יהודה הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
מ הגהה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ריהל ראלי.jpg|ממוזער|134px|"עֲנָנִים לוּ נָשְׂאוּ לָהּ שְׁלוֹמִי"]] |
[[קובץ:ריהל ראלי.jpg|ממוזער|134px|"עֲנָנִים לוּ נָשְׂאוּ לָהּ שְׁלוֹמִי."]] |
||
'''[[w:יהודה הלוי|יהודה הלוי]]''' ('''ריה"ל'''), חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של [[יהדות]] ימי הביניים בתקופת [[W:תור הזהב|תור הזהב]] בספרד. התפרסם בזכות שיריו המגוונים ובזכות חיבורו |
'''[[w:יהודה הלוי|יהודה הלוי]]''' ('''ריה"ל'''), חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של [[יהדות]] ימי הביניים בתקופת [[W:תור הזהב|תור הזהב]] בספרד. התפרסם בזכות שיריו המגוונים ובזכות חיבורו "הכוזרי". |
||
== מתוך שיריו == |
== מתוך שיריו == |
||
===[[אהבה]]=== |
===[[אהבה]]=== |
||
* "חִשְׁקְךָ אֵיך יִמְנַע צוּף נָעֳמוֹ, מִיַּיִן יִמְתַּק טוּב טַעֲמוֹ." |
* "חִשְׁקְךָ אֵיך יִמְנַע צוּף נָעֳמוֹ, מִיַּיִן יִמְתַּק טוּב טַעֲמוֹ." |
||
שורה 22: | שורה 21: | ||
* "וְרֹאַי יַחְשְׁבוּ בִכְיִי רְחִיצָה, וְלֹא יֵדְעוּ אֲשֶׁר אַזִּיל דְּמָעָי." |
* "וְרֹאַי יַחְשְׁבוּ בִכְיִי רְחִיצָה, וְלֹא יֵדְעוּ אֲשֶׁר אַזִּיל דְּמָעָי." |
||
* "וְרֹעַ הַזְּמָן גָּלוּי – וְאַתָּה תְּבַקֵּשׁ לָךְ גְּדוֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ!" |
* "וְרֹעַ הַזְּמָן גָּלוּי – וְאַתָּה תְּבַקֵּשׁ לָךְ גְּדוֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ!" |
||
* "נַמְתָּ וְנִרְדַּמְתָּ וְחָרֵד קָמְתָּ |
* "נַמְתָּ וְנִרְדַּמְתָּ וְחָרֵד קָמְתָּ – מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָ?" |
||
===ציון=== |
===ציון=== |
||
*"לבי במזרח ואנכי בסוף מערב." |
* "לבי במזרח ואנכי בסוף מערב." |
||
* "צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?" |
* "צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?" |
||
*"יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב, לך נכספה נפשי מפאתי מערב." |
* "יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב, לך נכספה נפשי מפאתי מערב." |
||
===[[אמונה]]=== |
===[[אמונה]]=== |
||
* "דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, בְּכָל לִבִּי קְרָאתִיךָ, וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ |
* "דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, בְּכָל לִבִּי קְרָאתִיךָ, וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ, וּבְפִלאֵי גְבוּרָתְךָ – בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ." |
||
* "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי." |
* "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי." |
||
* "אִלּוּ אֶחֱסַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, נְעִים שִׁמְךָ בְּפִי אָשִׂים לְצֵידָה." |
* "אִלּוּ אֶחֱסַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, נְעִים שִׁמְךָ בְּפִי אָשִׂים לְצֵידָה." |
||
* לַאֲשֶּׁר יָאִיר בִּרְצוֹנוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יֵחֲשֵׁךְ, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ." |
* "לַאֲשֶּׁר יָאִיר בִּרְצוֹנוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יֵחֲשֵׁךְ, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ." |
||
==מתוך [[w:הכוזרי|הכוזרי]]== |
==מתוך [[w:הכוזרי|הכוזרי]]== |
||
[[קובץ:1880 Warsaw Kuzari2.jpg|ממוזער|136 פיקסלים|מהדורת הכוזרי שיצאה לאור ב[[W:ורשה| |
[[קובץ:1880 Warsaw Kuzari2.jpg|ממוזער|136 פיקסלים|מהדורת "הכוזרי" שיצאה לאור ב[[W:ורשה|וורשה]] בשנת 1880]] |
||
* "הָיָה הַמַּלְאָךְ בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 'כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעַשְׂךָ אֵינֶנּוּ רָצוּי', וְגָרַם לוֹ זֶה לַחֲקֹר עַל הָאֱמוּנוֹת וְהַדָּתוֹת וְהִתְיַהֵד בַּסּוֹף הוּא וְעַם רָב מֵהַכּוּזָרִים" ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#א|מאמר ראשון א']] |
