החטופים ברצועת עזה

דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.

ההתקפה והחטיפה

"כולכם ראיתם את הסרטון הנוראי שלי ביום השחור הזה שבו נחטפתי. הייתי פצועה, מפוחדת וחסרת אונים. זה היה רק היום הראשון בגיהינום. הייתי צריכה לרוץ מבית לבית יחד עם שני החוטפים שלי. הייתי מפוחדת ושמעתי כדורים מעל האוזניים שלי. רצתי הכי מהר שיכולתי" ~ התצפיטנית נעמה לוי על שבת ה7 האוקטובר 2023 בו נחטפה ממוצב נחל לעזה ("שורדת השבי נעמה לוי באו"ם: "הזמן שלי כחטופה נצרב בגופי ונשמתי לנצח", אתר MAKO, תאריך 19.9.2025)
"ברחנו מהמסיבה ברגע שהתחילו ההפגזות", עמדנו במיגונית וזה לא נגמר. התחילו יריות, קלצ'ניקובים. פשוט חיכינו למוות. זרקו אותי כמו שק תפוחי אדמה לתוך טנדר - אתה בשוק. אמרתי לעצמי: לא משנה מה - אני בוחר בחיים".
"אתה אומר איפה חיל האוויר? מה קורה? פשוט חצו גדר. כל השיער היה מלא בבטון של המיגונית ואתה נוטף דם בלי סוף. כאבים מטורפים בראש, בכתף ובעין. אני לא רואה...לקרוא להם בלתי מעורבים? כולם מעורבים שם [...]. ~ אהל משחזר כיצד בתוך שניות מצא את עצמו מעבר לגדר, פצוע ומדמם ומול המון זועם בביה"ח בעזה (אלון אהל "במשך שנתיים הייתי בן-אדם מת": עדותו הקשה והמטלטלת של אלון אהל)

תנאי השבי, הפגיעות בגוך ובנפש

"אני רוצה שתעצרו לרגע ותדמיינו שמאלצים אתכם לרדת למנהרה חשוכה ועמוקה מתחת לקרקע. האוויר דל בחמצן ובלתי אפשרי לקחת נשימה עמוקה. בכל פעם שאתם מנסים לנשום באופן מלא, אתם נחנקים מחוסר אוויר" ~ התצפיטנית נעמה לוי על התנאים הקשים בשבי ("שורדת השבי נעמה לוי באו"ם: "הזמן שלי כחטופה נצרב בגופי ונשמתי לנצח", אתר MAKO, תאריך 19.9.2025)
"סבלתי מתת-תזונה קיצונית, מרעב שלא ניתן לתאר ומפציעות שלא טופלו. הוחזקתי בתנאי מחייה בלתי נסבלים, ובפחד מתמיד שכל רגע עלול להיות הרגע האחרון שלי. 477 ימים שבהם כל דקה הרגישה כמו נצח. הזמן בשבי יישאר חרוט בגופי ונפשי לשארית חיי" ~ התצפיתנית נעמה לוי על תקופת השבי ("שורדת השבי נעמה לוי באו"ם: "הזמן שלי כחטופה נצרב בגופי ונשמתי לנצח", אתר MAKO, תאריך 19.9.2025)
"בשבועות הראשונים בשבי הייתי לבד. רק אני והשומרים שלי. במנוסה מתמדת, בפחד מוות. לפעמים ימים שלמים בלי אוכל, ומעט מים. באחד הימים, לא נשאר לי כלום. אפילו לא מים. למזלי, התחיל לרדת גשם. השובים שלי הניחו סיר מחוץ לבית בו הוחזקתי, והגשם מילא אותו. שתיתי ממי הגשמים האלו, שהספיקו גם לסיר אורז. וזה מה שהחזיק אותי. אבל יותר מהכל הפחידו אותי ההפצצות" ~ נעמה לוי על הימים שהועברה ממקום מחבוא אחד לשני ("נעמה לוי חשפה לראשונה: באחת ההפצצות קרס חלק בבית שבו הוחזקתי - ניצלתי בנס", אתר מעריב, תאריך 24.5.2025)
"תדעו לכם שכאשר נפגעו מפעילות צה"ל עזתים שהיו קרוביהם של חלק מהמשפחות שהחזיקו בי, הוכיתי קשות והושלכתי אף לבידוד למשך ימים ארוכים ללא מזון הראוי למאכל אדם וברמת היגיינה כמו במחנות הריכוז בשואה. שרדתי כי שמרתי על התקווה והמחויבות לחזור למשפחתי ובעיקר לילדיו של אחי דולב לאחר שנודע לי על מותו, המחויבות הזו ליוותה אותי דקה דקה במשך 482 יום וגם ברגעי הייאוש כאשר הושפלתי וסבלתי מטרור פסיכולוגי וניסיונות לשבור את רוחי מידיהם, לא נשברתי. במצב זה ואף גרוע מזה עוברים הימים והלילות על יקירינו שם" ~ שורדת השבי ארבל יהוד בהופעה בפני וועדת החוקה והביטחון פנים של הכנסת (ג'ברה דביר, "ארבל יהוד: תסתכלו עליי, תראו את מי הפקרתם", חדשות 12, תאריך 19.5.2025)
"כשהייתי שם אז היו הרבה דברים שהם עשו, שאני אוטומטית המוח שלי תרגם את זה כהם עושים את זה לטובתי. זה שהם לקחו אותי לבית חולים רק אחרי שמונה ימים, והכדור היה לי ברגל שמונה ימים, אז ממש האמנתי שהם עושים את זה כדי לשמור עליי. כי הם אמרו שהם יהרגו אותנו בדרך, שאם הם רואים מכונית נוסעת אז ישראל תהרוג אותי. ועכשיו בדיעבד זה לא לגיטימי להשאיר בן-אדם עם רגל פתוחה שמונה ימים עם כדור ברגל... ידעתי שהוא עוד לא חזר וחיכיתי לו, חיכיתי לו ארבעה ימים. היו ארבעה ימים קשים, לא הסכמתי לאכול, לא הסכמתי להתקלח, לקום מהמיטה. שאף אחד לא ידבר איתי, מלא אנשים רצו להיכנס לחדר, לבוא, לחבק, להגיד שלום, פשוט לא הייתי מוכנה לראות אף אחד עד שלא ראיתי את איתי בעיניים שלי." ~ מיה רגב על תקופת השבי והשחרור שלאחריו חיכתה 4 ימים נוספים עד שהתאחדה עם אחיה איתי רגב שגם נחטף איתה לעזה ושוחרר אף הוא (פעילן מיכל, "שנה לשובם | מיה רגב חושפת את סיפור השבי - והמאבק על החזרת חברה הטוב עומר שם טוב", אתר MAKO, תאריך 2.12.2024)
"פתאום הם הביאו שני מקלות, ופשוט קשרו אותי כשאני אזוקה בידיים וברגליים – כמו עוף בגריל, תלויה הפוך עם מסקינגטייפ על הפנים... מסתבר בדיעבד שהם חשבו שאני קצינה. והוא מושיב אותי ואומר לי: יש לך 40 דקות להגיד את האמת, אם לא אני הורג אותך." ~ עמית סוסנה על העינויים בשבי ("עדויות מהשבי", אתר MAKO)
"ניסו להוציא ממני אינפורמציה, אמרו שראו בטלוויזיה שאני מהצבא. השומר הכניס אותי לחדר, ואמר לי 'יש לך 40 דקות להגיד לנו את האמת, אם לא אני הורג אותך'. לירי שאלה אותי 'עמית, אני יודעת שזה נשמע רע. אני לא חושבת שיהרגו אותך אבל את רוצה אולי שנמסור משהו, להורים, לאמא?' אמרתי לה כשהיא חזרה: 'לא יודעת אם היו הורגים אותי או לא, מבחינתי את הצלת את החיים שלי'" ~ עמית סוסנה על לירי אלבג שהצליחה לשכנע את השובים אצלהם הן הוחזקו בשבי שעמית אינה קצינה בצה"ל והצליחה בכך למנוע ממנה לעבור עינויים קשים בהמשך השבי עד שחרורה ("עמית סוסנה: לירי אלבג שכנעה את השומר בשבי שאני לא בצבא, היא הצילה את חיי", אתר הארץ, תאריך 28.1.2025)
המטרה שלהם הייתה להשפיל אותי. לשבור את הכבוד שלי, וזה בדיוק מה שעשו לי. דברים שגם בתקופת היטלר לא עשו. אתה רק מתפלל שזה ייגמר. כל יום שם היה גיהינום חדש.כמו נאצים: העדות הקשה של רום ברסלבסקי מהשבי
התפריט כלל "פיתה וארבע כפות אפונה ביום. הייתה תקופה שהיינו אוכלים רק תמרים יבשים. ואתה יודע שיש אצלם אוכל. אתה אומר לעצמך 'בסוף מתרגלים לרעב', אבל לא. זה כאבים בכל הגוף - כל הזמן. אתה נראה כמו שלד. אתה מסתכל על עצמך ואתה רואה גופה, וזה עושה להם טוב על הלב". "במשך שנתיים הייתי בן-אדם מת": עדותו הקשה והמטלטלת של אלון אהל
"כשפורסם הסרטון המומצא על מקרה האונס בשדה תימן - הרבה מהם חטפו מכות חזקות והתעללויות". דיצה אור: החטופים סבלו אחרי פרסום הסרטון משדה תימן

