח עם המערכת המדינית. יש מדיניות, אני משתדל ליישם אותה. אני לא מדבר עם מדינאים, אני מדבר עם מפקדים, המפקד שלי ומפקד גזרת איו"ש, בני גנץ, והוא נותן לי פקודות. צה"ל צריך שיהיו לו תוכניות לכל דבר ויש לו תוכניות לכל דבר – גם לחברון – שאני מקווה שהיא חטיבה רצינית וטובה." ~ (מקור)
- "יש פה כארבעים איש, שהגיעו לכאן מיצהר, מתפוח, מקדומים ומרעננה. כולם קשורים איכשהו לישיבה בשכם... זיהינו אותם והתרענו בפני ראשי הישוב היהודי בחברון שלא לגלות סלחנות כלפיהם... הייתה לנו ידיעה שמשהו עומד להתרחש. לצערי הרב, הם לא שעו לעצתי והתייחסו אליהם בסלחנות והתוצאה של השבוע האחרון כאן היא מאוד לא טובה. פורצים לחנות, בוזזים אותה, שורפים אותה. דברים שפשוט לא יאמנו." ~ מתוך שיחה עם חברי הכנסת בעקבות אירוע בו פוצצו מתנחלים בלון גז בחנות פלסטינית בחברון, אפריל 2001.
נאמר עליו[עריכה]
- "בהיסטוריה הכתובה של סיירת מטכ"ל אין לנועם תיבון אף לא קצה אזכור, אבל בתולדותיה המסופרות רשום על שמו מבצע שנחשב לאחד הנועזים אי פעם. תצלום קטן ממדים, התלוי כמעט חבוי בלשכתו, רומז לאותה פרשייה נעלמה שבה שימש כמצביא, פרויקטור בלשון הצה"לית. בתמונה הקבוצתית נראים לוחמי צוות נ' שאותם הוביל למבצע. הוא עצמו, אז עדיין עם פוני, ניצב במרכז החבורה. ההקדשה שבתחתית מופנית לאשתו, לבכורו ולו: 'גלי אל תדאגי, בלילות שהוא לא היה איתך הוא היה רק איתנו – אמיר, יש לך אבא גיבור – נועם סחבק יצאת גבר, קבל תיסלם מכל הקוקסינלים'. 'נועם, אתה שומע את הרעש?' שאל אותו בקשר מפקד היחידה אז, כשהכוח היה בדרכו חזרה. 'איזה רעש?' תמה תיבון. 'הרעש של משק כנפי ההיסטוריה', ענה המפקד במחמאה יוצאת דופן אפילו במונחים של היחידה. המבצע הגרנדיוזי התגלגל במשך כשנתיים והרעיון נשמע בתחילה כה מסעיר שהמעורבים בו לא האמינו שהוא בר ביצוע. ביחידה אמרו עליהם שהם סתם מבזבזים זמן, שאין סיכוי שיתקבל אישור, וגם אם כן, הביטול עוד יגיע. לזכותו של תיבון, שעמד בראש הפרויקט, עומד לא רק המימוש, אלא גם הכושר לפורר בהדרגה את ההתנגדות העזה של הדרגים הקובעים. במודלים שהציג הוא הוכיח שאין מקום לפחד, שהשד לא כל כך נורא. קולגה שצפה מהצד בתהליכים מגדיר את הפעולה "פריצת דרך מבחינתה של היחידה, אירוע מדהים ברמה לאומית". ע' מהצוות הוא היום מפקד סיירת מטכ"ל, תיבון הוא מח"ט יהודה. על המבצע החסוי הוא מסתפק בהערה הלקונית 'תרמתי את חלקי'." ~ על מבצע של סיירת מטכ"ל אותו יזם ועליו פיקד. מתוך כתבה מאת אביחי בקר "דרך נועם", "הארץ", 5 במאי 2000.
