טעמם הטרגי של החיים

עטיפת הספר

טעמם הטרגי של החיים (בספרדית: Del sentimiento trágico de la vida) הוא ספר מאת מיגל דה אונאמונו שיצא לאור ב־1913.

---

• "זהו גופי החי שחושב, רוצה ומרגיש."
• "כל אדם הוא, למעשה, ייחודי ובלתי ניתן להחלפה."
• "אלוהים הוא המושג האנושי העשיר והאישי ביותר."
• "לומר שאלוהים קיים מבלי להסביר את קיומו, פירושו לא לומר דבר."
• "להאמין באלוהים פירושו לרצות בקיומו, להתנהג כאילו היה קיים, ולחיות בהתאם לתשוקה זו."
• "מדע אמיתי מלמד קודם כול להטיל ספק."
• "המלחמה מקדשת את ההריגה."
• "לחשוב פירושו לשוחח עם עצמנו."
• "העבודה בלבד מעניקה לנו נחמה על כך שנולדנו."
• "ההיגיון משגשג על נוסחאות; אבל החיים, שאינם ניתנים לתיאור; החיים, שחיים ותמיד רוצים לחיות, אינם מקבלים נוסחאות. הנוסחה היחידה שלהם היא: הכול או כלום. הרגש אינו מתפשר עם גבולות האמצע."
• "מה שאדם מחפש בדת, הוא להציל ולהנציח את עצמו כפרט, דבר שאין הוא יכול להשיג מן המדע, מן האמנות ומן המוסר."
• "גילוי המוות הוא מה שחושף לנו את אלוהים, ומותו של האדם המושלם, של ישו, היה הגילוי העליון של המוות, מותו של האדם שלא היה אמור למות ובכל זאת ימות."
• "מטרת המוסר היא לתת ליקום מטרה אנושית, אישית; לגלות איזו מטרה יש לו – אם יש לו כזו – ולגלות אותה באמצעות פעולה."
• "אני רוצה להיות אני עצמי, ומבלי להפסיק להיות אני עצמי, להיות גם אחרים, להתעמק במכלול הדברים הנראים והבלתי נראים, להרחיב את עצמי אל תוך המרחב האינסופי של המרחב ולהאריך את עצמי אל תוך אינסוף הזמן."
• "אין אנו חיים אלא בתוך ניגודים. החיים הם טרגדיה ומאבק תמידי ללא ניצחון וללא תקווה לנצח. הנה הוא הניגוד."