דברי פדויי השבי לאחר שיחרורם

""שוחררתי לאחר 477 ימים בזכות הסכם שהושג במשא ומתן. הרגעים הקשים ביותר בשבי היו כשלא הגיעו חדשות על משא ומתן. כשאתה מבין שהכול תקוע, התקווה דועכת, וכל שנותר לעשות זה להתפלל, להיאחז בשפיותך, ולחכות לחידוש השיחות. רק אז אתה מרגיש שוב שהחופש אפשרי" ~ התצפיטנית נעמה לוי על הימים בשבי שנעו בין תקווה לייאוש ("שורדת השבי נעמה לוי באו"ם: "הזמן שלי כחטופה נצרב בגופי ונשמתי לנצח", אתר MAKO, תאריך 19.9.2025)
"מבקשת מכם, שגם עכשיו, כשיש מלחמה עם איראן וכולנו עסוקים בעוד המון דברים, אל תשכחו את החטופים. תמשיכו להיאבק כדי שכולם יחזרו, כמו שנאבקתם למעני. תמשיכו להשמיע את קולם, כי אולי הם יישמעו את זה וזה ייתן להם כוח, כמו שזה נתן לי כוחות שם. בבקשה, גם בתקופה הקשה הזו אסור לשכוח אותם" ~ התצפיטנית נעמה לוי במסר לציבור ביום הולדתה ה21 לאחר שחרורה מהשבי ועל רקע המלחמה של ישראל מול איראן ביוני 2025 ("שורדת השבי נעמה לוי: אל תשכחו את החטופים", אתר מעריב, תאריך 22.6.2025)
"אני נעמה לוי. בשבעה באוקטובר נחטפתי לעזה ממוצב נחל עוז. הוחזקתי בשבי חמאס במשך 477 ימים קשים ובלתי נסבלים. במהלך התקופה הנוראית והבלתי נתפסת הזו, סיפרו לנו ששכחו אותנו. אבל אני לא האמנתי. ידעתי שנלחמים עלי. ידעתי שנלחמים עלי כי במוצאי שבתות, כשהרשו לי לראות טלוויזיה – ראיתי אתכם. בככר הזאת" ~ נעמה לוי על תקופת השבי ("נעמה לוי חשפה לראשונה: באחת ההפצצות קרס חלק בבית שבו הוחזקתי - ניצלתי בנס", אתר מעריב, תאריך 24.5.2025)
"שם, בשבי, ראיתי אלפי אנשים עומדים כאן, עטופים בדגלים, צועקים, שרים, מחזיקים בתמונות החטופים, בתמונה שלי, גרמו לי להרגיש שאני לא נשכחתי. שזה לא נגמר, שאני עוד אחזור. ואחרי 477 ימים של גיהנום באמת חזרתי. אז אני רוצה לומר לכם תודה. תודה עמוקה. וגם לבקש מכם בקשה: תמשיכו לבוא. תמשיכו לחבק ולחזק את מי שעדיין שם. אין לכם מושג כמה כוח זה נותן - וכמה תקווה זה נתן לי" ~ על העידוד ששאבה מהמאבק בארץ להחזרתה ("נעמה לוי חשפה לראשונה: באחת ההפצצות קרס חלק בבית שבו הוחזקתי - ניצלתי בנס", אתר מעריב, תאריך 24.5.2025)
"הן באות במפתיע, בהתחלה שומעים את השריקות, מתפללים שזה לא יפול עלינו, ואחר כך – הפיצוצים, רעש בעוצמות שמשתק את הגוף, והאדמה שרועדת. כל פעם מחדש הייתי בטוחה שזה הסוף שלי. זה אחד הדברים הכי מפחידים שחוויתי שם. וזה גם מה שסיכן אותי יותר מהכול: באחת ההפצצות קרס חלק מהבית שבו הייתי. למזלי — הקיר שעליו נשענתי לא התמוטט, וזה מה שהציל את חיי. זאת היתה המציאות שלי. זאת עכשיו המציאות שלהם" ~ על האימה והפחד מהפצצות צה"ל בזמן השהיה בשבי ("נעמה לוי חשפה לראשונה: באחת ההפצצות קרס חלק בבית שבו הוחזקתי - ניצלתי בנס", אתר מעריב, תאריך 24.5.2025)
"נתת לנו תקווה כשהיינו שם. ברגע שנבחרת, שמענו שאתה רוצה לעשות הכל כדי להגיע לעסקה בהקדם האפשרי" ~ נעמה לוי במפגש שורדי השבי עם נשיא ארה"ב טראמפ (אייכנר איתמר & אדלסון דניאל & חלבי עינב, "אלי שרעבי לטראמפ: תעשה את זה שוב, הנשיא איים על חמאס: אזהרה אחרונה", אתר YNET, תאריך 6.3.2025)
"אסור לשכוח אף אחד. הם צריכים אותנו, הם צריכים את התפילות שלנו, הם צריכים אותנו חזקים בשבילם." ~ התצפיתנית אגם ברגר בביקורה בקבר יוסף לאחר שובה מהשבי (בן קימון אלישע, "אגם ברגר בקבר יוסף: החטופים צריכים אותנו חזקים בשבילם", אתר YNET, תאריך 3.3.2025)
"אני לא זמר, אני אבא ששר, המוזיקה ליוותה אותי לאורך כל החיים ובמיוחד לאורך התקופה שבה הייתי בשבי. הייתי שר לעצמי כל היום, בכל לילה הייתי שר לבנות שלי ומדבר איתן מאחורי המשמעויות של המילים של שירים מיוחדים." ~ שגיא דקל חן על תקופת השבי והמוסיקה שהקלה במקצת (צ'כנובר יעל, "שורד השבי שגיא דקל-חן ביצע את השיר 'קרן שמש' - והקדיש לחטופים בעזה | צפו", אתר YNET, תאריך 1.3.2025)
"השיר הוא קודם כל שיר אהבה, עבורי מילי היא קרן השמש כבר כמעט 21 שנה, מאז הבנות שלי הצטרפו והפכו את השמש לגדולה יותר. אל תלכי קרן שמש, אעשה הכול כדי שתישארי. עשיתי הכול כדי שתישארו. כל יום הרגשתי איך אני אוהב אותן יותר ויותר ויותר. השיר הוא גם שיר תקווה, קרן השמש מגרשת את החושך, מראה לנו את האופק, את האור, את החיים" ~ על בחירת השיר 'קרן שמש' במסגרת 'הפרויקט של תמרי' (צ'כנובר יעל, "שורד השבי שגיא דקל-חן ביצע את השיר 'קרן שמש' - והקדיש לחטופים בעזה | צפו", אתר YNET, תאריך 1.3.2025)
"אל תאבדו תקווה, שלחו כל יום חום ואהבה, תאמינו לי שזה חודר את בטן האדמה. לחברים שלי שלא רואים אור שמש שם בשבי - תהיו חזקים" ~ שגיא דקל חן במסר לחבריו לשבי שטרם שוחררו (אודם יעל, "פחות משבועים אחרי ששוחרר משבי חמאס: שיר התקווה של שגיא דקל-חן ומשפחתו", אתר N12, תאריך 28.2.2025)
"אומרים לך להיות בשקט כי שומעים עברית מבחוץ, כל השכנים שלנו. היו (הפגזות) כאלה מפחידות, במיוחד בהתחלה, כי אתה לא רגיל לזה. אתה מרגיש את הבית זז. אני גרה במרכז, אלה לא דברים שאני שומעת. אבל לאט לאט הפחד ירד קצת. מצות לא היו, אבל לי זה היה ברור שאני מנסה לשמור מה שאני יכולה. ביקשתי מהם (המחבלים) קמח תירס ותמרים, מה שהיה אפשר, כי זו תקופה שלא היו ירקות ודברים כל כך. לירי ואני ציירנו הגדה, כמו שאנחנו זוכרות. אווירה של חג. ולירי עשתה קישוטים ודברים לשולחן. אמרנו להם יש לנו חגים עכשיו, תנסו לבדוק לנו, והם איכשהו הצליחו למצוא. אני מקווה שזה היה התאריך המדויק, כאילו אני עכשיו לא באמת יודעת אם זה היה התאריך באמת או לא, אבל זה מה שהם אמרו" ~ אגם ברגר מספרת על תקופת השבי בתחומים שונים (קליין אלי, "שהשכנים לא ישמעו: שורדת השבי אגם ברגר חושפת פרטים חדשים", אתר בחדרי חרדים, תאריך 23.2.2025)
