אבי שגיא

אבי שגיא (נולד ב־1953) הוא פרופסור לפילוסופיה יהודית, מרצה באוניברסיטת בר-אילן.

"אני מעדיף להיות איש של דיאלוג."
"טקסט קיים תמיד רק במסגרת רפובליקת הקוראים שלו."
"האתגר הוא להפוך חיים שיש בהם כאב וייאוש, לחיים בעלי משמעות."
"הדתות השונות אפשרו חיים של סדר בתוך הכאוס, חיים עם היגיון מסוים ויד מכוונת."
"מכלול פעילותו התרבותית־מעשית של האדם הוא מעשה פירוש והבנה עצמיים. שכן האדם הוא בראש ובראשונה מפרש, שפרשנותו נעשית בתוך מרחב החיים."
"הספרות מאפשרת לדינמיות ולמורכבות של הקיום האנושי, להמיית הלב הרוגשת להגיח. בכוחה לשרטט את הזמן הריאלי וללכוד את ה'הרף־עין' של הקיום האנושי, ובכך מאפשרת להתנסות בקיום בצורה עמוקה."
"הזהות האנושית לא נבנית על יסוד אחד בלבד: אינך יכול לומר כי האדם הוא רק 'דתי', 'חילוני', 'יהודי', 'נוצרי' או כל שם אחר. האדם הוא קשת של שמות, רצף של זהויות, שחייו מעוצבים על־ידי הדיאלוג ביניהן."
"הפועלים בשם המוסר והצדק מממשים את מסורת ישראל, שעניינה 'תיקון עולם'. מלאכתם היא הנר הדולק של מסורת ישראל המאיר בחשכת הרוע."
"האורתודוכסיה המודרנית בארצות הברית חייבת להישאר פתוחה, כי חלק מחברי הקהילות שלה הם יהודים שאינם שומרי מצוות."
"גם יהודים חילונים מנהלים בחייהם פרקטיקות מסורתיות. לוח החגים, לוח החיים. השבת שלהם שונה מזו האורתודוכסית, אבל היא עדיין שבת: יום של משפחה, של מנוחה, של שבירת השגרה, יום שהם מחכים לו ומבדלים אותו."
"מחיר ההתגדרות באוניברסלי לבדו ושלילת הערכים הפרטיקולריים כבד מנשוא: מי שוויתר על שפת תרבותו, על הזיכרון ההיסטורי ועל המורשת התרבותית שלו ולעתים מבקש לחולל שינוי באמצעות לחץ חיצוני מציב את עצמו מראש בעמדה שאינה מאפשרת תיקון ושינוי חברתי פנימי. מי שמוותר על הסולידריות הממשית עם ה'אנחנו' הישראלי, יכולתו לפעול בקרבו מופחתת."