שמואל יוסף עגנון
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
שמואל יוסף עגנון (ש"י עגנון) (8 באוגוסט 1887 - 17 בפברואר 1970), מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.
תוכן עניינים |
[עריכה] מתוך ספריו
[עריכה] הנדח (1919)
- "קללת צדיק עושה רושם".
- "בשעה שאדם מצטער, משיחים אתו בצערו - קשה לו; מסיחים דעתם מצערו - קשה לו".
- "במקום שאין בעלת בית מלאכתן של השפחות רמיה".
- "שמחת חתן על כלה מיישבת את הלב"
[עריכה] אורח נטה ללון
- "אין אני לומד על מנת להרחיב את דעתי או להחכים ולידע את מעשי השם, אלא כאדם שמהלך בדרך והחמה קופחת על ראשו ואבנים מנגפות את רגליו והאבק מסמא את עיניו וכל גופו עייף, רואה סוכה ובא ונכנס לשם, ואין חמה קופחת על ראשו ואין אבנים מנגפות את רגליו ואין אבק מסמא את עיניו. ומתוך שהוא עייף מבקש לפוש ואינו נותן דעתו על כלום. לאחר שחזרה נפשו עליו נותן דעתו על הסוכה ועל כליה. ואם אינו כפוי טובה נותן שבח והודיה למי שעשה לו סוכה והכין בה כל צרכיו."
[עריכה] האדונית והרוכל - ערך מורחב
[עריכה] הרופא וגרושתו (1941)
- "אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי חופש לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות."
- "חשמלית ונערה שהלכה אין להצטער עליהן שמיד באות אחרות אחריהן."
- "לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין."
- "כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור."
[עריכה] מזל דגים
- "ואיני מספר אלא מה שהוא אמת; שאני אומר אין לך יפה מן האמת, שמלבד שיפה היא האמת מחמת עצמה מלמדת היא את האדם דעת."
[עריכה] סיפור פשוט (1935)
- "יש אומרים שכל הצרה משום שהעולם חלוק לעניים ולעשירים. אפשר שדבר זה צרה. מכל מקום לא עיקר הצרה, עיקר הצרה הוא שהכל בא במכאוב."
- "בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר."
- "אין אדם יכול לשנות את טבעו, ואם שינה בידוע שיחזור בו."
[עריכה] תמול שלשום (1945)
- "וכל מקום שם בירושלים קרוי משה, או אוהל משה או זכרון משה או ימין משה או מזכרת משה. רוצה אתה להגיע לאחד מן המקומות הללו שוכח אתה אותה מילה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה ואין אתה מגיע למשה זה שרצית."
- "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה."
[עריכה] עיר ומלואה
- "פעם ראשונה אדם לומד ומבין;
- פעם שניה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום;
- פעם שלישית מבין ואינו מבין;
- פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין;
- וכן על דרך זה פעם אחר פעם.
- ואם יגע הרבה וחזר הרבה - עד ששוכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה."
[עריכה] פרקים של ספר המדינה
- "וכשנתייאשתי מכתיבת הספר, לא נתייאש הספר מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה."
- "לעולם אין צרה באה יחידה".
- "אוצר הצרות אין לו שיעור ואין צרה שאין צרה גדולה ממנה."
- "מנהגה של מדינה זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה. ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה. אם הלכה אותה צרה מוטב, ואם לאו מוסיפין לה נאום. עד שבאה צרה קשה ממנה ומעמידין נואם אחר. אם בטלה הצרה מוטב, ואם לאו וכו'."
[עריכה] בלבב ימים
- "מתנה טובה יש לו להקדוש ברוך הוא ושבת שמה, ומאהבתו ומחמלתו על ישראל נתנה להם. גדולה שבת שקדושתה מתנוצצת אפילו על בני אדם פשוטים, שכיון שמגעת שבת מאיר הקדוש ברוך הוא מאור יתברך וכל הנבראים מתנוצצים מהארה העליונה ומשתוקקים לידבק בקדושתו כל שכן חסידים ואנשי מעשה שממעטים צרכי עצמם ואינם מבקשים אלא הנאת השכינה" ~ אלו ואלו, עמ' תקיח.
[עריכה] שירה (1971)
- "החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם."
- "יש מלומדים שבקיאותם מביאה אותנו לידי תמיהה מחמת הביבליוגרפיה שבספריהם שתופסת כשליש מהספר, כיוון שבודקים אחריהם רואים שרוב הספרים שהזכירו אין להם שייכות עם הספר. מלומדים אחרים יש שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם. ובאמת מאותן גמין העתיקו את ראיותיהם, כלומר ממקום שאתה משתלח לעיין גם שם, משם עצמו העתיקו כל ראיותיהם, ולא ראו את הספרים שמשם הביאו את ראיותיהם, ואם יבואו ויאמרו כבר קדמוכם חכמים, הרי הם מתחסדים ומראים שהביאו אף את שמותיהם. מלומדים אחרים יש שמרבים בציטטים מספריהם, כלומר מדברי עצמם הם מביאים ראיה לדבריהם. אם תמימות יתירה אין כאן שעשועים של עשיית ספרים יש כאן, שמשתעשעין להראות כמה חכמים הם, כמה ספרים כבר עשו. מלומדים אחרים יש שמביאים דעותיהם של אחרים, לא לשם ראיה, אלא כדי לחלוק עליהם." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 171
[עריכה] מכתבים
- "למאמרך על סיפורי 'האדונית והרוכל' אני מצפה, בשביל 'הנוחיות' שבדבר. שהרבה שואלים אותי למשמעות הסיפור ואין בידי להשיב, וכשיהיו דבריך עליו אומר להם: 'לכו קראו דבריו של קורצוויל'." ~ מתוך מכתב למבקר הספרות ברוך קורצוויל.
- "אתה עומד להרצות על תמול שלשום וכן על עגנון בכלל. הלוואי שיתקבלו דבריך, ואולי מכוח זה אף אני אתקבל עלי." ~ מתוך מכתב לברוך קורצוויל.
[עריכה] נאום בטקס קבלת פרס נובל
- "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלווים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה, חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמיראתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם אחי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה לה. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב."
[עריכה] מיוחס
- "אם אין לך כלום, אין לך לאבד כלום."
- "גדולה אמת שאפילו מתוך השקר האמת ניכרת."
- "העולם הזה מלא רמיות, כל מקום שאדם מביט, השקר מלפף אותו."
- "מי שהאמת עמו הוא הרבים, ואפילו הוא לבדו."
- "שמועות רעות ממהרות להודיע על עצמן שהן אמיתיות. שמועות טובות אינן מגלות שום סימן שיש בהן משהו אמת."
- "אין ניסוח פגום פוגם את האמת."
- "אף־על־פי שאף אני מאוהבי האמת, אלא כשאר כל חבריי, אוהב אני את האמת כשהיא מכוונת כלפי אחרים ולא כנגדי."
- "למה אדבר שקרים אם גם האמת אינה עוזרת?"
- "לא כל נישואין מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר."
- "באגודת הסופרים יש מאה וחמישים חברים ושני סופרים."