בית הקופים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שמירת ביניים
מ ←‏ציטוטים: תקלדה
שורה 30: שורה 30:
* ''ובכן,'' חשבה איזבל כשהבינה מה קרה זה עתה, ''לפחות הם לא הורידו אותי מעץ בירייה''. הטלוויזיה כובתה, ואיתה קופי הבונובו הנופלים, וכעבור זמן קצר צנחה איזבל על המיטה שכעת היתה משוטחת שוב, כשקהות חושים מבורכת של סמים מסרסת את יאושה וחרדתה. ~ עמוד 60
* ''ובכן,'' חשבה איזבל כשהבינה מה קרה זה עתה, ''לפחות הם לא הורידו אותי מעץ בירייה''. הטלוויזיה כובתה, ואיתה קופי הבונובו הנופלים, וכעבור זמן קצר צנחה איזבל על המיטה שכעת היתה משוטחת שוב, כשקהות חושים מבורכת של סמים מסרסת את יאושה וחרדתה. ~ עמוד 60
* הדלת נפתחה בתנופה עזה, פוגעת בקיר מאחוריה. ג'ון משך בבהלה את השמיכות במעלה סנטרו. אמנדה פלטה "איי" בזמן שנאבקה לעשות כמוהו.
* הדלת נפתחה בתנופה עזה, פוגעת בקיר מאחוריה. ג'ון משך בבהלה את השמיכות במעלה סנטרו. אמנדה פלטה "איי" בזמן שנאבקה לעשות כמוהו.
:פראן עצרה לרקלי המיטה, ממצמצת בניסיון להבחין בדמות בתה בין הצללים. "הנה את," היא אמרה והקיפה את המיטה אל הצד של אמנדה.
:פראן עצרה לרגלי המיטה, ממצמצת בניסיון להבחין בדמות בתה בין הצללים. "הנה את," היא אמרה והקיפה את המיטה אל הצד של אמנדה.
:לאורו נטול הצבע כמעט של הירח, ראה ג'ון הבזק של כף. אמנדה הזקפה בצייתנות, מהדקת את השמיכות לגופה העירום בשתי ידיים. אמה מזגה סירופ לשיעול אל הכף, ואמנדה פערה את פיה כמו גוזל.
:לאורו נטול הצבע כמעט של הירח, ראה ג'ון הבזק של כף. אמנדה הזקפה בצייתנות, מהדקת את השמיכות לגופה העירום בשתי ידיים. אמה מזגה סירופ לשיעול אל הכף, ואמנדה פערה את פיה כמו גוזל.
:"זה יטפל בשיעול שלך," אמרה פראן בהנהון. היא פנתה על עקביה ויצאה מהחדר, סוגרת את הדלת מאחוריה.
:"זה יטפל בשיעול שלך," אמרה פראן בהנהון. היא פנתה על עקביה ויצאה מהחדר, סוגרת את הדלת מאחוריה.
שורה 38: שורה 38:
:ג'ון בהה בתקרה. מכונית חלפה, פנסיה הבליחו לאורך קיר חדר השינה שלהם ונעלמו.
:ג'ון בהה בתקרה. מכונית חלפה, פנסיה הבליחו לאורך קיר חדר השינה שלהם ונעלמו.
:"בואי איתי מחר," אמר ג'ון. "נקנה לך כרטיס על בסיס מקום פנוי."
:"בואי איתי מחר," אמר ג'ון. "נקנה לך כרטיס על בסיס מקום פנוי."
:אמנדה התהפכה ונשכבה מעליו, מסדרת את השמיכות כך שרק צוואריהם וראשיהם נותרו חשופים. "תודה," היא אמרה, נאחזת בו כמו קוף עכביש ונושפת איקלפטוס חמים על פניו. "כי אם תשאיר אותי כאן איתה, אני חושבת שאני עלולה להרוג אותה." ~ עמודים 64-65
:אמנדה התהפכה ונשכבה מעליו, מסדרת את השמיכות כך שרק צוואריהם וראשיהם נותרו חשופים. "תודה," היא אמרה, נאחזת בו כמו קוף עכביש ונושפת איקליפטוס חמים על פניו. "כי אם תשאיר אותי כאן איתה, אני חושבת שאני עלולה להרוג אותה." ~ עמודים 64-65


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־01:50, 14 באוקטובר 2012

הדף נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה, אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקימצטט להסיר הודעה זו ולערוך את הדף.
