ספרות זולה
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
ספרות זולה הוא סרטו של הבמאי קוונטין טרנטינו משנת 1994, אשר זכה בשבחי הביקורת ובפרס דקל הזהב לצד הצלחה קופתית מרשימה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ג'ולס ווינפלד (סמואל ל. ג'קסון)
- "לא הייתי מרחיק לכת וקורא לו שמן, יש לו בעיית משקל."
- "המבורגר! אבן הפינה של כל ארוחת בוקר מזינה."
- "[על מרסלוס וואלאס] - האם הוא נראה כמו כלבה? (- לאא!!) אז למה זיינתם אותו?"
- [אחרי שירה באדם אחר בחדר בפתאומיות] "הו, אני מצטער, הוצאתי אותך מריכוז?"
- "מה שקרה היום היה נס, אני רוצה שתבין את זה!"
- "אנחנו חייבים לרדת מהכביש, אתה יודע, שוטרים בד"כ שמים לב כשאתה נוהג במכונית מכוסה בדם."
- "אם התשובה שלי הבהילה אותך, וינסט, אתה צריך לחדול מלשאול שאלות מפחידות."
- "השתמשתי בדיוק באותו סבון שאתה השתמשת, וכשאני סיימתי, המגבת לא נראתה כמו תחבושת היגיינית!"
- "כן, אני פשוט ישבתי פה, אכלתי את ארוחת הבוקר שלי, כשקיבלתי את מה שהאלכוהוליסטים קוראים רגע של התבהרות."
- "יולנדה, חשבתי שאמרת שתישארי רגועה. כשאת צועקת עליי, זה מלחיץ אותי. וכשמשהו מלחיץ אותי, אני מתחיל לפחד. וכשאני נלחץ, אז אני יורה בטעות. אבל אני לא רוצה את זה. ורינגו בלי שום ספק לא רוצה את זה!
- בד"כ, אנשים כמוכם היו מתים כרגע יותר מתרנגול צלוי, אבל אני לא רוצה להרוג אתכם, אני רוצה לעזור לכם. אבל, אני לא יכול לתת לכם את מה שבמזוודה, זה לא שייך לי. חוץ מזה, עברתי הבוקר כל כך הרבה חרא כדי להשאיר את המזוודה אצלי, כך שאני לא אתן אותה לשני מטומטמים כמוכם."
- [כשפמפקין שואל איזה ארנק הוא שלו] "זה האחד שכתוב עליו בן זונה קשוח."
- [אחרי שמנהל המקום אומר לו לסתום תפה או שהם כולם ימותו] "סתום את הפה בן זונה שמן! זה לא שייך לעסקים המזדיינים שלך!"
[עריכה] וינסנט וגה (ג'ון טרבולטה)
- [לעצמו] "אתה הולך לצאת מפה, לשתות את המשקה שלך, להגיד 'להתראות, היה לי ערב נפלא', לחזור הבייתה, לאונן, וזה כל מה שתעשה."
- "אוי בן אדם! יריתי למרווין בפרצוף!"
- [אחריי שירה במרווין] "תירגע בן אדם! אמרתי לך שזו הייתה תאונה. בטח עברנו על איזה מכשול."
- "חייבת להיות לך דעה! אני מתכוון, אתה מאמין שאלוהים ירד הנה מגן עדן כדי לעצור את הכדורים האלו?!"
- "למה לא אמרת כלום מרווין? זה ברח לך מהראש? שכחת להזכיר שמישהו מסתתר בשירותים עם אקדח מזוין?"
- "עכשיו, אם תסלחי לי, אני מתכוון לחזור הביתה ולחטוף התקף לב."
- "זה כמו מוזיאון שעווה רק עם דופק"
[עריכה] בוץ' קולידג' (ברוס ויליס)
- "אני אמריקאי, מותק, השמות שלנו חסרי משמעות."
- "מצטער מותק, הייתי חייב לרסק את ההונדה הזו."
