ספר התניא

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

ספר התניא, נקרא גם "לקוטי אמרים" או "ספר של בינונים", הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הודפס בשנת תקנ"ז (1796) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא על שמו גם "בעל התניא".

מתוך הספר[עריכה]

  • "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש.." ~ פרק ב
  • "בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל, שנשמותיהם הם בחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ.. יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם" ~ פרק ב
  • "ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם, לבא למשפט על טענות ותביעות אלו, מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה, שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הַפְּסָק כך, הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה.. הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה, דלית מחשבה תפיסא ביה ולא ברצונו וחכמתו, כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו. וגם שכלו מלובש בהם. והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה." ~ פרק ה
  • ".. כי המוח שליט על הלב [כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשת פינחס] בתולדתו וטבע יצירתו שכך נוצר האדם בתולדתו שכל אדם יכול ברצונו שבמוחו להתאפק ולמשול ברוח תאוותו שבליבו שלא למלאות משאלות ליבו במעשה דיבור ומחשבה ולהסיח דעתו לגמרי מתאות לבו אל ההפך לגמרי .." ~ פרק יב
  • "מעט אור גשמי דוחה הרבה מהחושך" ~ פרק י"ב
  • "העיקר הוא למשול ולשלוט על הטבע שבחלל השמאלי" ~ פרק טז
  • "להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה, הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך" ~ פרק לב

על הספר[עריכה]

  • "זהו פלא גדול, לקחת א-לקים כה גדול ולהכניסו בספר כה קטן." ~ רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
  • "מהי חסידות, אַ אמת ליכטיקער לעבעדיקייט (= חיות אמיתית מוארת). תניא הוא לקוטי עצות, רפואה לתחלואי הנפש, חיבור הבא ממעלות אנשים וחסרונם, ואינו דומה לחיבור של מחבר" ~ האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספר התניא