איגרות ברוך שפינוזה

איגרות ברוך שפינוזה (בלטינית: Epistolae) הוא קובץ מאיגרותיו של הפילוסוף ברוך שפינוזה שיצאו לאור לאחר מותו בשנת 1677.

"אין לומדים על אינסופיותם של החלקים מריבוים."
"בין ידידים ראוי שהכול יהיה משותף, ובעיקר – מעלות הרוח."
"אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו , דרך משל – מציאותם של אופנים, שהרי אי אפשר לגזרה מהגדרת הדבר. אבל לא כן בדברים, שאין הבדל בין מהותם ובין מציאותם, ולפיכך נגזרת מציאותם מהגדרתם."
"את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר."
"נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו . כי כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד."
"איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית הידידות עם אנשים האוהבים את האמת אהבה אמיתית, משום שאני מאמין כי אי אפשר לנו לאהוב בעולם דבר, שהוא מחוץ לשליטתנו, אהבה שקטה יותר מאשר את האנשים מן הסוג הזה, שהרי אי אפשר להתיר את קשריה של האהבה, שאלה רוחשים זה לזה, משום שיסודה באהבה שכל אחד ואחד מהם אוהב את הכרת האמת, כשם שאי אפשר שלא לדבוק באמת לאחר שהכרנו אותה." ~ אל גויליאלמו דה־בליינברג, איגרת 19
"בינתיים רצוני להפציר בך יתר על כן – להשביעו בשם ידידותנו ולבקש ממך שתתמסר לעבודה רצינית בשקידה אמיתית ותקדיש את החלק המעולה יותר של חייך לטיפוח השכל והנפש . דבר זה אני אומר כל עוד הזמן בידיך, ועד שלא תקונן על הזמן שכלה ואבד." ~ אל יהואנס בובמייסטר, איגרת 28
"אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, שאלוהים הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ אל הוגו בוקסל, איגרת 56