הצמיד של אופירה
מראה
הצמיד של אופירה הוא ספר ילדים מאת רבקה מגן מ־1981.
- "שמלות רבות היו לאופירה, בגוָנים אין־ספור וגרביים היו לה – בכל צבעי הקשת. נעליה הבריקו תמיד, ושערותיה נראו כגלֵי־זהב עולים ויורדים בקצב צעדיה העדינים. [...] תשובותיה ברורות תמיד וקולעות, ספריה עטופים בעטיפות צבעוניות, מחברותיה גדושות בכתב־ידה הקטן והעגלגל; ואוצר צבעיה – עין לא ראתה! וכיפי צבעיה כן יְפׅי המחמאות, שנשלחו לעברה מפי המורים."
- "כשהייתה רצה, מקפצת, מנתרת ומשתוללת, לא היה צחוק כצחוקה [...] המתגלגל ממרומי הגבעה אל העמק."
- "הייתה זו שרשרת טבעות קטנות אחוזות היטב זו בזו, ומכל טבעת משתלשלת דמות עליזה של בעל־חיים, מעשה ידי אֳמָן: פיל עם חוטם מסתלסל, פרפר יפה־כנפיים, דגיג שקשקשיו משוננים ושבלול מעוקל. גם עכביש היה שם, וזרועותיו חוטי־זהב דקיקים, משוכים לצדי גופו. עם כל תנועת יד של אופירה נע ונד ביבר־החיות והשמיע צליל נפלא כצליל פעמונים."
- "מאותו יום לא פנתה עוד לאיש מאתנו. בשעת השיעורים מוציאה הייתה אומנם את ספריה ומחברותיה, אבל מחשבותיה והרהוריה רחקו מן השיעור. כשהיו המורים פונים אליה, הייתה מזדעזעת בבהלה ולא ידעה להשיב. עד לסופה של אותה שנה עדיין באה ללימודים, אבל בשנה שלאחריה לא נראתה עוד בבית־הספר. מדי פעם ראינו אותה צועדת ליד אמה, נושאת מטאטא או דלי. היא עזרה לאמה בעבודתה בבית הצהוב. כשהייתה מבחינה בנו, לא הנידה עפעף ומיהרה להסב את ראשה."