סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי
סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי הוא רומן בלשי הומוריסטי מאת דאגלס אדמס, המתאר חקירת רצח בידי דירק ג'נטלי, בלש הנוקט בשיטה הוליסטית, המתבססת על ראיית מכלול הקשרים בין דברים, כדי להגיע לפתרון התעלומה.
תחילת הזמן[עריכה]
- "האור נראה לעין אך בקושי, אלא שכמובן לא היתה כל עין שתראה אותו, כי לא היו שום עדים, לא הפעם. ובכל זאת היה זה אור. מדי כמה דקות התחזק האור מעט והתבהר, ואחר כך נחלש לאט לאט עד שכמעט נעלם. במקביל, נישא על־פני הרוח קול נמוך וחד, שהלך והתגבר לכדי יללה עזה, יללת שיא, וגם הוא נחלש בהדרגה, עד שלבסוף נעלם כליל." (עמ' 7)
- "ואז שב האור והופיע, והפעם קרוב לראשו של המגדל. עוצמתו היתה גדלה והולכת, בתכליתיות רבה יותר. האור הגיע במהירות לשיא־בהירותו הקודם והמשיך להתעצם עוד ועוד. צלילו של הקול החד שליווה אותו נעשה גבוה וצורמני יותר, עד שהיה לצווחה נוקבת. הצווחה נמשכה ונמשכה עד שהפכה לרעש מעוור־אוזניים, והאור נעשה אדום, מחריש־עיניים.
- ואז, לפתע, חדלו שניהם." (עמ' 8)
- "אבל בבוקר עלתה השמש זוהרת בזוהר יוצא דופן, והאירה על יום, שנדמה היה - או היה עשוי להידַמוֹת, לו היה שם מישהו שהיה מְדַמֶּה - שהוא חמים וצלול ובהיר, ובכלל, יום שוקק חיים יותר משידע העולם עד אז. נהר צלול זרם בין שרידי הרסיסים של הבקעה.
- והזמן התחיל לחלוף ברצינות." (עמ' 8)
הנזיר החשמלי[עריכה]
- "על צוק סלע גבוה ישב לו נזיר חשמלי על סוס משועמם. הוא הביט בלי למצמץ, מתחת לברדסו העשוי אריג גס, על בקעה אחרת, שביחס אליה היתה לו בעיה." (עמ' 9)
- "הנזיר החשמלי היה מכשיר חוסך עמל, כמו מכונה לשטיפת כלים או וידיאו־טייפ. מכונות לשטיפת כלים שוטפות למענך כלים טרחניים, ובכך הן חוסכות לך את הטרחה שבשטיפת כלים; וידיאו־טייפים צופים במקומך בתוכניות טלוויזיה משעממות, ובכך הם חוסכים לך את הטרחה שבצפייה בהן; נזירים חשמליים מאמינים בעבורך בדברים, ובכך הם חוסכים ממך את המלאכה שהפכה מכבידה יותר ויותר - להאמין בכל הדברים שהעולם מצפה שתאמין בהם." (עמ' 9)
סוזן[עריכה]
- "היא ניסתה לדאוג, לחשוב שקרה לו משהו איום ונורא, אבל היא לא הצליחה להאמין בכך אפילו רגע אחד. מעולם לא קרה לו משהו נורא, אם כי כעת התחילה לחשוב שבהחלט הגיע הזמן שיקרה לו דבר כזה. אם זה לא יקרה בקרוב, היא תעשה זאת בעצמה. הרי לך רעיון!" (עמ' 12)
- "הלו, מייקל? כן, זאת סוזן. סוזן ווי. אמרת שאטלפן אליך אם אני פנויה הערב, ואני אמרתי שאני מעדיפה להתפגר בתעלת ביוב לפני שאטלפן, זוכר? אז פתאום התברר לי שאני פנויה באופן מוחלט לחלוטין ושאין תעלת ביוב ראויה לשמה בראדיוס של כמה קילומטרים. אני מציעה לך שתקפוץ על ההזדמנות, ומהר. אהיה ב'מועדון טאנג'יר' בעוד חצי שעה."
רג'[עריכה]
- "זה היה אחד מאותם דברים שלא השתנו. יש אנשים שמחטטים באף, אחרים נוהגים להרביץ לנשים זקנות ברחובות. החולשה של רג' היתה משונה אמנם, אך לא מזיקה. הוא היה מכור לתעלולי קסמים ילדותיים." (עמ' 19)
- "גברת צעירה", שב רג' ואמר, "הביטי במלחיית הכסף הפשוטה הזאת. הביטי בכובע הפשוט הזה." (עמ' 27)
- "בחורי היקר!" הוא [רג'] אמר, "בחורי היקר! בחור יקר שלי! מה אמרתי?"
- [ריצ'רד:] "אמרת 'בחורי היקר'".
- "נכון, אבל אני בטוח שזה היה הקדמה למשהו. משהו מעין טוקאטה קצרה על הנושא 'איזה בחור נהדר אתה' לפני הצגת הנושא העיקרי שלי, שברגע זה שכחתי מה טיבו. אין לך מושג מה עמדתי לומר?" (עמ' 28)
ריצ'ארד[עריכה]
- "נכון שהמכונה לא יכלה לעשות דברים שלא יכולת לעשות בעצמך במחצית הזמן והרבה פחות טירחה", אמר ריצ'ארד, "אבל, מצד שני, היא מילאה בהצלחה תפקיד של תלמיד איטי וקשה תפיסה."
