פיגועי ה-11 בספטמבר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיגועי ה-11 בספטמבר, מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, המכונה פיגועי 11 בספטמבר: תשעה עשר טרוריסטים, אנשי ארגון אל קעידה, חטפו ארבעה מטוסי נוסעים (של יונייטד ואמריקן איירליינס). שניים מהם רוסקו אל תוך מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק ומוטטו אותם.

[עריכה] נועם חומסקי

  • "התקפות ה-11 בספטמבר היו זוועות גדולות. במונחים של כמות הקורבנות הם לא מגיעים לרמה של הרבה מקרים אחרים, לדוגמה, ההפצצה של סודן על ידי קלינטון בלי תירוץ אמין, הריסת חצי מהספקת התרופות וכנראה הריגת עשרות אלפי אנשים (אף אחד לא יודע, בגלל שארה"ב חסמה חקירה באו"ם ולאף אחד לא אכפת להמשיך ולבדוק.) שלא לדבר על מקרים הרבה יותר גרועים, שבקלות עולים על הדעת. אבל שזה היה פשע נורא זה לא בספק. הקורבנות העיקריים, כרגיל, הם אנשים עובדים: אנשי תחזוקה, מזכירות, כבאים, וכו'. סביר שזה יוכח כמכה מוחצת לפלסטינים ולאנשים אומללים אחרים שנמצאים תחת דיכוי. סביר גם שזה יוביל לפיקוחי ביטחון נוקשים, עם הרבה אפשרויות לתוצאות שיערערו את חרויות האזרח והחופש הפנימי."
    • מקור: תגובה ראשונית, 12 בספטמבר, 2001
  • "שום דבר לא יכול להצדיק פשעים כמו אלה של ה-11 בספטמבר, אבל אנחנו יכולים לחשוב על ארצות הברית כ-"קורבן חף מפשע" רק אם נאמץ שביל נוח של התעלמות מהפרטים על המעשים שלה ושל בנות הברית שלה, שאחרי הכל, הם לא בדיוק סוד."
  • "זה היה מאורע היסטורי. למרבה הצער לא מבחינה כמותית. לא נעים לחשוב על זה, אבל במונחים כמותיים זה לא כזה בלתי רגיל. אני אכן אמרתי שזו כנראה כמות אבידות מיידית גדולה יותר מאשר כל פשע אחר, וזה אולי נכון, אבל ישנם פשעי טרור שההשפעות שלהם נמשכו מעט יותר זמן שהיו יותר נוראיים, למרבה הצער. אף על פי כן, זהו מאורע היסטורי בגלל שהיה שינוי. השינוי היה בכיוון שאליו האקדחים הצביעו. זה חדש. חדש באופן מהותי."
    • מקור: נאום שכותרתו "המלחמה החדשה נגד הטרור" ב-MIT, ‏18 באוקטובר, 2001
  • "מיד לאחר ה-11 בספטמבר, נציג הסחר של ארה"ב, רוברט זואליק, אמר שהדבר הראשון שצריך להעשות כדי להלחמם בטרור זה לאשר את פאסט טראק. זה ממש אמור לגרום לאוסאמה בן לאדן לרעוד במגפיים שלו - שלנשיא יש סמכות בסגנון הקרמלין לחתום על הסכמים כלכליים."
  • "שקילות מוסרית זה מונח עבור תעמולה שהומצא כדי לנסות למנוע מאיתנו להסתכל על מעשים שאנחנו אחראים להם. [...] אין מושג כזה. יש הרבה מימדים ואמות מידה. לדוגמה, אין שקילות מוסרית בין הפצצת מרכז הסחר העולמי לבין ההרס של ניקרגואה או של אל-סלבדור, של גווטמלה. האחרונים היו חמורים בהרבה, לפי כל קנה מידה. לכן אין שקילות מוסרית."
