בראשית רבה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית רבה הוא מדרש אגדה קדום על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". נחשב לאחד החשובים שבמדרשי האמוראים.

  • "חבורה ומשפחה כך הן דומים לכיפת אבנים, את נוטל ממנה אבן אחת וכולה מתרועעת, את נותן עליה אבן אחת וכולה עומדת." ~ פרשה ק', פסקה ז'
  • "ברוך שנתן חן מקום בעיני יושביו." ~ פרשה ל"ד, פסקה כ"א
  • "עלת לקרתא הלך בנימוסה." ~ פרשה מ"ח, פסקה י"ד
    • פירוש: נכנסת לעיר, לך במנהגיה.
    • פתגם בעל רעיון דומה: "ברומא התנהג כרומאי."
  • "הרשעים הם ברשות ליבם, אבל הצדיקים ליבם ברשותם." ~ פרשה ל"ד, פסקה י'
  • "כל מי שיש לו בן יגע בתורה כאילו לא מת." ~ פרשה מ"ט, פסקה ד'
  • "ירושלים אורו של עולם שנאמר 'והלכו גוים לאורך', ומי הוא אורה של ירושלים, הקב"ה דכתיב 'והיה לך ה' לאור עולם'." ~ פרשה  נ"ט, פסקה ח'
  • "אמר רב הונא: הנבעלת לערל קשה לפרוש." ~ פרשה פ' פסקה י"א
    • פירוש: כה עצומה רמת הדבקות המופיעה מכוחו של שכם, עד שאף דבקות ה' בישראל מאותו רשע היא נלמדת.
  • "הנה טוב מאוד – זה יצר טוב, והנה טוב מאוד – זה יצר הרע. וכי יצר הרע טוב מאוד הוא? אתמהא! אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים." ~ פרשה ט', פסקה ז'

קישורים חיצוניים[עריכה]

http://www.tora-manhiga.org.il/show.asp?id=30558