בלז פסקל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 45:
* “מרגילים את האדם מילדותו לדאוג לכבודו, לרכושו, לידידיו וגם לרכושם ולכבודם של ידידיו. מעמיסים עליו עניינים, לימוד שפות, תרגילים ונוטעים בליבו את האמונה שלא יוכל להיות מאושר אם לא יהיה מצב הדברים טוב בכל הנוגע לבריאותו, לכבודו, לנכסיו ולנכסי ידידיו, ושאם יחסר לו ולו אחד מאלה אומלל יהיה. באורח זה מטילים עליו תפקידים ועיסוקים שמטריחים ומוגיעים אותו מהנץ החמה. הרי זו, תאמרו, דרך מוזרה לעשותו מאושר, וכי יש דרך בטוחה מזו לעשותו אומלל? יש דרך כזו! איך לעשות זאת? די לפטור אותו מכל אותן דאגות. או אז יראה את עצמו, יחשוב על מה שהינו, מאין בא ולאן הוא הולך. על כן שום העסקת דעת ושום הסחת דעת אינה מיותרת. משום כך, לאחר שהוכנו לאדם תילי תילים של עניינים, הנה אם יש לו שהות להפוגה, יועצים לו לנצל את הזמן הזה כדי לבדר את דעתו, לשחק, להיות תמיד עסוק עד למעלה ראש.
:כי לב האדם נבוב ומלא פסולת" ~הגיגים, פסקה 143
* "אותו האיש שהוא מתייסר ימים ולילות רבים בזעם ובייאוש משום שנלקחה ממנו איזו כהונה או על שום שנדמה לו שפגעו בכבודו. אותו האיש עצמו יודע גם יודע שהוא עתיד להפסיד הכל על ידי המוות ואינו חרד ואינו מתרגש. דבר מבעית הוא לראות באותו הלב ובאותה השעה רגישות זו כלפי עניינים פעוטים וחוסר רגישות מוזר זה כלפי עניינים העומדים ברומו של עולם" ~ הגיגים, פסקה 194
* "יש רק שני סוגי בני אדם שאפשר לכנותם נבונים: העובדים את האל בכל לבבם על כי ידעוהו, או המבקשים את האל בכל לבבם על כי לא ידעוהו" ~הגיגים, פסקה 194
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=בלז פסקל|ויקישיתוף=Category:Blaise Pascal}}
| |||