עטיפת הספר "בית הקופים" במהדורה העברית

בית הקופים הוא ספר בשפה האנגלית מאת שרה גרואן(וצ) שיצא לאור בשנת 2010. הספר מספר על עיתונאי החוקר פרשה ובה מעבדה לשונית של קופי אדם בה מתקשרים קופי בונובו עם החוקרים בשפת הסימנים האמריקאית מתפוצץ בפעולה חבלנית, שלאחריה מופיעים הקופים בתוכנית מציאות.

הציטוטים המובאים כאן, הם לפי התרגום לעברית של אורטל אריכה משנת 2012.

ציטוטים

  • "תן תפוז תן לי לאכול תפוז לי לאכול תפוז תן לי לאכול תפוז תן לי אתה" ~ נים צ'ימפּנסקי, שנות השבעים (עמוד 7)
  • "תנלי עוד, תנלי עוד, תנלי עוד, תנלי תנלי עוד" ~ בריטני ספירס, 2007 (עמוד 7)
  • ג'ון ואוסגוד החליפו ביניהם מבט אילם רווי הקלה, כשקיבלו את מספרי המושבים שהוקצו להם לטיסה הביתה. ג'ון לא ידע מה חושב אוסגוד על החוויה שעברו באותו יום – לא היה להם רגע לבדם – אך בו עצמו חל שינוי משמעותי.
הוא ניהל דו-שיח עם קופי אדם. הוא דיבר איתם אנגלית, והם השיבו לו בשפת הסימנים האמריקאית, מה שהופך את העובדה הזאת מרשימה אף יותר, כיוון שפירוש הדבר שהם מבינים שתי שפות אנושיות. ניתן לומר שאחת הנקבות, בונזי, ידעה שלוש: היא היתה מסוגלת לתקשר באמצעות מחשב, כשהיא עושה שימוש במערכת של לקסיגרמות שעוצבו במיוחד למטרה זו. ג'ון גם לא ידע עד כמה מורכבת שפתם הטבעית – במהלך הביקור הדגימו קופי הבונובו בבירור את היכולת לבטא בקולם מידע ספציפי, כמו טעמים של יוגורט או מיקומם של חפצים מוסתרים, אפילו כשלא ראו זה את זה. הוא הביט בעיניהם ונוכח מעל לכל ספק שיצורים מודעים ואינטיליגנטיים משיבים לו מבט. זאת היתה חוויה שונה בתכלית מלהתבונן בבעלי חיים בגן חיות, והיא חוללה שינוי כה משמעותי בהבנתו את העולם, שעדיין לא ידע כיצד לנסחו במילים." ~ עמודים 10-11
  • "נאמר לג'ון מראש שקופי הבונובו הם הפוסק האחרון בשאלה מי ייכנס לבית שלהם, וכמו כן שהם ידועים בהפכפכותם: בשנתיים האחרונות הם התירו את הכניסה רק לכמחצית מהמועמדים. ומשום שידע זאת, עשה ג'ון כמיטב יכולתו לשפר את סיכוייו. הוא חקר ברשת מה אוהבים קופי בונובו, קנה תרמיל לכל אחד מהם ומילא אותו במאכלים ובצעצועים האהובים עליהם – כדורי גומי, שמיכות צמר, קסילופונים, בובות מיסטר פוטייטו-הד, חטיפים וכל דבר שלדעתו היה עשוי לבדר אותם. אחר כך שלח לאיזבל מייל עם בקשה שתמסור לקופי הבונובו שהוא מביא הפתעות. על אף מאמציו ג'ון גיה שמצחו מתכסה זיעה קרה עד ששבה איזבל מההתיעצות עם הקופים והועידה לו כי לא רק שאישרו לו ולאוסגוד לבקר, אלא שהם מתעקשים על כך. ~ עמוד 11
  • אף שג'ון ידע דבר או שניים על טבעם ההפגנתי של קופי בונובו, תדירות המגעים המיניים ביניהם הפתיעה אותו מאוד ברגע הראשון, במיוחד בין הנקבות. שפשוף חפוז של איבר המין נדמה שגרתי כמו לחיצת יד. היו התרחשויות צפויות, כמו למשל מיד לפני שחלקו ביניהם מזון, אך בדרך כלל לא היתה כל סיבה שג'ון הצליח לאשש. ~ עמוד 14
  • ג"ת: את חושבת שהקופים יודעים שהם קופים, או שהם חושבים שהם אנושיים?
