יהודה לייב גורדון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"הייה אדם בצאתך ויהודי באוהלך."

יהודה לייב גורדון (ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; 1830 - 1892) היה משורר עברי בן תנועת ההשכלה.


  • "עד מתי תהיה קרבם כאורח, למה מנגד להם תלך אתה."
  • "הייה אדם בצאתך ויהודי באוהלך."
  • "תנה לחכמה ולדעת לבך, והיה עם משכיל."
  • "פִּתְאֹם נִקְרֵאתִי אָחוֹר בִּשְׁאוֹן רָעַם."
  • "ראינו רעה, עוד נראה גם טובה."
  • "אָחוּשׁ כִּי נַפְשִׁי דֵּבֵּר שִׁיר מִתְעוֹרֶרֶת."
  • "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה."
  • "אֶת הַפְּשָׁט כְּבָר תֵּדְעִי, אַךְ סוֹדִי לֹא תִמְצְאִי."
  • "אַל נָא יִשְׁקַע לִבְּךָ בִּיוֵן הָרֶפֶשׁ, כִּי–חִישׁ יַחֲלֹף הַיּוֹם וּבָא הָעֶרֶב."

נאמר עליו[עריכה]

  • "היה מאותם משוררים ברי מזל שזכו לפרסום ולתהילה בעודם בחיים. הוא הוכתר בכתר המשורר העברי הגדול ביותר בדורותיו." ~ ידידיה יצחקי
  • "בעל מחויבות ציבורית־אידאית עמוקה. במידה שיצר שירה העמיד אותה לשירותה של שליחות ציבורית והשתמש בה כמכשיר חינוכי." ~ דן מירון