אהרן ראובני

אהרן ראובני (1886–1971) הוא סופר ומשורר עברי.

פרוזה

"היו שמחים וקשורים איש לראותו. ודבר לא דברו – טרם דברו. רק העינים נוצצו ובקשו בלי הרף אלה את אלה. מצאו וחזרו ובקשו, ועוד לא בקשו מאומה, וברגע הפגש מבטיהם שכחו הכול." ~ 'מיניאטורות'
"אור פלאי השתפך על פני העיר, אור זהוב לא־מצוי. זהב נוזל, נוצץ, שוחק, מילא את האוויר, נהר בין השמיים והארץ, ירד אל הים הקודר, הזועף, ואבד במרחקים. איזו שקיעה נהדרה!" ~ 'שאהבה נפשי'

עָלָיו הִשְׂתָּרְעוּ גַּם אֲבוֹת אֲבוֹתַי." ~ 'הסלע'

מַהָרֵי יְהוּדָה וּמֵעַרְבוֹת יְרִיחוֹ –

לַהֲרֹג, לְאַבֵּד וְלִשְׁלֹל שָׁלָל." ~ 'מלחמת ירושלים'

מִי שָׁם דָּרַךְ כֹּה־רַךְ, כֹּה־חֶרֶשׁ?

... אַט יְהַלְּכוּ אֱלֹהִים בְּיַעַר־הַקֶּדֶם." ~ 'אט יהלכו אלוהים'

קוּם, הַעְפֵּל, עַם צָעִיר בָּעַמִּים,

דּוֹר חֲלוּצִים!" ~ 'בית שלישי – שיר העשור'