א"ד: הם יודעים שהם קופים, אבל לדעתי לא כמו שאתה מתכוון לזה.
ג"ת: תסבירי.
א"ד: הם יודעים שהם קופי בונובו והם יודעים שאנחנו בני אדם, אבל עבורם לא משתמעת מכך אדנות או עליונות או משהו כזה. אנחנו, כולנו, משתפי פעולה. אנחנו משפחה למעשה. ~ עמוד 18
  • היא [איזבל] העירה הערה מסקרנת נוספת כשלבשה על פניה את מסיכת הגורילה והדגימה לו [לג'ון] איך משחקים "תפוס את המפלצת" כמו שצריך. אחרי ש"תפסה" את מבונגו, הם התגלגלו יחד על הרצפה, מדגדגים זה את זה וצוחקים (צחוקה שלה היה מלא ומצלצל, שלו מעין חרחור חרישי מאוד, אך הארשת על פני לא הותירה כל מקום לספק שזה היה צחוק.) ג'ון נדהם מההתגוששות הפרועה שלנגד עיניו, משום שקיבל את הרושם שעבודה עם קופי אדם מסוכנת מאוד. הוא קרא אמנם שהבונובו שונים בהתנהגותם, אך לא ציפה למצוא גילויי קירבה פיזית כאלה. הפתעתו ודאי היתה גלויה, משום שכשחדלה היא אמרה, "עם השנים הפכו הם יותר אנושיים ואני יותר בונובו," וברגע הזה הכה בו הבזק של הנה, כאילו זכה להצצה חטופה מבעד לחרך. ~ עמודים 18-19
  • זאת בדיוק הסיבה שבגללה פיטר התמרמר כשריצ'רד יוז העדיף את סיליה על פני שישה מועמדים ראויים אחרים להתמחות הנחשקת. השפה הססגונית שלה הדאיגה אותו. אם מי מקופי הבונובו ילמד ממנה ביטוי גנאי כלשהו וישתמש בו בהקשרו הראוי ובתדירות הנדרשת, הם ייאלצו לכלול אותו בלקסיקון הרשמי. אם בונובו ממציא בעצמו עלבון כמו "אסלה רעה מלוכלכת" זה סיפור אחד, אבל כשהוא לומד מילה כמו "סתום" מבן אדם, זה כבר סיפור אחר לגמרי. ~ עמוד 25
  • כל קופי הבונובו - אבל במיוחד בונזי - אהבו לצפות בסרטוני וידאו שהציגו בני אדם ממלאים את בקשותיהם. ~ עמוד 26
  • המגע עם העולם החיצון חסר לקופים (אף שכאשר נשאלו, התברר שהם משוכנעים לגמרי שהגדר החשמלית הכפולה ותעלת המגן סביב מגרש המשחקים החיצוני שלהם נועדו למנוע את כניסתם של אנשים וחתולים ולא את יציאתם הם), ולכן איזבל והאחרים הביאו כעת את העולם החיצון אליהם בווידאו. בשלב זה לא היה אכפת כלל לבעלי החנויות המקומיים שמצלמים אותם בווידאו כדי שקופי השכונה יצפו בהם להנאתם. ~ עמוד 27
  • הדלת ניתקה מציריה מהדף הפיצוץ, ובזמן שנשאה אותה לאחור, הבינה איזבל שחומת אש מתנחשלת, משתוללת, מעיפה אותה ואת הדלת לאורך המסדרון. היא חשה צלולה ומנותקת מהמתרחש, מנתחת את האירועים כאילו בוחנת סרטון וידיאו תמונה אחרי תמונה. כיוון שלא היה לה זמן להגיב, היא הקליטה. ~ עמוד 30
  • דמויות אפלוליות בבגדים שחורים ובכובעי גרב נהרו פנימה והתפזרו, שקטות באורח משונה, מבעית. ~ עמוד 31
