הרופא וגרושתו

הרופא וגרושתו הוא סיפור מאת שמואל יוסף עגנון שיצא לאור ב־1941.

"אחות אחות בואי אצלי."
"לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין."
"כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור."
"אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי חופש לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות."
"אותם שאומרים חשמלית ונערה שהלכה אין להצטער עליהן שמיד באות אחרות אחריהן שוטים הם. אם לנערה, כלום אפשר למצוא נערה כדינה, ואם לחשמלית, חבל היה לי על כל עיכוב."
"הדיבור כבר נאמר והרצון לכלות זעמי בי העבירני על דעתי. קפצתי שתי ידי ואמרתי מתוך כעס טוב ויפה."
"זקן זה שהעמיד תלמידים הרבה ומצא רפואה לכמה תחלואים מת במחנה ריכוז, שסרדיוט נאצי מתעלל בו כל יום להתעמל בו."
"אי אתה יודע כמה חביב אתה עליי ועד היכן אני אוהבת אותך."
"נזדעזעו כתפיה וגופה התחיל מרתת. פשטה את זרועותיה פתאום ולפפה את צווארי וחיבקה אותי ואף אני חיבקתי אותה וכך עמדנו חבוקים מתוך אהבה חיבה ורחמים."