יהודה הלוי

"עֲנָנִים לוּ נָשְׂאוּ לָהּ שְׁלוֹמִי"

יהודה הלוי (ריה"ל), חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של יהדות ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד. התפרסם בזכות שיריו המגוונים ובזכות חיבורו 'הכוזרי'.

מתוך שיריו

אהבה

• "חִשְׁקְךָ אֵיך יִמְנַע צוּף נָעֳמוֹ, מִיַּיִן יִמְתַּק טוּב טַעֲמוֹ."
• "מַלְאֲכֵי הָאַהְבָה יִתְרַפְּקוּ, הַנֶּאֱהָבִים אֵיךְ יִתְאַפְּקוּ."
• "דְּמוּת לֹא אֶמְצְאָה נִמְשָׁל לְיָפְיֵךְ, וְאֶסָּעֵד בְּתַפּוּחַ אֲדַמּדָּם אֲשֶׁר רֵיחוֹ כְּמֹר אַפֵּךְ וְעֶדְיֵךְ, וְתַבְנִיתוֹ כְשָׁדַיִךְ."
• "רַעֲיַת צְבִי אַל תָּנוּדִי כִּי מְאֹד חֲשַׁקְתִּיךְ מֵעוֹדִי, אַתְּ רְצוֹנִי וּמַחְמַדַּי."
• "יְפַת מַרְאֶה וְקוֹלֵךְ עָרֵב, בָּךְ אֶרְאֶה יְפִי מִתְעָרֵב, מוֹצָאֵי בֹקֶר וְעָרֶב."
• "הַמְנַשֵּׁק פִּיהָ וְגוּפָהּ יְנוֹפֵף, וַעֲנָנִים לוּ נָשְׂאוּ לָהּ שְׁלוֹמִי."
• "בֶּאֱמוּנָה וֶאֱמֶת לָךְ אֲשׁוֹרֵר, בֹּא יְדִידִי בֹּא לְבֵית בַּת נְדִיבִים נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים."

חיים

• "עֲזֹב גַּאְוָה וְחוּס עַל דָּל, עֲנַן עֵינָיו יְפִיצוּן אוֹר."
• "שַׂחְתִּי מְאוֹר יָמִים יְלַבֵּן תָּאֳרִי, סִבֵּב מְאוֹר יָמִים וְלִבֵּן שַׂעֲרִי."
• "לֹא הָעֲנָנִים הֵם אֲשֶׁר נִבְקָעוּ, כִּי אִם שְׁתֵּי עֵינַי אֲשֶׁר דָּמָעוּ."
• "נַמְתִּי לְצַד יָגוֹן ולִבִּי עֵר, נִחֵשׁ וְאָמַר מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם וַחֲזֵה פַּרְדֵּס בְּסִפְרֵי דוֹד וּרְוֵה וְהִתְעַנַּג בְּטוּב נִרְדָּם."
• "שָׁמֵן וְרָזֶה וְנִכְבָּד וְנִבְזֶה, וְטוֹב וָרָע זֶה חֵלֶק אָדָם."
• "הֲפָשַׁט הַזְּמָן בִּגְדֵי חֲרָדוֹת וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַחֲמוּדוֹת."
• "וְרֹאַי יַחְשְׁבוּ בִכְיִי רְחִיצָה, וְלֹא יֵדְעוּ אֲשֶׁר אַזִּיל דְּמָעָי."
• "וְרֹעַ הַזְּמָן גָּלוּי ­– וְאַתָּה תְּבַקֵּשׁ לָךְ גְּדוֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ!"
• "נַמְתָּ וְנִרְדַּמְתָּ וְחָרֵד קָמְתָּ ­–מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָ?"

ציון

• "לבי במזרח ואנכי בסוף מערב."
• "צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?"
• "יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב, לך נכספה נפשי מפאתי מערב."

אמונה

• "דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, בְּכָל לִבִּי קְרָאתִיךָ, וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ- לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ, וּבְפִלאֵי גְבוּרָתְךָ- בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ."
• "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי."
• "אִלּוּ אֶחֱסַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, נְעִים שִׁמְךָ בְּפִי אָשִׂים לְצֵידָה."
• לַאֲשֶּׁר יָאִיר בִּרְצוֹנוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יֵחֲשֵׁךְ, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ."

מתוך הכוזרי

מהדורת הכוזרי שיצאה לאור בורשה בשנת 1880

• "הָיָה הַמַּלְאָךְ בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 'כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעַשְׂךָ אֵינֶנּוּ רָצוּי', וְגָרַם לוֹ זֶה לַחֲקֹר עַל הָאֱמוּנוֹת וְהַדָּתוֹת וְהִתְיַהֵד בַּסּוֹף הוּא וְעַם רָב מֵהַכּוּזָרִים" ~ מאמר ראשון א'
• "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ מאמר ראשון ע"ז
• "חלילה לנו מא-ל שנאמין בנמנע, ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע" ~ מאמר ראשון פ"ט
• "כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם - אם מעט מעט ואם הרבה הרבה." ~ מאמר שני כ"ד
• "מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו" מאמר שלישי א'
• "הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל" מאמר שלישי ה'
• "אֲבָל הַצְּדוֹקִים וְהַבַּיְתוֹסִים הֵם הַמִּינִים שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְאָמְנָם יֵשׁוּ וַחֲבֵרָיו הֵם הַמְשֻׁעְמָדִים הַנִּכְנָסִים בְּתוֹרַת הַמַּעְמוּדִית הַטְּבוּלִים בַּיַּרְדֵּן. אַךְ הַקָּרָאִים הֵם מִשְׁתַּדְּלִים בַּשָּׁרָשִׁים מִתְחַכְּמִים בַּתּוֹלָדוֹת." מאמר שלישי סה'
• "ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה." ~ מאמר חמישי כ"ז

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יהודה הלוי

טקסט בוויקיטקסט: יהודה הלוי

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהודה הלוי

• יצירותיו של יהודה הלוי, אתר בן יהודה