"ב-9/10 ירדתי למנהרה ושם ראיתי אותו עומד. מיד בלי להכיר אותי הוא ניגש, לחץ לי את היד עם שיער אדמוני אסוף בקוקו, עם חיוך ועיניים שמשרות כל כך הרבה שלווה, אהבה, רוגע, תמיכה ואכפתיות מהרגע הראשון יותם היה קורן ומרגיע, מגע היד, החיבוק, המילים עזרו לי לנשום לרווחה ולהבין שכל עוד יותם לצידי אפשר להוריד את מפלס הפחד ראיתי כמה הוא 'מאושר' כשהוא יכול לתופף לנו מקצבים שהוא מכיר. הוא תמיד שידר אופטימיות, האמין שהכל ייגמר, דאג לנו, התעניין בסיפור שלנו, הכיל אותי והקשיב והחיוך לא ירד מפניו לעולם" ~ התצפיטנית קרינה ארייב מספרת על המפגש עם החטוף יותם חיים ז"ל בשבי החמאס בתחילת המלחמה, כשלאחריו ניסה להימלט ונהרג מאש כוחות צה"ל בשוגג (כהן מאיה, "לאחר שחזרה מהגיהנום: התצפיתנית בעדות מדהימה על יותם חיים", אתר מעריב, תאריך 23.2.2025)
"הייתי לבד בשבי מאז היום ה-50. בהתחלה הייתי עם איתי רגב, אבל אחרי שהוא שוחרר נשארתי לבד. הייתי כל הזמן במנהרות. מדי פעם נחשפתי לתקשורת, ראיתי אל ג׳זירה וזה חיזק אותי" ~ עומר שם טוב בעדות ראשונה על תקופת השבי ("דווקא במנהרות החמאס: השינוי המדהים שעבר על עומר שם טוב", אתר מעריב, תאריך 22.2.2025)
"לא נתנו לנו לראות חדשות שבועיים לפני כדי שלא נבין שאנחנו יוצאות הביתה. הייתי עם לירי מההתחלה, ויום לפני שהיא שוחררה אמרו לה ללכת לצלם סרטון והיא לא חזרה. עד יום שלישי, יומיים לפני שחזרתי, לא ידעתי שהן שוחררו וכל הזמן שאלתי מתי לירי חוזרת. ביום שלישי בא 'מישהו גדול' ואמר שאני חוזרת הביתה ושחברות שלי כבר בבית. הכינו אותי לזה שהולכים להיות המון אנשים במעמד השחרור. ראיתי את הבנות יוצאות בסרטון ועדיין לא האמנתי שזה יהיה ככה" ~ התצפיטנית אגם ברגר מספרת על הימים המתוחים לפני השחרור המיוחל ("העריכו אותי יותר בגלל שאני דתייה": העדות המדהימה של אגם ברגר על שמירת השבת והמצוות בשבי", אתר מעריב, תאריך 19.2.2025)
"קוראת את זה כבר אלף פעם, וכל פעם מתרגשת מחדש. לא הפסקתי להאמין שיגיע הרגע ותחזור אלינו, וזה קורה עוד שנייה. כמה שאנחנו מתגעגעים ומחכים לך כאן לחיבוק הכי ענקי בעולם, עוד כמה ימים ואתה איתנו, תחזיק מעמד עוד קצת עומריקו. עוד קצת, עוד טיפה, ואתה בבית" ~ מיה רגב בפוסט עידוד לקראת שחרורו של עומר שם-טוב שנחטף יחד איתה ועם אחיה וצפוי להשתחרר בפעימה האחרונה המיוחלת ("עומר שם טוב חוזר הביתה. שורדת השבי מיה רגב: 'לא הפסקתי להאמין'", מערכת את, תאריך 18.2.2025)
"חיילים חלמו על הזכות להגיע ולשחרר אתכן. אני יודע על העשייה המאוד איכותית של התצפיתניות, לצערי גם מי שלא איתנו, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל. גם את השפעת העשייה שלכן על מה שהתרחש בדקנו בתחקירים ויש דברים שלמדנו שצריך לשנות. ממני באופן אישי ובשם המפקדים בצה"ל - אני מאוד מצטער על כל מה שעברתן, זו אחריות שלנו ולא נוכל לשנות לאחור, אנחנו כן מאוד ממוקדים בלמידה על מנת שדבר כזה לא יישנה. ממה שסיפרתן לי עכשיו, אני מבין שהתמודדתן עם קושי בלתי נתפס בגבורה עילאית - גם בתקופת השבי וגם באופן בו נהגתן במעמד השחרור" ~ ראש המטה הכללי רא"ל הרצי הלוי בהתנצלות בפני התצפיטניות בפגישה לאחר שובן מהשבי (יהושוע יוסי, "התצפיתניות לרמטכ"ל: 'הפקרתם אותנו'. הוא התנצל: 'התמודדתן בגבורה עילאית'", אתר YNET, תאריך 14.2.2025)
"הלב שלי נשבר מול האכזריות האינסופית של השטן מעזה שהתעלל בתושבי הנגב באותה שבת, התעלל בחטופים טרם שוחררו, וממשיך להתעלל בחטופים שעוד לא שוחררו ובמשפחותיהם." ~ אשכר אלדן כהן (מקור)
"במהלך 50 הימים הראשונים מאז 7 באוקטובר הייתי רוב הזמן לבד. לאחר מכן הייתי בשבי עם חברותיי התצפיתניות והאזרחיות שנתנו לי כוח ותקווה. חיזקנו אחת את השנייה עד ליום השחרור וגם אחריו." ~ התצפיתנית נעמה לוי בעדות על תקופת השבי ("עדויות מהשבי", אתר MAKO)
"הקיר קרס אחרינו" ואביה הוסיף: "היא הצליחה לברוח ברגע האחרון והקיר נפל" ~ נעמה לוי חושפת את רגעי האימה במקום השבי בעזה לאור הפצצות צה"ל ואיך ניצלה ברגע האחרון (טוקר יאיר, "הקיר קרס אחרינו: נעמה לוי חושפת את רגעי האימה בעזה", תאריך 12.2.2025)
"בדרך אמונה בחרתי ובדרך אמונה שבתי. תודה לכל עם ישראל וחיילי צה"ל הגיבורים. אין כמוכם בעולם!" ~ התצפיתנית אגם ברגר במסר עם שחרורה מהשבי ("בדרך אמונה בחרתי": המסר המרגש של אגם ברגר לעם ישראל", אתר הידברות, תאריך 30.1.2025)
"בהתחלה חשבתי שהם מסתלבטים עליי ולא זזתי מהמקום. הוא (לוחם) שאל אותי, 'אני יכול להרים אותך על הכתף שלי?' ואז הבנתי שזה קורה... הלוחמים היו אמיצים – זה היה עניין של שנייה ויכולתי שלא להיות כאן היום." ~ נועה ארגמני על חילוצה בידי כוחות צה"ל ("עדויות מהשבי", אתר MAKO)