  • כשנתקלו גלגלי האלונקה הקדמיים בפגוש האמבולנס והתקפלו תחתיה, הבחינה איזבל בצללית כהה על צמרת עץ, וצללית נוספת, ועוד אחת, והיא פעתה אל תוך המסיכה. לפחות חצי מהקופים הצליחו לצאת. ~ עמוד 33
  • השפתיים הקפוצות והמבטים המאשימים של פטרישיה הפכו גלויים יותר ככל שהידרדר מצבו של הבית. מדי יום ראשון ראה ג'ון את פטרישיה יורה באמנדה חיצים חדים של אשמה. הוא ידע שעליו לעשות משהו כדי להגן על אשתו השבורה, אך הדינמיקה במשפחתו היתה כזאת, שלא היה יכול להשיב להנחותיה של אמו באשר לאחראי להזנחה או לחסרונם של ילדים מבלי להסתכן בהחמצת פנים אימהית בממדים אפיים, ואם הגברים למשפחת תיגפן הסכימו על משהו, זה היה לגבי ההכרח החד-משמעי לא לעצבן את אמא. (האחים של ג'ון, לוק ומתיו, לא הבינו כמה שפר עליהם מזלם שהם מתגוררים ביבשות אחרות. ואולי הם הבינו.) ~ עמודים 36-37
  • כל עניין הסדרה נראה מקרי מכדי להיות אמיתי, אבל מה אם הוא אמיתי? גם הקריירה שלו [ג'ון] היתה מקרית – הוא התכוון ללכת בעקבות אביו ולהיות עורך דין עד שקיבל את ההתמחות בניו יורק גאזט. הוא היה בן עשרים ואחת ומצא את האווירה משכרת – כולם סביבו היו נבונים כל כך, מתוחכמים כל כך ומוזרים בתכלית וללא בושה, והוא רצה להישאר חלק מזה. הוא זכה לשוחח עם אנשים ולשאול כל שאלה שרצה ואחר כך קיבל כסף כדי לכתוב. לקבל כסף כדי לכתוב? בשנות התבגרותו הרעיון אפילו לא עלה על דעתו. ובכל יום העבודה היתה שונה, והוא פגש מישהו חדש, שמע סיפור נוסף וקיבל הזדמנות נוספת לבדר אנשים או לחשוף אותם למשהו שיש לראותו. "עיתון אמור לעודד את האומללים ולאמלל את השאננים" – היה אחד המשפטים שהבוס שלו אהב לצטט. העיתונים עצמם, כמובן, היו כעת בין האומללים. אך מי הוא שימנע ממישהו אחר הזדמנות בלתי צפויה? ~ עמודים 43-44
  • בנסיבות שונות היה ג'ון מוצא גאולה בעבודתו: התחקיר שערך על השריפה בביתן הקופים של גן החיות בשנת 2008 – בערב חג המולד, לא פחות – חשף כשלים חמורים. גלאי האש צפצפו וזכו להתעלמות. אנשים הריחו עשן ולא טרחו לברר מה מקורו. לא הותקנו בו מערכות מתזים. ובסיכומו של דבר, עשרים ושלוש חיות מתו, כולל משפחה שלמה של קופי בונובו. [1] לפני שבוע, ביום השנה הראשון לשרפה, פעוט טיפס על חומה ונפל מגובה שבעה מטרים אל מתחם הגורילות. הגורילה היחידה ששרדה את השרפה, גורילה שהתינוקת שלה מתה משאיפת עשן, מיהרה להשתחל בין יתר הגורילות הסקרניות, עירסלה את הילד בזרועותיה ונשאה אותו לדלת המתחם, ושם מסרה אותו לשומרי גן החיות. [2] כמה גופי שידור ופרשנים ימניים ביטלו מעשה מדהים זה של אמפתיה שנקלט במצלמות הווידיאו ושודר בכל רחבי