לדלג לתוכן

ברית הלשון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
כריכת הספר

ברית הלשון – הדיבור במחשבת ישראל הוא ספר מאת בנימין גרוס שיצא לאור ב־2004.


  • "מהי משמעות העובדה שהאדם מדבר והעובדה שהדיבור הוא הדבר המייחד אותו משאר היצורים?"
  • "החשיבה שעוררה הלשון והצגתה הרציפה במחשבת היהדות קשורות ביסודן לחשיבותו של לימוד המקרא בלימודי היהדות, ובעיקר לימוד התורה."
  • "חז"ל מחזקים לא רק את תפיסת כתבי הקודש כטקסט מקור, אלא אף קובעים את העיקרון של פרשנותו."
  • מסורת היהודית לא קבעה מעולם דיכוטומיה קיצונית בין הארצי לרוחני, בין החילוני לדתי, בין קודש לחול."
  • "ההיבט העיקרי של מעשה הבריאה הוא, האל מדבר. הלשון תופסת מקום של כבוד בסיפור הבריאה בספר בראשית. עולם הדברים נברא ונפרס כהד נאמן לדבר האל. הכול מתחיל באמירה האלוהית, היוצרת על ידי מעשה מילולי ואף נותנת שם ליסודות הנבראים."
  • "היחסים בין האל לאדם מוצגים כ'ברית הלשון' בין האל לעם ישראל, שהיא עצמה אלוהית שהאדם מוזמן ליטול בה חלק. ההתגלות נמשכת באמצעות שליחותם של נביאי ישראל, שתפקידם העיקרי אינו לבשר עתידות, אלא לדבר בשם האל, בשם המוחלט. דיאלוג זה מגיע לשיאו בספר תהילים. דבר האדם נשמע בו כדבר האל, שהאמת האלוהית מתגלה בו מתוך פנייה אליו."
  • "במפעל ייחודי בתולדות השפות בעולם, הפכה העברית לשפה חיה בחיי היומיום בכל תחומי החיים – בפילוסופיה, בספרות, בפוליטיקה ובכל ענפי המדע והטכנולוגיה המודרניים – בלא שנפגם תפקידה הליטורגי והדתי."
  • "דומה שתנועת השיבה לארץ משקפת את המאמץ העיקש לחבר בין תחיית האומה לחידוש השפה העברית כשפה מדוברת. כלומר, תמורה בקרב העם היהודי מלווה בחשיבה על מהות הלשון ומעמדה המיוחד של העברית."
  • "כבר בראשיתה, וגם בכל שלבי התפרסותה, נתפסה הלשון במקורות היהודיים כמגדירה את המין האנושי ושואבת את כוחה ממלוא עומק ההוויה למען יצירה מתמדת של האדם באמצעות העמקת יחסיו עם האל, עם העולם ועם הזולת."
  • "פילוסופיית הברית, בתפיסתה הייחודית את מקור הלשון ותפקידה, תורמת לבדיקה מחודשת הכרחית של פתיחת הלשון החוצה במגמה לקיים חיים פתוחים למשמעות, לא כנתון, אלא בהכוונה לעבר האופק."