- רג' הסתכל בו במבט מלגלג.
- "לא עלה בדעתי שחסרים כאלה", אמר. "יכולתי לפגוע בתריסר תלמידים מעין אלה לו זרקתי סתם כך לחמניה מן המקום שבו אני יושב."
- "אני בטוח בכך. אבל הסתכל על זה כך. מה באמת הטעם ללמד מישהו איזה דבר?"
- נראה שהשאלה עוררה איוושה של הסכמה אוהדת סביב השולחן.
- ריצ'ארד המשיך: "אני מתכוון לכך שאם אתה באמת רוצה להבין משהו, הדרך הטובה ביותר להגיע לכך היא לנסות להסביר את הדבר הזה למישהו אחר. ההסבר מאלץ אותך להבהיר לעצמך את הדבר בראשך. ככל שהתלמיד שלך איטי יותר וקשה-תפיסה, כך תידרש לפרק את הדבר לרעיונות פשוטים יותר ויותר. וזוהי בעצם מהותו של התכנות. אם הגעת לידי כך שירדת לעומקו של רעיון מורכב ופירקת אותו לשלבים כה קטנים, עד שאפילו מכונה מטופשת תצליח לקלוט אותם, אין ספק שגם אתה למדת משהו על הרעיון. בדרך כלל המורה לומד יותר מן התלמיד, לא כן?"
- "יהיה קשה ללמוד פחות ממה התלמידים שלי לומדים", באה נהמה מאי-שם ליד השולחן, "בלי להיות אידיוט מושלם".
- ריצ'ארד שם את הנייר בספר, ותוך כדי כך הבחין שמשהו נרשם עליו בחופזה. מה שנכתב עליו היה מוזר: "הביטי במלחיית הכסף הפשוטה הזאת. הביטי בכובע הפשוט הזה." (עמ' 51)
דירק ג'נטלי[עריכה]
- סְבְלַאד שְצְ'יֶילי, המוכר יותר לכול בשם "דירק", אם כי, שוב, המילה "מוכר לכול" איננה המילה המתאימה. "ידוע", בכך אין ספק; "מבוקש"; "אדם המעורר ניחושים ולחשושים בלי סוף" - כל אלה ודאי היו נכונים, אבל "מוכר לכול"? רק אם אפשר לומר על תאונת דרכים קשה באוטוסטרדה שהיא "מוכרת לכול". הכול מאטים כדי שיוכלו להתבונן בה היטב, אבל איש לא יקרב יותר מדי אל הלהבות. "ידוע לשמצה", כן, מילה הולמת יותר. סוולאד סצ'יילי, הידוע לשימצה בשם דירק.
- ג'ילקס נאנח. "אתה איש חכם, שצ'יילי, אני מוכן להכיר בכך", אמר, "אבל אתה עושה אותה שגיאה שאנשים חכמים רבים עושים; אתה חושב שכל אדם אחר הוא טיפש."
רקע / האנשה[עריכה]
- "הירח נראה חיוור ויגע, כאילו לא היה עליו לעלות כלל בלילה כזה. הוא טיפס באי־רצון והיה תלוי בשמים כרוח רפאים חולנית." (עמ' 14).
- "אור השמש ריצד על מימי הנהר קֶם. האנשים בסירות שלחו זה את זה לעזאזל בשמחה מתרוננת. חוקרים רזים במדעי הטבע, שהיו נעולים בחדריהם במשך חודשים רבים ודמו לדגים בחיוורונם, יצאו אל האור, ממצמצים בעיניהם. זוגות שטיילו על שפת הנהר התרגשו כל כך מן המופלאות הכללית של ההוויה, עד שנאלצו לקפוץ פנימה לשעה קלה." (עמ' 17)
- "השאלה לא נתקבלה בקריאות התלהבות פרועות, אך הכד הועבר בכל זאת סביב השולחן בלי שהקדישו לו תשומת לב מיוחדת. בהו בו מבעד למשקפים עבים, בהו בו מבעד למסגרות עשויות קרן, הסתכלו בו דרך חצאי-ירחים, ופזלו אליו עיניים שהמשקפיים שלהן נשכחו בחליפה האחרת, שנשלחה, כך חשש בעליה, לניקוי." (עמ' 27)
- "משקפת רפרפנית, רחרחנית וסקרנית בחנה את קו הרקיע של לונדון. הצצה פה, הצצה שם, התבוננות במתרחש, חיפוש אחר משהו מעניין, משהו מועיל." (עמ' 72)
- "היה צריך להכניס אותו למוסד סגור לטובתו, חושבת המשקפת. יד נשלחת אל מכשיר הטלפון. בחלון - פנים שבות ומסתכלות החוצה לרגע, ואור הירח לוכד אותן. אחר כך שבות הפנים וצוללות פנימה, פונות לענייניהן."
- היד מרחפת מעל הטלפון רגע או שניים, שעה שהמשקפת ממתינה ושוקלת, שוקלת ושופטת. היד בוחרת במדריך הרחובות של לונדון.
- שהייה שקדנית וארוכה, עוד מאמץ-ריכוז קטן של המשקפת, והיד נשלחת שוב אל הטלפון, מרימה את השפורפרת ומחייגת.