"למדתי לתת את המאה אחוז שלי גם כשאני כבר מותשת, למדתי שבסוף הכול מסתדר, למדתי לשמור על אופטימיות, למדתי לחשוב חיובי, למדתי שכל יום הוא הזדמנות חדשה. למדתי להתמסר, למדתי שיש עוד כל כך הרבה מה ללמוד" ~ נעמה לוי טרם גיוסה לצה"ל וזמן קצר טרם חטיפתה לעזה (כהן מאיה, "חטופות שראו אותה אמרו שהיא עומדת ומדברת": סיפורה של נעמה לוי", אתר מעריב, תאריך 24.1.2025)
"אני מפצירה בכם, באחריותכם להגן על זכויות אדם, העולם מסתכל ומחכה שמועצת הביטחון של האו"ם תעמוד במנדט שלה. אנחנו, החטופים, הבטחנו אחד לשני — אם מישהו מאיתנו ישוחרר, לעולם לא נפסיק להילחם עד שכולם יהיו חופשיים. אני לא יכולה לשתוק לא רק בגלל ההבטחה שלנו אחד לשני, אלא גם בגלל השתיקה המוחצת ואפילו ההכחשה של הזוועות שקרו וממשיכות לקרות לכל החטופים שעדיין מוחזקים בעזה במשך 383 ימים נוראים" ~ עמית סוסנה בנאומה באו"ם לאחר שחרורה מהשבי (שמעוני רן, "עמית סוסנה באו'ם: אני לא יכולה לשתוק למול הכחשת הזוועות שעברתי ושעדיין עוברות על החטופים", אתר הארץ, תאריך 23.10.2024)
"בשלב מסוים ביקשתי מהם להוציא סרטון, רציתי שיהיה למשפחה שלי אות חיים. אמרתי להם שאבא שלי חזק וששומעים אותו, והם באמת צילמו אותי... בשלב מסוים המחבלים רצו להוריד אותי למנהרות, לא הסכמתי. אמרתי להם שאני לא מוכנה. לא יכולתי לסבול את השקט שם ואת הבדידות." ~ התצפיתנית לירי אלבג בעדות על תקופת השבי ("עדויות מהשבי", אתר MAKO)
"למדתי תוך חודש את השפה הערבית ושמעתי את מי שהחזיק בי מביעים שמחה על הפילוג בעם בשאלת שחרורם של בני הערובה. חשבתי שהם מפעילים עליי טרור פסיכולוגי כאשר הנושא של בני ערובה הפכו לנושא פוליטי. לא האמנתי עד חזרתי לארץ ונחשפתי למציאות הקשה הזו. החזקתי 482 ימים מבלי שראיתי או שמעתי אף ישראלי, מאז שהופרדתי מאריאל, בן זוגי, 3 שעות אחרי שנחטפתי ועד שפגשתי את גדי (מוזס). אתם יכולים לתאר לעצמכם מקצת מהזוועות שעברתי בתקופת השבי שראיתם כולכם את יום שחרורי. למרות זאת חזרתי ממוקדת מטרה להציל את אריאל אהובי, דוד אחיו, ויתר בני הערובה במסגרת המאבק לשחרורם ובמקביל לתהליך השיקום הארוך הצפוי לי. כבר בערב יום שחרורי בשיבא אמרתי לאבא: 'אבא אל תרפה. אני צריכה את אריאל כדי להשתקם'. ואבא ענה לי: 'לא חשבתי אחרת'. ומכם אני דורשת, כמו אבא שלי, אל תחשבו אחרת. תחזירו את כולם במהלך אחד - את החיים ואת המתים, ואל תפחידו את העם בשאלת המחיר, אלא תפחידו את עצמכם, ואולי זה מה שיגרום לכם לשמור על אזרחי המדינה טוב יותר בעתיד." ~ ארבל יהוד בעדות על תקופת השבי (סלע אורי, "המסר של ארבל יהוד בוועדה בכנסת: לא האמנתי שנוצר פילוג בעם סביב החטופים", אתר וואלה, תאריך 10.2.2025)
"רציתי לעצור ולהגיד תודה לעם ישראל, למשפחה, לחברים. התפילות והכוחות ששלחתם ליוו אותנו לאורך כל הדרך ועזרו לנו להאמין שהסיוט הזה בסוף יגמר. אתם מרגשים לרמות שהלב לא מכיל ועוד ייקח זמן להכיל ולהודות לכולכם. צריך לזכור שיש עוד 94 חטופים שרק מתים שנציל אותם. עם ישראל חי ובעזרת השם נמשיך לקבל בשורות טובות בשבועות הקרובים." ~ רומי גונן במסר עם חזרתה מהשבי ("יש חיים אחרי המוות: המסר הראשון והמרגש של רומי גונן לאחר 471 ימים בשבי חמאס" ,אתר NAKO, תאריך 22.1.2025)
"אני בסדר! זה ייקח זמן, זה עוד תהליך וזה לא נגמר בשבוע או שבועיים, אבל אני פה בזכותכם, ואני בסדר. תודה לכל האנשים שעטפו ותמכו במשפחה שלי, ותומכים בי עכשיו. אפילו אנשים שלא מכירים אותי. וחשוב לי להגיד גם תודה לכל החיילים, ולכוחות הביטחון כי אני יושבת לראות קצת ולהשלים מה היה בשנה ההזויה הזו, ואני רואה איזה חלק חשוב בענק היה להם בשבעה באוקטובר וגם אחרי. ולמשפחות שהיקירים שלהן עדיין נמצאים בשבי, אתם לא לבד. אנחנו ממשיכים להיאבק בשבילכם. אנחנו נעשה הכל, אני אעשה הכל עד שכולם יחזרו הביתה ועד שתוכלו לסגור את המעגל ואנחנו ביחד עד הסוף. בשנייה הראשונה שאני יכולה לצאת מפה אני עם שלט ביד." ~ דורון שטיינברכר במסר עם חזרתה מהשבי (כהן מאיה, "ברגע שאני יכולה אני מתייצבת עם שלט": הסרטון המרגש של דורון שטיינברכר", אתר מעריב, תאריך 1.2.2025)
" שמי כרמל גת, בת 39 מבארי. נחטפתי מבית הוריי ב-7/10 שם שהיתי עם בני משפחה נוספים שאני לא יודעת מה עלה בגורלם, אני מוחזקת בשבי עם מעט מאוד אוכל, מים, תנאי היגיינה ירודים, הפצצות בלתי פוסקות ובעיקר בלי לדעת אם אני הולכת לצאת מכאן בחיים. ב-7/10 אני, המשפחה שלי ושאר תושבי קיבוץ בארי הופקרנו לגורלנו. אני מתחננת ומפצירה בפני ממשלת ישראל והעומד בראשה מר בנימין נתניהו בבקשה, בבקשה הפסיקו את ההפקרות הזו, הפסיקו את ההפצצות ותחזירו אותנו הביתה. אזרחי מדינת ישראל, אני מבקשת מכם להמשיך להפגין עבורנו, המשיכו להילחם על החיים שלנו. משפחה יקרה שלי, אני מקווה שיש לי משפחה לחזור אליה, אני נשארת חזקה גם בשבילכם עד שהסיוט הזה ייגמר, אני אוהבת אתכם" ~ החטופה כרמל גת ז"ל בסרטון מתוך השבי שזמן קצר אחריו מצאה את מותה במנהרה כשכוחות צה"ל התקרבו לחלץ אותה ועוד חמישה חטופים שגם מצאו את מותם במנהרה (הרש גולדברג-פולין, אורי דנינו, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי). הובאה לקבורה בקיבוץ בארי (צ'כנובר יעל, "אני חזקה: החטופה כרמל גת ז"ל בסרטון טרור פסיכולוגי קורע לב", אתר YNET, תאריך 5.9.2024)

