ריכרד וגנר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
ריכרד וגנר

ריכרד וגנר (22 במאי 1813 - 13 בפברואר 1883), מלחין, תאורטיקן מוזיקה ומסאי גרמני.

אמרותיו[עריכה]

  • דמיון יוצר את המציאות."
  • "אם כי אני יודע שלא אוכל לשנות את המציאות ואת גישתו של ההמון, אני חפץ לתת מקום מקלט לדברים היפים."
  • "אני משוכנע כי קיימים זרמים אוניברסליים של מחשבה אלוהית המהדהדים באוויר בכל מקום, והמעניקים השראה לכל מי שחש בהם."
  • "תמיד האמנתי כי גורלו של האידאל המוזיקלי כרוך בזה של גרמניה; רק גרמניה שאנו אוהבים וחפצים בה מסוגלת להגיע לאידאל זה."
  • "אני שונא את הנטייה ההולכת וגוברת לאסור אנשים בכבלים למכונות בבתי חרושת גדולים ולשלול מהם את ההנאה מיצירתם; תוכנית זו תוביל לעבודה זולה ולמוצרים זולים."
  • "הגירושים מהווים את אחד הגדולים שבאסונות הכלכליים; לבזבז כספים כדי לכעוס ולהתנקם."

היהדות במוזיקה (1850)[עריכה]

  • "לפי מצב העניינים בעולם כיום, הרחיק היהודי מעבר לאמנציפציה, הוא שולט וימשיך לשלוט כל עוד הכסף יוסיף להיות שררה, שבפניה יפוג כוחן של כל עשייה ופעילות".[1]
  • "היהודי, שכידוע יש לו אל שהוא כולו שלו, מזדקר לעינינו בחיי יום יום ראשית כל על ידי מראהו החיצוני, שיש בו משהו משונה עד לזרא בעינינו, תהא אשר תהא האומה האירופית שאליה נשתייך. אין אנו רוצים להיות שותפים במשהו עם אדם בעל מראה כזה".[2]
  • "כל הציביליזציה והאמנות האירופית שלנו היתה שפה זרה ליהודי. לא היה לו חלק לא בעיצובה של האחת ולא בפיתוחה של האחרת. לכל המרובה לא יכול היה האומלל חסר המולדת אלא להסתכל בהתפתחותן בעין אדישה ואפילו עויינת. בשפה זו ובאמנות זו, יכול היהודי רק לדבר-כמו, ליצור-כמו – אך בשום אופן לא יוכל לדבר שירה או ליצור אמנות".[3]
  • "במיוחד מעורר בנו סלידה הביטוי המוחשי של השפה היהודית. לא עלתה בידה של התרבות לשבור את עקשנותו התמוהה של הטבע היהודי באשר לתכונותיו הסגוליות של ההיגוי השמי... זר ומוזר ובלתי-נעים לאזנינו הוא ההיגוי השרקני, צורמני, זמזמני, נרגני, של צורת-הדיבור היהודית".[3]
  • "אופייה המיוחד של הישות היהודית המעורר בנו סלידה, מגיע כדרך הטבע לשיאו בשעת זימרה... פחות מבכל תחום מתחומי האמנות ניתן להעלות על הדעת שיהודי יהא מוכשר לאמנות-הזמר".[4]
  • "וכי מי לא נזדמן לו להיות נוכח בהעוויה זו, בזימרת התפילה של היהודים? מי לא נתמלא רגש בחילה, המעורב זוועה וגיחוך, לשמע אותו גרגור, אותה צהילה, אותו פטפוט, המבלבל חושים ודעת ואשר שום קריקטורה זדונית לא תצליח לעוותה כמות שהיא?".[5]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריכרד וגנר

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ ריכרד ואגנר, "היהדות במוסיקה" (1850) השוואת הטקסט למהדורת 1869, תרגום: א' כרמל, קונטרסים – מקורות ומחקרים סדרה ד', הוצאת מרכז דינור, ירושלים תשמ"ב, עמ' 8.
  2. ^ ריכרד ואגנר, "היהדות במוסיקה" (1850) השוואת הטקסט למהדורת 1869, תרגום: א' כרמל, קונטרסים – מקורות ומחקרים סדרה ד', הוצאת מרכז דינור, ירושלים תשמ"ב, עמ' 10.
  3. ^ 3.0 3.1 ריכרד ואגנר, "היהדות במוסיקה" (1850) השוואת הטקסט למהדורת 1869, תרגום: א' כרמל, קונטרסים – מקורות ומחקרים סדרה ד', הוצאת מרכז דינור, ירושלים תשמ"ב, עמ' 16.
  4. ^ ריכרד ואגנר, "היהדות במוסיקה" (1850) השוואת הטקסט למהדורת 1869, תרגום: א' כרמל, קונטרסים – מקורות ומחקרים סדרה ד', הוצאת מרכז דינור, ירושלים תשמ"ב, עמ' 20.
  5. ^ ריכרד ואגנר, "היהדות במוסיקה" (1850) השוואת הטקסט למהדורת 1869, תרגום: א' כרמל, קונטרסים – מקורות ומחקרים סדרה ד', הוצאת מרכז דינור, ירושלים תשמ"ב, עמ' 32.