פרנסואה מוריאק

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנסואה מוריאק, 1932

פרנסואה מוריאק (בצרפתית: François Mauriac)‏ (11 באוקטובר 1885 - 1 בספטמבר 1970), סופר צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1952.

  • "קיימת לעתים מגרעת מחניקה השולטת במעיין של חיים נפלאים."
  • "סופר הוא מטבעו אדם שאינו מקבל עליו את דינה של הבדידות. כל אחד מאתנו הוא מדבר עזוב."
  • "הדבר הנורא שבעולם הוא צדק מנותק מן החסד."
  • "קריאה היא דלת פתוחה לעולם מוקסם."
  • "חיינו שווים מה שעלו לנו במאמצים."
  • "אני בוכה על חטאיי; אלה שעשיתי ואלה שהייתי רוצה לעשות."
  • "רומנים גדולים נובעים מן הלב."
  • "אמור לי מה אתה קורא ואומר לך מי אתה. זה נכון. אך אכירך טוב יותר אם תאמר לי מה אתה קורא שוב."
  • "אין בנמצא ידידות או אהבה שלעולם אינה מטביעה בנו את חותמה."
  • "אדם דומה לארמונות עזובים. בעליהם מתגורר בחדרים אחדים, וסוגר את האגפים שאליהם לעולם אין נכנסים."
  • "אני כותב כאשר יש לי השראה. אני כותב כל יום במרוצתה של תקופה פוריה. אני חדל מלכתוב כאשר יש לי הרגשה כי אני מבצע הכתבה."
  • "מבקר טוב הוא קוסם הגורם למעיין נסתר להתפרץ מתחת לרגלינו, באופן שאין לחזותו מראש."
  • "הקצרה שבדרכים אל השלמות, עבור נשים רבות, היא דרך האהבה והרוך."
  • "מפוארת ומסוכנת היא עבודתו של שחקן. לאבד את יישותו כדי למוצאה מחדש."
  • "זוג זקנים לעולם אינם מתעבים זו את זה לחלוטין."
  • "נקמה מחופשת לצדק זו הנוראה שבעוולותינו."
  • "עיתונאי הוא קודם כל מי שהצליח לגרום לעצמו לקרוא."
  • "עד כמה המתים היו נבוכים אילו היו חוזרים לחיים."
  • "השִכחה היא הטובה שבדברים אשר להם אנו יכולים לצפות מאנשים."
  • "אנו יכולים להרוג נפש טהורה באמצעותם של פשעים נתעבים, אך הגסות נשארת לתמיד."

קישורים חיצוניים[עריכה]