אבא גוריו

אבא גוריו (בצרפתית: Le Père Goriot) הוא רומן מאת אונורה דה בלזק שיצא לאור ב־1835.

"האם תוכלי לערוב לי שלא תשתני לעולם?"
"אפשר לוותר על מלך אבל לאכול תמיד צריך."
"טיפת המים שציננה את חמתו הייתה שיקול דעת מהיר כברק."
"זו דרכם של אנשים צעירים, שמעשרה לילות אשר הם מבטיחים לעבודה, שבעה הם נותנים לשינה."
"מטבע הנשים להוכיח את הבלתי אפשרי על יסוד האפשרי ולבטל את העובדות על סמך נבואות הלב."
"הוא עצמו סגור ומסוגר, כמו ניחן במעמקיו הדוממים של ספינקס יודע כול רואה הכול ואינו אומר דבר."
"אם לב האדם נח לעתים בהעפילו על הרי החיבה, אין הוא עוצר אלא לעתים רחוקות במדרון התלול של רגשות המשטמה."
"חיוך תועה עלה על שפתיה של הנערה המסכנה, כמו קרן אור שבקעה מעמקי נשמתה והגיהה את פניה נוגה כה רב."
"הוא היה מדבר והולך בדומה למנגנון שהותנע. אחרי שהתחיל בנושא מסוים היה נסחף עם הערות אגב שלו ועובר לנושא מנוגד בתכלית, מבלי להסיק מסקנות כלשהי."
"כאשר נעשיתי אב, הבנתי את אלוהים. הוא נמצא כולו בכל מקום, כי הבריאה יצאה ממנו. וכך אני עם בנותיי. ורק שאני אוהב את בנותיי יותר משאלוהים אוהב את העולם."
"המולדת תחרב אם ינהגו זלזול באבות. זה ברור, החברה, העולם תלויים באבהות והכול יתמוטט אם ילדים שוב לא יאהבו את אבותיהם."
"חיים אלה, המזהירים מבחוץ והשורצים מבפנים מיני רימה של נקיפות מצפון, חיים שהנאותיהם בנות החלוף נקנות במחיר הכבד של חרדות מתמידות."