ההוביט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
* "קרב נורא ואיום היה זה. האיום ביותר בכל ניסיונו של [[W:בילבו בגינס|בילבו]], והשנוא עליו ביותר באותו זמן (כלומר - גאה בו ביותר ומרוצה, בהיזכרו בו לאחר-מכן, למרות שהוא לגמרי לא היווה בו גורם חשוב)." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 225.
* "קרב נורא ואיום היה זה. האיום ביותר בכל ניסיונו של [[W:בילבו בגינס|בילבו]], והשנוא עליו ביותר באותו זמן (כלומר - גאה בו ביותר ומרוצה, בהיזכרו בו לאחר-מכן, למרות שהוא לגמרי לא היווה בו גורם חשוב)." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 225.
* "'לחשוב שעוד מעט יוני' רטן בילבו בהתנהלו מאחור, תוך התזת מים, בשביל בוצי ומלא שלוליות. זה היה לאחר שעת התה, והשמיים המטירו מאז הבוקר, מצנפתו דלפה לתוך עיניו ואדרתו היתה ספוגה מים. גם הפוני היה עייף וכשל על אבנים במשעול. האחרים היו זעופים מכדי לדבר או לשיר. 'אני בטוח שהגשם חדר לבגדים היבשים ולשקי המזון,' חשב בילבו, 'ארורה עבודת הפריצה וכל הקשור בה. הלוואי הייתי שוב בבית ליד האח, כשהקומקום על האש מתחיל לשרוק.' לא היתה זו הפעם האחרונה שהוא ייחל לכך..." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 34.
* "'לחשוב שעוד מעט יוני' רטן בילבו בהתנהלו מאחור, תוך התזת מים, בשביל בוצי ומלא שלוליות. זה היה לאחר שעת התה, והשמיים המטירו מאז הבוקר, מצנפתו דלפה לתוך עיניו ואדרתו היתה ספוגה מים. גם הפוני היה עייף וכשל על אבנים במשעול. האחרים היו זעופים מכדי לדבר או לשיר. 'אני בטוח שהגשם חדר לבגדים היבשים ולשקי המזון,' חשב בילבו, 'ארורה עבודת הפריצה וכל הקשור בה. הלוואי הייתי שוב בבית ליד האח, כשהקומקום על האש מתחיל לשרוק.' לא היתה זו הפעם האחרונה שהוא ייחל לכך..." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 34.
* "הוא חיבב מאוד אורחים, אך רצה להכירם לפני בואם והעדיף להזמינם בעצמו." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 16.
* "הוא חיבב מאוד אורחים, אך רצה להכירם לפני בואם והעדיף להזמינם בעצמו." ~ תחושותיו של בילבו נוכח המפגש הראשוני עם הגמדים. "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 16.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ההוביט}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ההוביט}}

גרסה מ־19:39, 19 בדצמבר 2012

ההוביט הוא ספר מז'אנר הפנטזיה שנכתב על ידי ג'ון רונלד רעואל טולקין.

  • "אז דרך בארד קשתו ביתר שאת. הדרקון חג בשנית וחזר בטוסו נמוך. בעודו מתקרב עלה הירח מעל לחוף המזרחי והכסיף את כנפיו הגדולות. 'חץ!' לחש איש קשת. 'החץ השחור! שמרתי אותך עד בוא הקץ. מעולם לא הכשלתני ותמיד מצאתיך שנית. מאבי ירשתיך, והוא - מאבותיו. אם אי-פעם חושלת על ידי המלך האמיתי שמתחת להר, צא עכשיו ותהא דרכיך מהירה ובטוחה.' פעם נוספת עט הדרקון, נמוך יותר מתמיד. וכאשר נטה וצלל למטה, הבריקה בטנו הלבנה בנצנוצי יהלומים לאור הירח - פרט למקום אחד, קרחת חשופה בצד שמאל. הקשת הגדולה זמזמה. החץ השחור שירך דרכו מן המיתר הישר לאותה שקערורית, בין רגליו הפרושות של הדרקון. פנימה הכה ונעלם. חודו, קנהו, ונוצותיו - כה עזה הייתה פגיעתו. בצווחה מחרישת-אוזן, גודעת עצים ומפוררת אבנים, התעוות סמוג והזדקר למרום, התהפך והתרסק למטה כגל חורבות." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמודים 199-200.
  • "קרב נורא ואיום היה זה. האיום ביותר בכל ניסיונו של בילבו, והשנוא עליו ביותר באותו זמן (כלומר - גאה בו ביותר ומרוצה, בהיזכרו בו לאחר-מכן, למרות שהוא לגמרי לא היווה בו גורם חשוב)." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 225.
  • "'לחשוב שעוד מעט יוני' רטן בילבו בהתנהלו מאחור, תוך התזת מים, בשביל בוצי ומלא שלוליות. זה היה לאחר שעת התה, והשמיים המטירו מאז הבוקר, מצנפתו דלפה לתוך עיניו ואדרתו היתה ספוגה מים. גם הפוני היה עייף וכשל על אבנים במשעול. האחרים היו זעופים מכדי לדבר או לשיר. 'אני בטוח שהגשם חדר לבגדים היבשים ולשקי המזון,' חשב בילבו, 'ארורה עבודת הפריצה וכל הקשור בה. הלוואי הייתי שוב בבית ליד האח, כשהקומקום על האש מתחיל לשרוק.' לא היתה זו הפעם האחרונה שהוא ייחל לכך..." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 34.
  • "הוא חיבב מאוד אורחים, אך רצה להכירם לפני בואם והעדיף להזמינם בעצמו." ~ תחושותיו של בילבו נוכח המפגש הראשוני עם הגמדים. "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 16.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ההוביט