- ( - של מי האופנוע הזה?) "זה צ'ופר. בייבי."
( - של מי הצ'ופר הזה?) "של זד."
( - מי זה זד?) "זד מת, בייבי. זד מת."
[עריכה] לאנס (אריק סטולץ)
- "אתה מדבר איתי מטלפון סלולרי? אני לא מכיר אותך, מי אתה? אל תבוא לפה, אני מנתק את הטלפון!"
- "אף פעם לא עשיתי את זה, ואני לא מתכוון להתחיל לעשות את זה. תראה, אתה הבאת אותה לפה וזה אומר שאתה תתן לה את הזריקה. ביום שאני אביא לך זונה עם מנת יתר לדירה, אני אתן לה את הזריקה. עכשיו תזריק!"
[עריכה] מיה וואלאס (אומה טורמן)
- "האיבר היחיד שלי שבו אנטוניו נגע היה היד שלי.. בחתונה שלי.. כשהוא לחץ אותה. האמת היא, שאף אחד לא יודע למה מרסלוס זרק את טוני מקומה רביעית, מלבד טוני ומרסלוס."
- "אני מאמינה שמרסלוס - בעלי, הבוס שלך - אמר לך לקחת אותי ולעשות מה שאני רוצה. עכשיו אני רוצה לרקוד, אני רוצה לנצח, אני רוצה את הפרס. אז תרקוד טוב."
- "אבא עגבניה, אמא עגבניה וילד עגבניה הולכים ברחוב. ילד עגבניה משתרך מאחור, אז אבא עגבניה מתעצבן עליו, דורך עליו ואומר- Catch up!" (נשמע כמו "קטשופ")
- "למה אנשים מרגישים שהם צריכים לדבר כשאין להם מה להגיד?"
- (- אם את בסדר תגידי משהו) "משהו.." (אחרי ההתעוררות ממנת יתר)
[עריכה] מרסלוס וואלאס (וינג ראמס)
- "הלילה, בקרב, אתה תחוש עקיצה קטנה. זו גאווה שדופקת אותך. לעזאזל הגאווה. גאווה רק כואבת, לא עוזרת". נותן הנחיות לבוץ' לפני הקרב.
- "צא מהעיר ותעלם או שאני אדאג שתעלם".
[עריכה] וינסטון וולף (הרווי קייטל)
- "אגם טולקה. זה במרחק 30 דקות. אני אהיה שם עוד 10 דקות."
- "אני וינסטון וולף. אני פותר בעיות."
- "יש לך גופה במכונית, פחות ראש, במוסך. קח אותי לשם."
- "אתם יודעים כמו מה אתם נראים? כמו שני אנשים שכרגע פוצצו למישהו ת'ראש."
- "אני הולך לנהוג ממש מהר, אז תעקבו אחרי! אם אני מקבל את המכונית לא כמו שהבאתי אותה, ג'ו הולך להנות משני גופות."
- "דוד קונרד והדודה ג'יני היו מליונרים? ובכן הדוד מרסלוס כן."
[עריכה] אחרים
- מאינרד: "אף אחד לא הורג בחנות שלי, חוץ ממני או זד [שוטר נכנס לחדר] זה זד."
- ג'ימי (קווינטין טרנטינו): "אני לא צריך אותך שתגיד לי כמה טוב הקפה המזדיין שלי, אוקיי? אני זה שקונה אותו. אני יודע כמה טוב זה. כשבוני הולכת לקניות, היא קונה חרא. אני, אני קונה קפה מעולה, כי כשאני שותה את זה, אני טועם את זה. אבל אתם יודעים מה המחשבה שלי כרגע? לא הקפה, הכושי המת במוסך שלי!"
- ג'ימי: "תרשו לי לשאול אתכם שאלה. כשאתם נכנסתם לפה, ראיתם שלט שכתוב בו "מחסן לגופות כושים"? [עונים לא] כי זה לא שם! איחסון גופות כושים זה לא העסק שלי!"