משפחת ביבס

"מישמיש, מי יעזור לי לקבל החלטות עכשיו? איך אני אמור לקבל החלטות בלעדייך? את זוכרת את ההחלטה האחרונה שלנו? בממ"ד שאלתי אותך אם נלחמים או נכנעים. אמרת לי נלחמים. אז נלחמתי. אני מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם. אני רוצה לספר לך על כל מה שקורה בעולם ופה בארץ. כולם מכירים ואוהבים אותנו. את לא מבינה איזה הזוי כל הטירוף הזה. אנשים אומרים לי שהם תמיד יהיו לצידי אבל הם לא את. אז בבקשה תישארי לידי ואל תלכי רחוק. זה הכי קרוב שאני אלייך מאז 7 באוקטובר ואני לא יכול לנשק ולחבק אותך וזה שובר אותי. בבקשה תשמרי עליי. תשמרי עליי מפני החלטות גרועות. תשמרי עליי מפני דברים רעים ותשמרי עליי מפני עצמי. תשמרי עליי שלא אשקע בחשכה. מישמיש אני אוהב אותך" ~ ירדן ביבס בהספד לרעייתו שירי ביבס בהלווייתה ובהלוויית שני הבנים אריאל וכפיר ("שירי, בבקשה תישארי": ההספד של ירדן ביבס למשפחתו", אתר YNET, תאריך 26.2.2025)
"היה לי הכבוד לשבת עם ירדן ביבס ומשפחתו המורחבת לפרק זמן קצר - הם משפחה מיוחדת. ירדן איכשהו נתן לי שלווה מהרגע שהוא ישב לצדי. יש לו נשמה רגועה ואמיצה - מבינים מהר שהוא בעל, אבא וגבר מדהים, הוא יתגבר. אני מאמין בזה ואהפוך את זה לחלק מתפילותיי". ~ השחקן האוסטרלי נת'ניאל בוזוליץ' לאחר פגישה עם ירדן ביבס לאחר הלוויותיהם של רעייתו וילדיו (מרקוביץ לילך, "נת'ניאל בוזוליץ' נפגש עם ירדן ביבס: הוא יתגבר, אני מאמין בזה", אתר MAKO, תאריך 2.3.2025)
"שירי, ירדן, אריאל וכפיר אהבו מאוד את ביתם בניר עוז, את המרפסת והדשא, שם בילו אינספור רגעים מאושרים כמשפחה וממנו נחטפו כולם ב-7 באוקטובר. 16 חודשים ביקשנו ודאות וכעת אין בה נחמה, אך מקווים לתחילתה של סגירת מעגל. בהפרש של שבועיים עברנו משמחה גדולה על חזרתו של ירדן, לעצב תהומי וזעזוע על הירצחם בשבי של שירי והילדים. הוא (ירדן) נע על קשת של רגשות של מי שחזר מהגיהינום ושמח על כך, למי שנאלץ להתמודד עם אובדן קשה כל כך של כל מה שהיה בית עבורו. לעיתים קרובות הוא תוהה איך שירי הייתה מגיבה לכל זה, ושירי לא פה לעבור את זה יחד איתו." ~ הודעת הספד משותפת של קיבוץ ניר עוז והמשפחה המורחבת על זיהוי גופותיהם של שירי-אריאל-כפיר ביבס וההכנות להבאתם למנוחה אחרונה (צ'כנובר יעל & גרין רוני, "עם הספדים שישודרו לציבור - ודגלי ישראל בצד הדרך: כך תיראה הלוויית שירי, אריאל וכפיר ביבס", אתר YNET, תאריך 24.2.2025)
"נראה לי שלחטופים פחות אכפת מהטקס בהשוואה לחופש, ונראה לי שמחפשים שוב תירוצים לפוצץ את העסקה. כולנו ראינו מה להשאיר חטופים בידיים של חמאס עושה לחטופים, אפילו אם הם תינוק, ילד בן 4 ואמא שלהם. כל מי שהרגיש השבוע זעם וכאב לב שעולה על גדותיו וחוסר אונים, הנה משהו שאפשר וחובה עלינו כחברה אנושית לעשות, וזה לא לתת לביבי לפוצץ את העסקה בשביל קואליציה, כפי שכל התחזיות אמרו שיעשה" ~ הקומיקאית גיתית פישר במסר על חשיבות השלמת עסקת החטופים (איצקוביץ ערן, "הקומיקאית הידועה נגד נתניהו: לא לתת לו לפוצץ את העסקה", אתר וואלה, תאריך 24.2.2025)

נאמר על החטופים

"היא (נעמה לוי) נשאה דברים בכיכר החטופים, השתתפה במפגש עם טראמפ וממשיכה להיאבק על זכר החברות ועל שחרור יתר החטופים. נעמה לוי מהווה מופת של עמידות - במשך 15 חודשים בשבי שמרה על עצמה, על חברותיה ועל התקווה" ~ על הפעילות של נעמה לאחר החזרה לישראל מהשבי בעזה (אירית פלג ברנבלי, "הביתה, אבל לא באמת: המציאות החדשה של פדויי השבי מ-7 באוקטובר", אתר MAKO, תאריך 6.10.2025)
"לקח לה יותר מדי זמן לחזור הביתה. הסיוט הזה היה ארוך. כגודל הסיוט הנורא - כך גם האושר שהיא חזרה. יש עוד דרך שצריך ללכת בה" ~ ד"ר איילת לוי השחר על חזרתה של בתה נעמה לוי מהשבי והתקופה שאחרי (הדר אור, "יש עוד דרך שצריך ללכת בה: השיקום של נעמה לוי, ושלט החטוף שנושאת אמה", אתר YNET, תאריך 25.2.2025)
"המידע על יותם נתן לי אוויר לנשום, יותם היה חזק בשבי, לא רק דאג לעצמו אלא תמך בכל מי שהיה סביבו. מתמודד הנפש היה גיבור עוצמתי עם חיוך שהשרה בטחון על צעירים וצעירות ממנו. מקום לאנשים שיש להם קשיים בחיים אבל הם עוצמתיים כמו יותם ויוכלו להגיע למצוא את הכוחות שלהם איתנו. אנחנו כבר לא נחבק אותו, לא נאכל איתו המבורגר ביום הולדת, לא נצחק מהשטויות שלו ולא נשמע שירים חדשים או נלך להופעה שלו אבל אנחנו נפגוש את יותם שלנו בעזרה לאחרים." ~ אמו של יותם חיים על העדות של קרינה ארייב ששהתה לצד בנה ז"ל בשבי בעזה ועל המיזם שהיא ומשפחתה מגייסים תרומות כדי להנציח את יותם (כהן מאיה, "לאחר שחזרה מהגיהנום: התצפיתנית בעדות מדהימה על יותם חיים", אתר מעריב, תאריך 23.2.2025)
"בימים הראשונים נעמה הוחזקה עם אורי מגידיש (חולצה במבצע ראשית האור). אחרי זה שרדה לבד בשבי פצועה, האמונה שיש אנשים שנלחמים עליה החזיקה אותה" ~ ד"ר איילת לוי שחר על תקופת השבי של בתה נעמה לוי (התוכנית "סדר יום" בהגשת קרן נויבך, כאן רשת ב')
"היא אמרה לי דברים בלתי נתפסים. בכל בוקר היא קמה חזקה, יוצרת חיים מלאים ושלמים לשלוש הבנות שלה ואז משכיבה אותן לישון מוקדם. אחר כך, הייתה לה שגרה קבועה להתקלח ולהתארגן ל'דייט' עם שגיא. בכוח המחשבה היא פגשה אותו כל לילה בחלום הראשון, ובדמיונות הם דיברו כל הלילה בניר עוז ורקדו עד הבוקר אליו הייתה מתעוררת עם הזיכרון ממנו. היא דיברה בידיעה ברורה שהוא יחזור, ואפשרה לי להפוך לשיר את הסיפור שלה" ~ הזמר עידן רייכל מספר כיצד נכתב השיר 'דרישת שלום מחיים אחרים' שהוקדש לשגיא שנחטף לעזה & אביטל דקל חן שנשארה בהיריון ועם שתי בנות קטנות ("היא סיפרה לי שכל בוקר היא קמה חזקה, ויוצרת לבנות שלה חיים מלאים ושלמים", אתר מאקו, תאריך 16.2.2025)
"הזיהוי מתבצע על פי מספר שיטות מדעיות וכולן כרוכות בהשוואה של נתונים מהחלל כשהוא היה בחיים. ניתן להשתמש בצילומי רנטגן, בהשוואה של נתוני משקל, שיניים, והחומר התורשתי די.אנ.איי. נעשה את המקסימום, אך לשרידים שמגיעים אחרי תקופה ארוכה הזיהוי לא תמיד אפשרי. בכל מקרה נעשה את כל מה שנוכל כדי להניח את דעתן של המשפחות שידעו מה קרה ליקיריהן" ~ ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל על ההיערכות הלא קלה (בלשון המעטה) לקראת שחרור גופות החטופים, התהליך הצפוי לזיהוי החללים המוחזרים, ועל הרצון להבאתם למנוחת עולמים מכובדת ומתן מזור למשפחות (גל איתי [ד"ר], "משרד הבריאות: הרחיקו ילדים מחר מהטלוויזיה; כך יבוצע זיהוי החטופים החללים", אתר מעריב, תאריך 19.2.2025)
"יש בהן כעס מסוים על מה שקרה שם. המראות שהן נחשפו אליהם, החברים והחברות ששירתו איתן והופקרו – הכול הוביל לאיזושהי תחושה של בגידה. אז פה ושם היא בהחלט מביעה כעס גדול. שואלת איך זה יכול להיות? חלק מהעניין הזה הוא שעוד לא נעשה תחקיר מסודר, לא הוקמה ועדת חקירה ולא יודעים עד הסוף מה קרה שם. זה לא צריך להיעשות רק עבורה, אלא גם עבור כל הגיבורים והגיבורות שהיו בנחל עוז ובכלל, לכולנו כמדינה. חובתנו לשאול ולהבין – מה היה שם? איך הגענו למצב הזה? איך לא נגיע אליו שוב בעתיד?" ~ אביה של נעמה לוי משתף בתחושותיה הרחק מאור הזרקורים לאחר שחרורה מהשבי ותהליך השיקום (אדיב ליעם & כהן מאיה, " אביה של נעמה לוי חושף לראשונה: "יש בהן כעס ותחושת בגידה על מה שקרה" , אתר מעריב, תאריך 13.2.2025)
"נעמה בסדר. חזר לה חוש ההומור, היא בסדר גמור. משוחחת, זוכרת פרטים וימי הולדת של כולם. כל פעם שאפשר - אנחנו מדברים. היא נמצאת בשיקום, בחורה עסוקה, אבל אנחנו מוצאים את הזמן" ~ סבה של התצפיטנית נעמה לוי על מצב חזרתה מהשבי (סבר מירב, "סבה של נעמה לוי, התצפיתנית ששוחררה: היא ניהלה מחברת כדי לא לשכוח דברים", אתר ישראל היום, תאריך 31.1.2025)
"הרבה חודשים היא הייתה במנהרות, ורשמה לעצמה דברים בשבי, כמו תאריכים. היא ניהלה מחברת וזה עזר לה לזכור." ~ סבה של התצפיתנית נעמה לוי מסביר כיצד הצליחה לשרוד את תקופת השבי (סבר מירב, "סבה של נעמה לוי, התצפיתנית ששוחררה: היא ניהלה מחברת כדי לא לשכוח דברים", אתר ישראל היום, תאריך 31.1.2025)
"איידן פלאט, כוכבת רשת אמריקאית, צעדה ברחובות הוליווד במיצג מחאה על חטיפתה של נעמה – במיצג היא מובלת על ידי 'איש חמאס', כשבגדיה ופניה מגואלים בדם. חברותיה, שרצו שיכירו את נעמה לא רק בסרטון הנוראי שבו היא נראית נחטפת על ידי החמאס, הכינו סרטון עם תמונות וסרטונים של נעמה כפי שהן מכירות אותה" ~ על המחווה ההוליודית של הכוכבת מלוס אנג'לס והמחווה של חברותיה לנעמה לוי בזמן שהותה בשבי לאחר המראות הקשים מיום חטיפתה לעזה (כהן מאיה, "חטופות שראו אותה אמרו שהיא עומדת ומדברת": סיפורה של נעמה לוי", אתר מעריב, תאריך 24.1.2025)