  • "האמריקאים אפילו לא חשבו על התוצאות של ההפצצה, בגלל שהסודנים לא ראויים אפילו לבוז, כך שלא שווה לחשוב עליהם בכלל. נניח שאני הולך על המדרכה בקיימברידג', ובלי מחשבה שניה, דורך על נמלה. זה יאמר שאני מתייחס לנמלה כמי שלא ראויה אפילו לבוז, וזה יותר גרוע מבחינה מוסרית מאשר אם הייתי הורג את הנמלה בכוונה."
  • "ה-11 בספטמבר זעזע אמריקאים רבים לתוך מודעות שמוטב שהם יעניקו תשומת לב רבה יותר למה שהממשלה האמריקאית עושה בעולם ואיך שזה נתפס. נפתחו לדיון סוגיות רבות שלא היו על סדר היום קודם לכן. כל זה הוא לטובה. גם מטעמי שפיות מזערית, אם אנחנו מעוניינים להפחית את הסבירות לזוועות עתידיות. זה אולי נוח להעמיד פנים שהאויבים שלנו "שונאים את החירויות שלנו", כפי שהנשיא בוש הצהיר, אבל זה לא ממש חכם להתעלם מהעולם האמיתי, שמספק לקחים אחרים. הנשיא הוא לא הראשון לשאול: "מדוע הם שונאים אותנו?" בדיון סגל לפני 44 שנים, הנשיא אייזנהאור תיאר את "מסע השנאה כלפינו [בעולם הערבי], לא של השלטונות אלא של האנשים". המועצה לבטחון לאומי שלו התוותה את הסיבות הבסיסיות: ארה"ב תומכת בשלטונות מושחתים ומדכאים ו-"מתנגדת להתקדמות פוליטית או חברתית" בגלל העניין שלה בשליטה על משאבי הנפט של האזור."
    • מקור: The Guardian, ‏9 בספטמבר, 2002
  • "לאחר ה-11 בספטמבר היו לי המון ראיונות בכל מקום, חוץ מאשר ארצות הברית כמובן, לעתים קרובות זה היה רדיו וטלוויזיה ממלכתיים. מספר פעמים יצא שזה היה הטלוויזיה האירית וה-BBC זה אחר זה, והשוני בתגובה היה מדהים. אם אמרתי את הדברים האלו בטלוויזיה האירית, אוקיי, הדיון נגמר, כולם מבינים על מה אני מדבר. אתה מנסה לומר את זה ב-BBC, אתה צריך להסביר להם במשך משהו כמו שעה למה אתה מתכוון. הים האירי הוא תהום, פשוט תלוי מי החזיק את השוט במשך 800 שנה ומי היה תחת השוט במשך 800 שנה."
    • מקור: מתוך Noam Chomsky: Rebel Without A Pause, ‏2003
  • "אפילו אם [תיאוריות הקונספירציה לגבי 9/11] היו נכונות, מה שמאוד לא סביר, למי אכפת? אין לזה שום חשיבות. זה קצת כמו האנרגיה העצומה שמושקעת בנסיון להבין מי הרג את ג'ון פ. קנדי. מי יודע? ולמי אכפת? המון אנשים נהרגים כל הזמן, מה זה משנה שאחד מהם היה ג'ון פ. קנדי? אם היתה סיבה כלשהי להאמין שזו היתה קנוניה שתוכננה מגבוה, אז אולי זה היה מעניין. אבל הראיות נגד זה הן פשוט מוחצות. ומעבר לכך, אם זה היה בעל קנאי, או המאפיה, או מישהו אחר, מה זה משנה? זה פשוט לוקח את האנרגיה מעניינים רציניים ומפנה אותה לעניינים חסרי חשיבות. ואני חושב שאותו הדבר נכון גם כאן; זו הדעה האישית שלי."
  • "התקפות כאלו הן שערורייתיות מבחינה מוסרית ומטופשות מבחינה פוליטית. הן המתנה הטובה ביותר שאפשר לתת לגורמים הכי אכזריים ותומכים בקו נוקשה -- בדיוק כפי שקרה, בדיוק כפי שניתן היה לצפות מראש."

כלים אישיים
שפות אחרות