דמיאן

דמיאן (בגרמנית: Demian) הוא רומן מאת הרמן הסה שיצא לאור ב־1919.

"כל אחד מאיתנו בא ממוצא משותף, מן האימהות, כולנו באים מאותו לוע, אבל כל אחד שואף, כניסיון שעלה מן המעמקים, להגיע אל מטרתו. אנו יכולים להבין איש את רעהו, אך כל אדם יכול לפרש רק את עצמו."
"כל אדם אינו הוא עצמו בלבד, אלא גם נקודה חד פעמית, מיוחדת במינה, ראויה לתשומת לב וחשובה, בה מצטלבות תופעות העולם פעם אחת ולא יותר. לפיכך, סיפורו של כל אחד הוא חשוב, נצחי, אלוהי."
"הן לא רציתי אלא לנסות ולחיות את אשר ביקש לצאת מתוכי מאליו. מדוע היה הדבר קשה כל כך?"
"הציפור נאבקת להשתחרר מהביצה. הביצה היא העולם. מי שרוצה להיוולד חייב להרוס עולם. הציפור עפה אל האלוהים. שמו של האל הוא אברקסס."
"באותם ימים מצאתי מקלט יוצא דופן, 'במקרה', כלשון הבריות. אולם מקרים מעין אלה אינם קיימים. אם פלוני הזקוק למשהו בדחיפות מוצא את מה שחיוני לו, אין זה המקרה המעניק לו זאת, אלא הוא עצמו, תשוקותיו וצרכיו מוליכים אותו אל מחוז חפצו."
"גורל ומזג הם שתי מילים המתארות את אותו רעיון. הדבר היה נהיר לי כעת."
" 'הדברים שאנו רואים', אמר פיסטוריוס בלחש, 'הם הדברים המצויים בתוכנו. אין מציאות זולת זו השוכנת בתוכנו. זו הסיבה שאנשים רבים אינם חיים חיי־מציאות – הם רואים את התמונות שמחוצה להם כממשות, ואילו לעולם שבתוכם אין הם מניחים להגיע לכלל ביטוי'."
"ואז ניצתה בי לפתע, כלהבה בהירה, ההכרה – לכל אחד 'ייעוד' משלו, אך איש לא יזכה בייעוד שירצה לבחור לעצמו, להתאימו לצרכיו ולשלוט בו כחפצו."
" 'מה גדולה שמחתי!' אמרתי לה ונשקתי את ידיה. 'אני חושב שכל חיי הייתי תמיד בדרך – ועכשיו הגעתי הביתה'. היא חייכה חיוך אימהי, 'לעולם אין מגיעים הביתה', אמרה בלבביות, 'אך במקום בו מצטלבות דרכים ידידותיות, שם נראה העולם כולו, לשעה קלה, כבית'."