הבעש"ט מחדש החסידות

הבעש"ט מחדש החסידות הוא ספר מאת משה רוסמן שיצא לאור בעברית ב־1999.

---

• "המבוכה הרבה והסתירות בעניינו של הבעש"ט הן במידה רבה פונקציה של מיעוט המקורות העומדים לרשותנו ושל טיבם העמום ביותר של רבים מהמקורות הקיימים. הקורפוס של מקורות הבעש"ט הולם קשת רחבה של פרשנויות."
• "על פי הסיפורים דרכו של הבעש"ט להורות לעם הפשוט, הייתה בדרך כלל, על ידי דוגמה אישית או הפקת לקח ממעשים."
• "בלימוד ההיסטוריה, תגובה מצויה לשאלה 'מדוע'? היא מיקומה של תופעה מסוימת בהקשר רחב יותר על ידי בחינת זיקתה לתופעות אחרות, רבות ככל האפשר."
• "תנועת החסידות השפיעה השפעה עצומה, הן בתחום הרוח והן בתחום החברה. החסידות שילבה את האתוס המיסטי בעבודת ה' היומיומית; היא הפכה את הקבלה למכשיר להעצמת חיי החברה ולא לעידוד ההתבודדות; היא שמה את הדגש על הצורך לעבוד את האלוהים מתוך שמחה ולא מתוך סגפנות; והיא עשתה את סיפוק צורכי היחיד ליעד דתי חשוב."
• "זמן רב אחרי מותו של הבעש"ט הכריזו עליו חסידים ומתנגדים גם יחד כאביה מייסדה של התנועה החסידית החדשה. הבעש"ט היה מתאר עצמו, אל נכון, כחסיד בסגנון הישן אשר הנהיג שינויים מוגבלים על יסוד תקדימים קיימים."
• "התיזה העיקרית בספר הזה היא, שיותר משהיה הבעש"ט חדשן, הוא ייצג והמשיך את המציאות הדתית, החברתית, הפוליטית ואף הכלכלית של זמנו. בוודאי ובוודאי לא מרד בממסד: לא בממסד הדתי ולא בממסד החברתי. הוא השתלב במוסדות של זמנו והתנהג על פי דפוסים שהיו מקובלים באותה עת אצל 'כלי קודש' מסוגו. באשר לתולדות החסידות; הבעש"ט לא המציא צורות חדשות, מפותחות, מעוצבות ומושלמות, מעין אלה שהפכו אחר כך לסימני ההיכר של תנועת החסידות. הוא הנהיג, כנראה, שינויים קלים מסוימים בצורות קיימות, אשר מהן התפתחו בסופו של דבר המוסדות המוכרים של החסידות הבשלה. הבעש"ט לא יצר תנועה אלא שינה מוסכמות."
• "האישים שבנו את התנועה החסידית החדשה כתנועה המונית ניצלו הן את השלכות חידושיו, הן את הנלמד ממנו והן את פרסומו ועליהם השתיתו את מאמציהם. הצלחתם הפכה את הבעש"ט ממי שהיה חשוב בזמנו ובמקומו לדמות בעלת משמעות היסטורית יוצאת מגדר הרגיל."
• "חייו של הבעש"ט והאמרות שיוחסו לו שימשו אסמכתאות לאידאולוגיות שונות. החלל שנותר בשל דלילות המקורות וטיבם הבעייתי נתמלא ונתעצב על ידי בעלי פולמוס. הנה עמדה לרשותם, כביכול , אישיות ידועה ומפורסמת, שיכלו להצביע עליה כתקדים היסטורי להשקפת עולמם התרבותית. דמותו של הבעש"ט, על גלגוליה השונים, יכלה לשמש המחשה רבת יוקרה או דוגמת נגד למגמה תרבותית זו או אחרת."