* "הָיָה הַמַּלְאָךְ בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 'כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעַשְׂךָ אֵינֶנּוּ רָצוּי', וְגָרַם לוֹ זֶה לַחֲקֹר עַל הָאֱמוּנוֹת וְהַדָּתוֹת וְהִתְיַהֵד בַּסּוֹף הוּא וְעַם רָב מֵהַכּוּזָרִים." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#א|מאמר ראשון א']] |
||
* "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#עז|מאמר ראשון ע"ז]] |
* "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#עז|מאמר ראשון ע"ז]] |
||
* "חלילה לנו מא-ל שנאמין בנמנע, ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע" ~ מאמר ראשון פ"ט |
* "חלילה לנו מא-ל שנאמין בנמנע, ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע." ~ מאמר ראשון פ"ט |
||
* "כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם |
* "כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם – אם מעט מעט ואם הרבה הרבה." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר שני (אבן תיבון)#כד|מאמר שני כ"ד]] |
||
* "מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו" [[s:ספר הכוזרי מאמר שלישי (אבן תיבון)#א|מאמר שלישי א']] |
* "מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר שלישי (אבן תיבון)#א|מאמר שלישי א']] |
||
* "הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל" [[s:ספר הכוזרי מאמר שלישי (אבן תיבון)#ה|מאמר שלישי ה']] |
* "הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר שלישי (אבן תיבון)#ה|מאמר שלישי ה']] |
||
* "אֲבָל הַצְּדוֹקִים וְהַבַּיְתוֹסִים הֵם הַמִּינִים שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְאָמְנָם יֵשׁוּ וַחֲבֵרָיו הֵם הַמְשֻׁעְמָדִים הַנִּכְנָסִים בְּתוֹרַת הַמַּעְמוּדִית הַטְּבוּלִים בַּיַּרְדֵּן. אַךְ הַקָּרָאִים הֵם מִשְׁתַּדְּלִים בַּשָּׁרָשִׁים מִתְחַכְּמִים בַּתּוֹלָדוֹת." [[s:ספר הכוזרי מאמר שלישי (אבן תיבון)#סה|מאמר שלישי סה']] |
* "אֲבָל הַצְּדוֹקִים וְהַבַּיְתוֹסִים הֵם הַמִּינִים שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְאָמְנָם יֵשׁוּ וַחֲבֵרָיו הֵם הַמְשֻׁעְמָדִים הַנִּכְנָסִים בְּתוֹרַת הַמַּעְמוּדִית הַטְּבוּלִים בַּיַּרְדֵּן. אַךְ הַקָּרָאִים הֵם מִשְׁתַּדְּלִים בַּשָּׁרָשִׁים מִתְחַכְּמִים בַּתּוֹלָדוֹת." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר שלישי (אבן תיבון)#סה|מאמר שלישי סה']] |
||
* "[[ירושלים]] לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר חמישי (אבן תיבון)#כז|מאמר חמישי כ"ז]] |
* "[[ירושלים]] לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר חמישי (אבן תיבון)#כז|מאמר חמישי כ"ז]] |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
{{מיזמים|ויקיפדיה=יהודה הלוי|ויקיטקסט=מחבר:רבי יהודה הלוי|שם ויקיטקסט=יהודה הלוי}} |
{{מיזמים|ויקיפדיה=יהודה הלוי|ויקיטקסט=מחבר:רבי יהודה הלוי|שם ויקיטקסט=יהודה הלוי}} |
||
* [http://www.benyehuda.org/rihal יצירותיו של יהודה הלוי], |
* [http://www.benyehuda.org/rihal יצירותיו של יהודה הלוי], באתר בן יהודה |
||
{{מיון רגיל: |
{{מיון רגיל:הלוי, יהודה}} |
||
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] |
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] |
||
[[קטגוריה:פילוסופים ספרדים]] |
[[קטגוריה:פילוסופים ספרדים]] |
גרסה מ־19:16, 24 במרץ 2016
יהודה הלוי (ריה"ל), חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של יהדות ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד. התפרסם בזכות שיריו המגוונים ובזכות חיבורו "הכוזרי".
מתוך שיריו
אהבה
- "חִשְׁקְךָ אֵיך יִמְנַע צוּף נָעֳמוֹ, מִיַּיִן יִמְתַּק טוּב טַעֲמוֹ."
- "מַלְאֲכֵי הָאַהְבָה יִתְרַפְּקוּ, הַנֶּאֱהָבִים אֵיךְ יִתְאַפְּקוּ."
- "דְּמוּת לֹא אֶמְצְאָה נִמְשָׁל לְיָפְיֵךְ, וְאֶסָּעֵד בְּתַפּוּחַ אֲדַמּדָּם אֲשֶׁר רֵיחוֹ כְּמֹר אַפֵּךְ וְעֶדְיֵךְ, וְתַבְנִיתוֹ כְשָׁדַיִךְ."
