קרלוס רואיז זאפון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

קרלוס רואיז זאפון (בספרדית: Carlos Ruiz Zafón) (נולד ב־25 בספטמבר 1964), סופר ספרדי.

[עריכה] מתוך ספריו

[עריכה] צלה של הרוח (2001)

• "ערכו של סוד תלוי בערכם של אלה שמפניהם אנו שומרים אותו."
• "אל תוסיף לעצמך שנים, פוחח קטן שכמותך, החיים כבר יוסיפו לך אותן."
• "אנו נשארים בחיים כל עוד מישהו זוכר אותנו."
• "ברגע שאת מתעכבת לחשוב אם את אוהבת מישהו, כבר הפסקת לאהוב אותו לתמיד."
• "הסופר כותב בעבור עצמו, כדי לומר לעצמו דברים שאותם לא היה בכוחו להבין בדרך אחרת."
• "רגשותינו כמוהם כרכבת שאיננה עוצרת בתחנה המיועדת."
• "'ממה הוא סובל?' 'אני יכול לומר לך כי זה הלב, המת מרוב בדידות.'"
• "לתת אמון באישה הוא דבר אחד, ולהאמין במה שהיא אומרת הוא דבר אחר."
• "היזהר נא ממי שנותן את אמונו בכל האנשים."
• "הטיפש מדבר, הפחדן שותק והחכם מקשיב."
• "שמור נא על חלומותיך, כי לעולם אינך יודע מתי תזדקק להם."
• "הגורל מחכה תמיד בפינת הרחוב, כמו כייס, זונה או מוכר כרטיסי הגרלה."
• "הספרים כמוהם כראי: אין אנו רואים בהם אלא את עצמנו."
• "במשך הזמן תיווכח לדעת כי לפעמים מה שחשוב איננו מה שיש לנו, אלא מה שאנו מוותרים עליו."
• "המילים שאיתן אנו מרעילים את לבו של ילד מתוך קטנוניות או מתוך בערות, נשארות בזיכרונו ובמוקדם או במאוחר פוגעות בנפשו."
• "הצבא, הנישואים, הכנסייה והבנק הם ארבעת הפרשים של חזון אחרית הימים."
• "אין בנמצא שפות מתות; יש רק מוחות מטומטמים."
• "דבר אינו מציין יותר את הקורא מאשר הספר הראשון שפתח את הדרך אל לבו."
• "ישנם דברים שאותם אין אנו מסוגלים לראות אלא בשחור."

[עריכה] קישורים חיצוניים