עמנואל פוירמן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עמנואל פוירמן

עמנואל פוירמן (22 בנובמבר 1902 - 25 במאי 1942), צ'לן יהודי־אוסטרי־פולני.

מיוחס[עריכה]

נאמר עליו[עריכה]

  • "אינני חושב שיכול להיות עוד איזשהו ספק בכך, שפוירמן הוא גדול הצ'לנים החי כיום, פרט לקזאלס בלבד...
  • "בפוירמן אנו מוצאים אמן וירטואוזי מרהיב מן השורה הראשונה, הוויניבסקי של הצ'לו, הייתי אומר." ~ ירחון הקשתנים "סטראד"
  • "מבין אלה שהפקידו בידי להיות האפוטרופוס המוזיקלי שלהם, מעולם לא נתקלתי בכישרון כמו שלו. האמן האהוב על אלוהים והעלם החביב עלינו." ~ המורה הצ'לן יוליוס קלנגל
  • "כישרון שהוא באמת מהסוג הנדיר ביותר. למרות גילו, החלטנו למסור בידו את הפקולטה."
  • "אינני חושב שיכול להיות עוד ספק לגבי העובדה שפוירמן הוא גדול הצ'לנים החיים בימינו, להוציא את קזאלס לבדו. הקלות שבה הוא מנגן היא רק פן אחד של מטענו המוזיקלי, המסתכם בגאונות." ~ ירחון הקשתנים "סטראד"
  • "מר פוירמן ניגן בצליל עשיר, בטכניקה שופעת..." ~ אולין דאונס, מבקרו של "ניו יורק טיימס"
  • "אהבתי מאוד את מר עמנואל פוירמן על נגינתו הבטוחה והמושלמת, על צלילו היציב, אף שאינו חורג מן הרגיל, על פיסוקו המוזקלי השופע בדמיון..." ~ סמואל צ'וזינוף, מבקרו של "ניו יורק פוסט"
  • "מבחינתו של פוירמן קשיים כלל אינם קיימים, גם כאלה שהיו נותנים לווירטואוזים סיבה להסס. יהיה קשה לדמיין טכניקה נקייה, מושלמת ואיתנה יותר, המסוגלת להעמיד לרשות הנגן־פרשן כל משאב הטמון בכלי." ~ אולין דאונס, מבקרו של "ניו יורק טיימס"
  • "יש בנגינתו כנות שאינה מוטלת בספק, רצינות, הבעת דעה מוזיקלית המבוססת על מחקר דקדקני וקפדן." ~ אולין דאונס, מבקרו של "ניו יורק טיימס"
  • "למען האמת, מר פוירמן מנגן בצ'לו כמו כנר גדול. ונוסף על כך, הוא יודע למזג בנגינתו להט כן וסגנון המקרינים אישיות מוזיקלית אצילית." ~ סמואל צ'וזינוף, מבקרו של "ניו יורק פוסט"
  • "הוא היה נגן נפלא. לדעתי הוא היה הצ'לן הגדול מכולם. ניגנתי עם פבלו קזאלס ועם רבים אחרים, ועדיין אני סבור שהוא הגדול מכולם. הוא גם היה מורה מצויין..." ~ פרנץ רופ
  • "כשהוא ניגן, הוא היה לי אלוהים." ~ פרנץ רופ
  • "פוירמן וקזאלס הם שהפכו אותו לכלי סולו." ~ פרנץ רופ (על הצ'לו)
  • "מבחינה מוזיקלית, פוירמן היה לדעתי המוזיקאי הגדול ביותר שפגשתי בחיי." ~ פרנץ רופ
  • "מורשתו של פוירמן המורה הייתה: מוזיקליות הנובעת משימוש בעיתו בציוד הטכני הטוב ביותר, בשירות הדרך המזוככת והחושנית שהיתוו שאיפתותיו של המלחין... וכל זאת כדי להשיג את המטרה המוזיקלית." ~ סימור איציקוף, הביוגרף של פוירמן