אמונה ושמירת מצוות בתקופת השבי

"אני חושבת, שאחד הדברים שעזרו לאבא שלי להתמודד, וגרמו לו לחזור הביתה, לא רק בחיים, אלא הרבה יותר חזק ממה שאני זוכרת אותו – זה האמונה... אני חושבת ששם בשבי, החיבור ליהדות אפילו התחזק יותר. אבא שלי, מתוך 484 הימים שהוא היה שם, חצי מהזמן הוא היה לבד לגמרי, כשהרבה מהזמן הזה הוא היה נעול בתוך חדר. בפעמים הבודדות שהוא היה בסביבת אנשים, הם דיברו ערבית, התפללו לאללה. וכמובן שהזהות היהודית – הוא חיפש אותה, והיה לו קשה למצוא. אז הוא מצא אותה בתפילות קטנות שהוא התחיל להגיד. בברכות על האוכל. 'בורא מיני מזונות', שהוא לא אמר בחיים שלו. ו'שמע ישראל', שהוא לא אמר בחיים שלו. והוא אמר שבתוך כל התופת הזאת, רגע להיזכר שאני יהודי, ושיש משמעות לעם שלי ומאיפה שאני מגיע, מאוד מאוד מאוד חיזק אותו. "ואבא שלי, אחרי שהוא חזר, שאלתי אותו: מה תרצה שנעשה בארוחת שישי הראשונה שלנו ביחד? אנחנו דמיינו מה נכין לו לאכול, ודמיינתי שהוא יגיד ככה איזה תבשיל שהוא אוהב. והוא אמר לי: את יודעת מה אני הכי הכי רוצה שיהיה? כיפה וכוס לקידוש. וקודם כול זה הפתיע אותי, אני חושבת שיש משהו בלהיות, לא רק בארץ אויב, במקום שבו בכוונה גורמים לך להיות הכי לא יהודי, הכי להתרחק מהזהות שלך, ודווקא במקום הזה להחליט שאני שומר על הזהות שלי. הוא שמר על עצמו ובזה שהוא שמר על עצמו הוא שמר בעיניי על כולנו". - שיר, בתו של קית' סיגל, כה עשו חטופינו | ערוץ 7
[...] ואשתו אביבה [סיגל], ששוחררה בעסקה הראשונה, מספרת בסרטון אחר: "החוטפים דרשו שאתפלל איתם. אמרתי לעצמי, אני לא אתפלל לאללה. עשיתי בכאילו, עם השפתיים. אני כל כך גאה בעצמי על זה". יהודי מחפש משמעות: טור לפרשת תרומה תשפ"ה, סיון רהב-מאיר
"התחזקתי קצת בשבי... אני צריך שתסבירו לי כי היינו עושים הבדלה... כל השבי הזה, ממש הרגשתי שיש מישהו למעלה ששומר עלי ואני צריך להיות חזק". - אוהד בן עמי, אוהד בן עמי: "התחזקתי בשבי, הרגשתי שיש מישהו למעלה ששומר עלי"
"אני לא אדם דתי, אבל שם, מהרגע שנחטפתי, כל בוקר אמרתי 'שמע ישראל', דבר שמעולם לא עשיתי בחיי, כוח האמונה הוא מטורף. הרגשתי שיש מישהו שמשגיח עליי." - אלי שרעבי, שורד השבי אלי שרעבי: "מעולם לא אמרתי 'שמע ישראל' – עד שנחטפתי" | ערוץ 7
"הייתי 505 ימים בשבי בעזה. כשהייתי שם – האמונה שלי באלוהים התחזקה מאוד. כל בוקר קמתי והודיתי לאל שיש לי אוויר בריאות, מעט אוכל על הצלחת, ושמשפחתי בטוחה בישראל... כל שישי עשיתי קידוש. האמונה שלי, והאמונה שלי באלוהים – הם מה שהחזיקו אותי..." ~ עומר שם טוב (מקור)
"ברגע שגוררים אותי מהבית ומכניסים אותי לרכב, אני מבין שאני נחטף. הדבר הראשון שעשיתי באופן אינסטינקטיבי היה להגיד 'שמע ישראל'. זה ליווה אותי יום-יום בשבי... כשאתה רואה שהישועה מתעכבת – קשה להמשיך להאמין, אבל דווקא מהמקומות הקשים אתה נדרש להאמין עוד יותר. ובסוף זה הגיע." ~ אלי שרעבי (מקור)
"הייתי בקבר בהילולה של רחל אימנו ביום ההולדת הלועזי של סשה, והתפללתי שאראה את הבן שלי. יום אחרי קיבלתי סרטון ממנו. התחברתי לרחל שגם לה היה ילד אחד, כי את השני אחרי שנולד היא לא הספיקה לגדל, ולילד קראו יוסף, יוסף הצדיק. כשסשה חזר הוא אמר שהיו צריכים לתת לו שם ערבי, ובהתחלה נתנו לו שם שהוא לא הצליח לבטא, אז אמרו לו לבחור שם שהוא יודע להגיד - והוא בחר ב'יוסוף', שזה יוסף, כמו הבן של רחל אימנו. כששמעתי את זה הייתה לי צמרמורת". - ילנה טרופנוב, אימו של סשה, הכינוי של סשה בשבי, והתפילה של אימו: "הוא חווה זוועות".
"היו לו שם חוויות מאוד קשות שאני לא יכולה לספר, אבל הוא אמר לי דבר אחד. הוא ישב שם, לפני זה הוא היה רגיל לשלוט בחיים שלו, הוא ידע מה הוא מתכנן, כמו רוב האנשים, מתכננים תוכניות, עושים דברים, הכול תלוי בך. פתאום החיים שלו לא תלויים בו, אפילו בשובים שלו זה לא תלוי, רק בקדוש ברוך הוא. הוא הבין את זה שם. היו לו מקרים שהוא היה ממש קרוב להיהרג, והקדוש ברוך הוא שמר עליו. ממש ככה". - ילנה טרופנוב, אימו של סשה, הכינוי של סשה בשבי, והתפילה של אימו: "הוא חווה זוועות".
"באמונתך הבלתי מתפשרת שמרת על הרוח היהודית. בעוצמתך חיזקת דור שלם. בנחישותך הענקת לעם ישראל כוח ותקווה. בהוקרה עמוקה מביקורך בקבר יוסף" ~ ברכה שקיבלה התצפיתנית אגם ברגר בביקורה בקבר יוסף לאחר שובה מהשבי (בן קימון אלישע, "אגם ברגר בקבר יוסף: החטופים צריכים אותנו חזקים בשבילם", אתר YNET, תאריך 3.3.2025)
"בינואר הקודם המחבלים הביאו לנו סידור שמצאו בשטח. הם שאלו אותנו מה זה ונתנו לנו אותו, ואנחנו השתמשנו בו לאורך השבי. את רוב החגים ציינו. היה לנו רדיו חלק מהזמן, ולפעמים ראינו דברים בטלוויזיה שמהם הבנו מה התאריך. היה לנו גם לוח שנה לועזי. פספסנו את שני חגי חנוכה, אבל עשינו את פסח ולא אכלתי חמץ, ביקשתי קמח תירס והשובים הביאו לי. באיזשהו מקום העריכו אותי יותר כי אני דתייה. הם אמרו שכל היהדות היא שקר, אבל הם מעדיפים מישהו שמאמין באלוהים מאשר מישהו שלא מאמין. אין אופציה כזו מבחינתם. שמרתי כיפור, תענית אסתר, תשעה באב. ביקשתי מאלוהים שיביא לי רמז, ואז במקרה התאריך ב' באב הופיע בטלוויזיה. משם ספרנו עד ט' באב. להדליק אש בשבת פשוט לא הסכמתי. לא ראיתי טלוויזיה בשבת, היו שבתות שהייתי מוותרת גם על הרדיו. הייתה תקופה שהיו מביאים לנו נרות לפני שבת, שמענו גלגלצ וידענו מתי שבת. לקחתי על עצמי משהו" ~ התצפיטנית אגם ברגר מספרת על הנחישות שלה לשמור על מנהגים יהודיים במהלך תקופת השבי ("העריכו אותי יותר בגלל שאני דתייה": העדות המדהימה של אגם ברגר על שמירת השבת והמצוות בשבי", אתר מעריב, תאריך 19.2.2025)
