עקרון הארבעה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

עקרון הארבעה הוא ספר מאת איאן קולדוול ודסטין תומסון.

• "אם אתה יורה ברובה, הקליע נופל באותה מהירות שהיה נופל לו הפלת אותו ישר לקרקע. לא משנה כמה מהר אתה נע, אתה עדיין נופל כמו אבן. זה גורם לך לתהות אם תנועה אופקית איננה אשליה בלבד. אולי אנחנו נעים רק כדי לשכנע את עצמו שאיננו נופלים."
• "אטלס חש קל יותר בלי כל העולם כל כתפיו."
• "התקווה, שלחשה בקול אילם כמעט מתיבת הפנדורה רק אחרי שכל הרעות החולות חמקו החוצה, היא הטובה והאחרונה מכל הדברים. בלעדיה, יש רק זמן. והזמן דוחף אותנו מאחור החצוה והלאה, עד שאנחנו עפים לתהום הנשייה."
• "לפי חוק התנועה של כל הגופים בחלל העולם והזמן, כל הדברים ביקום נועדו מלידתם להיפרד ולהתרחק. הזמן הוא פשוט הסרגל שקוצב את דרגות הפירוד."
• "אם אנחנו חלקיקים בים של מרחק, שהתעופפו מהדף ההתנפצות של השלם המקורי, כי אז יש תבונה מדעית בבדידות שלנו. אנחנו בודדים ביחס ישר לשנותינו."