- "רַעֲיַת צְבִי אַל תָּנוּדִי כִּי מְאֹד חֲשַׁקְתִּיךְ מֵעוֹדִי, אַתְּ רְצוֹנִי וּמַחְמַדַּי."
- "יְפַת מַרְאֶה וְקוֹלֵךְ עָרֵב, בָּךְ אֶרְאֶה יְפִי מִתְעָרֵב, מוֹצָאֵי בֹקֶר וְעָרֶב."
- "הַמְנַשֵּׁק פִּיהָ וְגוּפָהּ יְנוֹפֵף, וַעֲנָנִים לוּ נָשְׂאוּ לָהּ שְׁלוֹמִי."
- "בֶּאֱמוּנָה וֶאֱמֶת לָךְ אֲשׁוֹרֵר, בֹּא יְדִידִי בֹּא לְבֵית בַּת נְדִיבִים נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים."
חיים
- "עֲזֹב גַּאְוָה וְחוּס עַל דָּל, עֲנַן עֵינָיו יְפִיצוּן אוֹר."
- "שַׂחְתִּי מְאוֹר יָמִים יְלַבֵּן תָּאֳרִי, סִבֵּב מְאוֹר יָמִים וְלִבֵּן שַׂעֲרִי."
- "לֹא הָעֲנָנִים הֵם אֲשֶׁר נִבְקָעוּ, כִּי אִם שְׁתֵּי עֵינַי אֲשֶׁר דָּמָעוּ."
- "נַמְתִּי לְצַד יָגוֹן ולִבִּי עֵר, נִחֵשׁ וְאָמַר מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם וַחֲזֵה פַּרְדֵּס בְּסִפְרֵי דוֹד וּרְוֵה וְהִתְעַנַּג בְּטוּב נִרְדָּם."
- "שָׁמֵן וְרָזֶה וְנִכְבָּד וְנִבְזֶה, וְטוֹב וָרָע זֶה חֵלֶק אָדָם."
- "הֲפָשַׁט הַזְּמָן בִּגְדֵי חֲרָדוֹת וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַחֲמוּדוֹת."
- "וְרֹאַי יַחְשְׁבוּ בִכְיִי רְחִיצָה, וְלֹא יֵדְעוּ אֲשֶׁר אַזִּיל דְּמָעָי."
- "וְרֹעַ הַזְּמָן גָּלוּי – וְאַתָּה תְּבַקֵּשׁ לָךְ גְּדוֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ!"
- "נַמְתָּ וְנִרְדַּמְתָּ וְחָרֵד קָמְתָּ – מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָ?"
ציון
- "לבי במזרח ואנכי בסוף מערב."
- "צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?"
- "יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב, לך נכספה נפשי מפאתי מערב."
אמונה
- "דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, בְּכָל לִבִּי קְרָאתִיךָ, וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ, וּבְפִלאֵי גְבוּרָתְךָ – בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ."
- "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי."
- "אִלּוּ אֶחֱסַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, נְעִים שִׁמְךָ בְּפִי אָשִׂים לְצֵידָה."
- "לַאֲשֶּׁר יָאִיר בִּרְצוֹנוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יֵחֲשֵׁךְ, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ."
מתוך הכוזרי
- "הָיָה הַמַּלְאָךְ בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 'כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעַשְׂךָ אֵינֶנּוּ רָצוּי', וְגָרַם לוֹ זֶה לַחֲקֹר עַל הָאֱמוּנוֹת וְהַדָּתוֹת וְהִתְיַהֵד בַּסּוֹף הוּא וְעַם רָב מֵהַכּוּזָרִים." ~ מאמר ראשון א'
- "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ מאמר ראשון ע"ז
- "חלילה לנו מא-ל שנאמין בנמנע, ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע." ~ מאמר ראשון פ"ט
- "כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם – אם מעט מעט ואם הרבה הרבה." ~ מאמר שני כ"ד
- "מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו." ~ מאמר שלישי א'
- "הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל." ~ מאמר שלישי ה'
- "אֲבָל הַצְּדוֹקִים וְהַבַּיְתוֹסִים הֵם הַמִּינִים שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְאָמְנָם יֵשׁוּ וַחֲבֵרָיו הֵם הַמְשֻׁעְמָדִים הַנִּכְנָסִים בְּתוֹרַת הַמַּעְמוּדִית הַטְּבוּלִים בַּיַּרְדֵּן. אַךְ הַקָּרָאִים הֵם מִשְׁתַּדְּלִים בַּשָּׁרָשִׁים מִתְחַכְּמִים בַּתּוֹלָדוֹת." ~ מאמר שלישי סה'
- "ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה." ~ מאמר חמישי כ"ז
קישורים חיצוניים
- יצירותיו של יהודה הלוי, באתר בן יהודה