[...] הפעם אני ביום כיפור צם כמו שצריך, וזה יבוא. וזה פעם ראשונה בחיים שצמתי כמו שצריך ולא עבר כלום זמן, והנה אני פה איתן הורן שורד השבי מספר בדמעות סיפור מצמרר מתוך המנהרות ״צמתי פעם ראשונה בחיים כיפור וביקשתי להשתחרר - וזה מה שקרה״ .
רום ברסלבסקי סיפר שהמחבלים הציעו לו להתאסלם, והבטיחו בתמורה לתת לו יותר אוכל ולהקל עליו בתנאים הקשים בשבי, אבל הוא רק אמר להם כל הזמן: "אני יהודי חזק!". למצלמות הוא אמר עכשיו: "אני מבקש שאנשים יבינו שהם יהודים, שיעשו יותר מצוות. עשו לי את זה רק כי אני יהודי. יהודי צריך לדעת שהוא במקום גדול, שהוא לא כמו כולם". סיון רהב מאיר

דברי הורים לאחר השחרור

"ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה, הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו. במשך 505 ימים בכל בוקר ישבתי בחדר של עומר והתפללתי לבורא עולם שישמור ויגן על עומר שלנו מכל פגע ומכל רע וישיב אותו אלינו חי בריא ושלם ואני עומדת כאן עכשיו ומודה לך בורא עולם שלא השבת את תפילותי ריקם ועומר ילד השמש שלנו שב הביתה. אני רוצה להזכיר ולתת כבוד לאורי דנינו ז"ל שבשבעה באוקטובר שב לתוך התופת להציל את מיה איתי ועומר אורי שהכיר אותם רק כמה שעות לפני לא חשב על עצמו או על משפחתו שחינכה אותו על ערבות הדדית ועל כך שלא משאירים אף אחד מאחור. אורי שרד בשבי בתנאים תת אנושיים 11 חודשים ונרצח ע"י מפלצות החמאס. אורי הוא הגיבור והמלאך השומר של מיה איתי ועומר, יהיה זכרו ברוך. ...עומר ילד השמש שלנו שב הביתה ואנחנו נושמים לרווחה. 450 ימים עומר היה מוחזק במנהרה לבד בתנאים קשים שכללו חלק מהזמן הרעבה והתעללות פסיכולוגית. עומר שיתף שכל מה שחלם לעשות שישוב הביתה הוא לשים את הראש על ברכיי ושאלטף לו את השיער ולצאת לרכב עם מלכי על האופנוע ולהרגיש את רוח החופש. עומר שיתף אותנו שכשעבר את הגבול והגיע לידי החיילים שלנו הוא נשם לרווחה הפנים הראשונות שפגש היו של פסיכולוגית שהציגה את שמה והדבר הראשון הוא ביקש את רשותה לתת לה חיבוק כי הוא היה צמא למגע אנושי חום ואהבה. ואנחנו מלבד להזיל דמעה בכאב גדול חיבקנו את עומר שלנו חזק והבטחנו לו שלעולם לא נפסיק לחבק ולאהוב אותו." ~ שלי שם טוב, אמו של עומר, שלי שם טוב: "מודה לבורא עולם שלא השיב את תפילותי ריקם ועומר שלנו שב הביתה"|ערוץ 7
""וואו מאיפה מתחילים? 505 יום שעשינו כל מה שיכולנו בשביל להחזיר את אליה הביתה מאבק יום יומי מול מקבלי ההחלטות, ובעיקר בהסברה להעלאת המודעות בעם ישראל על השבויים והשבויות שנמצאים בשבי. ביקשתי מעם ישראל להיות ביחד, להיות בערבות הדדית ואחד בשביל השני כמו אחים ואחיות. והכי ביקשתי להרבות בתפילות ומעשים טובים, בצד של אליה שמענו שהיה כל יום אומר את הפרשיות של הנחת התפילין שידע בעל פה, ועושה קידוש על כוס מים, התחזק וחיזק אחרים. שמענו על הרבה ניסים ועל השגחה עליונה שאליה וחבריו חוו שם. את כל התחושות האלו מגיע לכל 63 משפחות החטופים שעדין שם לחוות. הם חייבים כולם לחזור הביתה מיד לפני שיהיה מאוחר. ...אלון אוהל וכל מי ששומע אותי ממעמקי האדמה אני נרוצה להגיד לכם, אתם לא לבד ואנחנו פה נילחם למענכם עד שתחזרו הביתה. ...אני רוצה להודות קודם כל לבורא עולם שהחזיר לי את אליה הביתה. תודה אבא ותודה שניה היא לכל כך הרבה אנשים מכל קשת האוכלוסיה ,אז כדי שלא אפספס אף אחד אני אומר עם ישראל היקר על כל גווניו תודה שהיתם איתנו בכל התקופה הזו, הגעתם מרחוק ומקרוב, תמכתם, עודדתם וחיזקתם. בלעדיכם לא היינו מצליחים. תודה עם ישראל חי וחזק". - סיגי כהן, אמו של אליה כהן. שלי שם טוב: "מודה לבורא עולם שלא השיב את תפילותי ריקם ועומר שלנו שב הביתה"|ערוץ 7
"עומר הביס את השבי, והוא חזר חזק מהרוח. כעת הוא מתחייב - 'אני מצטרף למאבק עד לשחרור כל החטופים והחברים שהשארתי מאחור'". - ניבה ונקרט, אמא של עומר, שלי שם טוב: "מודה לבורא עולם שלא השיב את תפילותי ריקם ועומר שלנו שב הביתה"|ערוץ 7
"שגיא, מאז שהוא קטן, מדבר עם העיניים. בפעם הראשונה שהסתכלתי לו בעיניים - ראיתי שזה הבן שלי - ולא הצל שלו. הוא עוד יצטרך הרבה שיקום וסיוע, אבל זה הוא. אני משוכנע שהתפילות של אזרחי המדינה וגם יהודים בתפוצות, סייעו לזה. אנחנו הרגשנו את זה ולדעתי גם שגיא הרגיש זאת וזו אחת הסיבות שהוא איתנו היום." - פרופ' דקל חן, אבא של שגיא, אביו של שגיא דקל חן לערוץ 7: הסתכלתי בעיניו, זה היה הבן שלי ולא צל שלו | ערוץ 7
"תודה לקדוש ברוך הוא, שהחיינו וקיימנו והגיענו לסוף הטוב הזה. אבינוש שלנו חזר מהשבי הארוך, רזה וחיוור, אבל חזק ומחושל ברוחו יותר מתמיד". "הוא חד, ממוקד, עוצמתי, ציני ומצחיק כמו תמיד, וגם קורן רוך ואהבה [...] בתודה להשם ולכולכם הוא חזר ממעמקי התופת והרוע, אל המשפחה, אל החברים ואל עם הנצח". - דיצה אור אמא של אבינתן אור דיצה אור: "אבינתן חזק ומחושל ברוחו יותר מתמיד"|ערוץ 7
""זה ערב שהוא הרבה מעל מרגש ומעבר לכל דמיון"[...] "האירוע הזה של השיבה הביתה, הוא טלטלה בעוצמה לא פחותה מהעוצמה של החטיפה. כמו שהעולם המוכר והידוע שלנו התרסק לרסיסים בשבעה באוקטובר, אז גם כל השנתיים האלה בבת אחת התרסקו לרסיסים כשהוא חזר. התוכן הוא שונה לחלוטין, אבל העוצמה הפנימית הנפשית היא באמת אותה עוצמה".- דיצה אור אמא של אבינתן אור דיצה אור: "השיבה הביתה מטלטלת לא פחות מהחטיפה"|ערוץ 7