המדינה, כתוצאה של אילוף פשוט. אילוף פשוט למה? תמה ג'ון. האם הם מציעים שגן החיות נהג להשליך בובות לכלוב הגורילות כדי שיתאמנו לקראת מקרה כזה בדיוק? ג'ון מצא את ההכחשה הריאקציונרית הזאת מרתקת כמעט כמו תגובת הגורילה – האם זה משום שאמפתיה אמורה להיות תגובה אנושית טהורה? האם הדיון נסב למעשה על אבולוציה? – וזה דירבן אותו להציע כתבה על המחקרים הקוגניטיביים שנערכים במעבדה הלשונית של קופי האדם. ~ עמודים 48-49
  • איזבל סרקה במוחה את תקופת שהותה של סיליה במעבדה. אך שחלקה כמה מדאגותיו של פיטר בנוגע לשפתה, היא אף פעם לא הטילה ספק במסירותה של סיליה לקופים. ~ עמוד 54
  • היא [איזבל] הביטה בעוינות בשוטרים כשהודו למתרגם ועזבו. היא ידעה שאין להם שום כוונה לדבר עם הקופים, אף שבלי ספק אלה ידעו יותר מכל אחד אחר. היא ידעה שהשוטרים חושבים שהיא משוגעת. היא נתקלה בתגובה הזאת פעמים רבות משהיתה יכולה לזכור, אך מעולם, מעולם לא חשה ייאוש כה עמוק בגינה. ~ עמוד 58
  • ובכן, חשבה איזבל כשהבינה מה קרה זה עתה, לפחות הם לא הורידו אותי מעץ בירייה. הטלוויזיה כובתה, ואיתה קופי הבונובו הנופלים, וכעבור זמן קצר צנחה איזבל על המיטה שכעת היתה משוטחת שוב, כשקהות חושים מבורכת של סמים מסרסת את יאושה וחרדתה. ~ עמוד 60
  • הדלת נפתחה בתנופה עזה, פוגעת בקיר מאחוריה. ג'ון משך בבהלה את השמיכות במעלה סנטרו. אמנדה פלטה "איי" בזמן שנאבקה לעשות כמוהו.
פראן עצרה לרגלי המיטה, ממצמצת בניסיון להבחין בדמות בתה בין הצללים. "הנה את," היא אמרה והקיפה את המיטה אל הצד של אמנדה.
לאורו נטול הצבע כמעט של הירח, ראה ג'ון הבזק של כף. אמנדה הזקפה בצייתנות, מהדקת את השמיכות לגופה העירום בשתי ידיים. אמה מזגה סירופ לשיעול אל הכף, ואמנדה פערה את פיה כמו גוזל.
"זה יטפל בשיעול שלך," אמרה פראן בהנהון. היא פנתה על עקביה ויצאה מהחדר, סוגרת את הדלת מאחוריה.
ג'ון ואמנדה שכבו בדממת הלם.
"זה באמת קרה?" שאל ג'ון.
"אני חושבת שכן."
ג'ון בהה בתקרה. מכונית חלפה, פנסיה הבליחו לאורך קיר חדר השינה שלהם ונעלמו.
"בואי איתי מחר," אמר ג'ון. "נקנה לך כרטיס על בסיס מקום פנוי."
אמנדה התהפכה ונשכבה מעליו, מסדרת את השמיכות כך שרק צוואריהם וראשיהם נותרו חשופים. "תודה," היא אמרה, נאחזת בו כמו קוף עכביש ונושפת איקליפטוס חמים על פניו. "כי אם תשאיר אותי כאן איתה, אני חושבת שאני עלולה להרוג אותה." ~ עמודים 64-65

הערות שוליים

  1. ^ תיאור השריפה מתבסס על השריפה בגן החיות בפילדלפיה ב-25 לדצמבר, 1995.
  2. ^ תיאור הצלת הפעוט מבוסס על הגורילה בינטי ג'ואה. (ראו גם סרטון)