חסד נעורייך

חסד נעורייך הוא רומן מאת איל מגד שיצא לאור ב־2004.

"היא הפכה בן־לילה לנסיכה ואני לא התאמתי לארמון."
"הן כבר יודעות מה שאתה לעולם לא תחלום לדעת."
"מוקף עצי דולב אדירים, הצל נותן ריח של מקום רחוק."
"דומם אני סופג עוד ועוד את הקור, מקפיא את המחשבה והחושים, מתנחם באשליה שמשהו משתנה לאיטו במצב הצבירה שלי."
"ירדתי לעיר העתיקה, ישר לכנסיית הקבר הקדוש. תמיד יש שם איזה טקס שבתוכו אפשר להיטמע, להיות לא אני."
"כמה זמן אני יכול להיות אי של שקט באוקיינוס של רעש. נשימות עמוקות. עצימת עיניים. יישור הקמטים. התרכזות. התרגעות."
"ואז אני רואה את החיוך. את שמינית החיוך המאיר מהעיניים הרציניות שלה. חבוי בו משהו נפתולי, מתקתק, בתולי ומנוסה כאחת, תאוותנות שנרמזת בשולי השפתיים."
"היא צוחקת ומגרשת את הצחוק באצבעות שעוד דבקה בהן שמנמנות ילדותית. הפנים העדינים מתארכים, העיניים הירוקות מתעטפות בדוק של הזיה מודליאנית. 'לא הבנתי כלום עד שהגיע רגע של הארה'."