לאחר החזרה: תקומה והתמודדות

"אני עומד כאן היום אחרי שנתיים קשות וארוכות שהרגישו כמו נצח. שנתיים של חושך, געגוע ופחד - אבל גם תקווה שלא הסכמתי לוותר עליה". לדבריו, רגע לפני שהורד למנהרות בעזה, נחשף לתמונות מכיכר העצמאות והתרגש ממחאת המשפחות: "נתתם לי תקווה וכוח, עם ישראל שלא שוכחים את אחיהם מאחור - תודה לכם!". ~ גיא גלבוע דלאל גיא גלבוע דלאל בנאום ראשון: "נחשפתי לכיכר מעזה. נתתם לי תקווה וכוח"
[...] עכשיו כשחזרנו הביתה, אפשר לחזור ולשחק כדורגל. רק תהיה מוכן - אנחנו באים לקחת עוד צלחת אליפות של שועלי כפר עזה. ולסיום - מתוך הכאב, מתוך התקווה שהתממשה, ומתוך האחריות שעוד לפנינו - אנחנו אומרים בקול ברור: עם ישראל חי!".~ גלי ברמן גיא גלבוע דלאל בנאום ראשון: "נחשפתי לכיכר מעזה. נתתם לי תקווה וכוח"
"למעלה מ-40,000 עותקים של הספר שלי נמכרו בחודשיים! אני רוצה להודות לכולם על הרגע המרגש הזה. עם דמעות בעיניים אני כותב את זה, כי תמיד הייתה לי את התשוקה לכתוב ולהשפיע. באמת שלא היה לי פשוט להתמודד עם מה שעברתי, ועוד לרדת לפרטי פרטים - כל כך בגלוי וחשוף מול מדינה שלמה, ותכף גם מול עולם שלם". "כנראה שהייתי צריך להעביר הלאה את השיעורים שלמדתי אי שם בעומק המנהרה. מי שיחפש לראות את הטוב בכל דבר - תמיד ימצא אותו. והנה ההוכחה: מהמקום הכי נמוך אפשר רק לעלות למעלה".

~ אלי-ה כהן במסע הסברה בקנדה: שורד השבי אלי-ה כהן קיבל את אות "ספר הפלטינה"

"[...] אני לא קורבן, אני לא מחפש רחמים עצמיים. עברתי את מה שאני עברתי, ואני לוקח את זה - רק גדל. ממשיך ללמוד ולהתפתח. אני הולך לטרוף את העולם הזה"."במשך שנתיים הייתי בן-אדם מת": עדותו הקשה והמטלטלת של אלון אהל

דברי פוליטיקאים וקצינים

"הם בחיים. הם לא מתים אבל מצבם קשה ולכן אנו צריכים לעשות הכול כדי להוציא אותם במהירות הגבוהה ביותר." ~ בנימין נתניהו, 16 ביולי 2024 (מקור)
"צריך להגיד את האמת, להחזיר את החטופים זו לא המטרה הכי חשובה." ~ שר האוצר בצלאל סמוטריץ', 21 באפריל 2025 (מקור)
"חובתנו המוסרית, הלאומית, הראשונה במעלה, היא השבתם של החטופים והחטופות הביתה." ~ הרמטכ"ל אייל זמיר (מקור)
"אני פונה מכאן אל אחינו שבידי המרצחים. עם שלם חסר אתכם, דואג לכם, זועק את זעקתכם. עם שלם מיוסר עד אין קץ. עם שלם יודע - בכל נימי נפשו, החרוכה מגעגוע ודאגה - שהפצע לא יגליד עד שתשובו אליו." ~ נשיא המדינה יצחק הרצוג (מקור)
"אני מכיר שנים את המשפחה ההורים מלכי ושלי שמרו כל הזמן על אופטימיות. קהילת הרצליה הצעירה ליוותה את המשפחה; כל הזמן ונאבקה. ההתרגשות רבה" ~ ראש עיריית הרצליה יריב פישר בברכות לשחרורו של עומר שם טוב ועל תרומת העיר הרצליה למאבק לשחרורו בדמות עצרות שבועיות ומפגן עצום ביום שחרורו (אשכנזי אבי & כהן משה, "חד כתער עם חיוך של מלך: עומר שם טוב ניפץ לרסיסים את תעמולת חמאס", אתר מעריב, תאריך 22.2.2025)
"יש לנו הרבה מטרות במלחמה; אנחנו רוצים להחזיר את כל חטופינו. החזרנו עד היום 147 חיים, בסך הכל 196. יש עוד - עד 24 חיים, בסך הכל 59. אנחנו רוצים להביא את החיים וגם את החללים, זה יעד חשוב מאוד. במלחמה יש יעד עליון - והיעד העליון הזה הוא הניצחון על אויבינו, ואת זה אנחנו נשיג." ~ בנימין נתניהו (מקור)
"אם היו רק חטופים חיילים, הייתי מקריב אותם, חייל חטוף הוא כמו חייל הרוג מבחינתי, חייל יכול להיהרג ולהיות חטוף." ~ סא"ל (מיל') אליאב דיקשטיין (מקור)